אנטישמיות ישראלית

שלום לכם

לפני כחודשיים נשרפו במרכז הארץ 10 בתי כנסת.
לא כולם בלילה הראשון של הפרעות.
הם נשרפו במשך כשבועיים כשהמשטרה מגלה עצלות מופגנת במילוי תפקידה.

כעבור כחודש, סגרה המשטרה את כל תיקי החקירה. שורפי בתי הכנסת יכולים לשוב ולשרוף, בתי כנסת בישראל אינם שווים מאמץ משטרתי.

קל לדמיין כיצד היתה פועלת המשטרה אילו 10 מסגדים בערים המעורבות היו מוצתים ונשרפים כליל על ידי פורעים יהודיים,

כמה וועדות חקירה היו מוקמות (כמו וועדת אור למשל, שקמה אחרי ארועי אוקטובר),

 כמה זמן אויר ומסך ועיתונים ופוליטיקאים והפגנות הזדהות היינו רואים ברחובות.
אבל בתי כנסת? נאדה… אלם מוחלט.

אז נשרפו עשרה בתי כנסת, למה מה קרה…

אתמול צויירו צלבי קרס על בתי כנסת בבני ברק

ותמונות של שירה בנקי פוזרו בסביבה, מה שאולי מרמז על זהות המבצעים.

האם יש קשר בין הדברים?

לכאורה לא,
הרי ההצתות בוצעו על ידי אספסוף ערבי
וצלבי הקרס צויירו על ידי אספסוף יהודי.

ובכן יש ועוד איך קשר.

פעם, ציור צלבי קרס על בתי כנסת בישראל היה מניע פה את אמות הסיפים.
היום זה בקושי כותרת משנה.

פעם הצתה לאומנית של בתי כנסת במרכז הארץ היתה עוצרת את המדינה מלכת,

 היום מזכים המעשים הללו את הציבור הערבי בתגמול של עשרות מליארדים וביד בוטחת על הגא השלטון.

הקשר שבין האספסוף הערבי המצית, והאספסוף היהודי המחלל, הוא מאוד פשוט.

אנטישמיות.

אלה לא רוצים פה מדינה יהודית ואלה לא רוצים פה מדינה יהודית.

אלה לא רוצים פה יהודים

ואלה – לא רוצים פה – יהדות.

בסוף זה אותו הדבר.

את תמונת ה “הרצל” הפלסטיני – חג’ אמין אל חוסייני, בפגישתו עם הצורר הנאצי

אסר פייסבוק לפרסם.

עוד מעט גם את צלבי הקרס בבני ברק הם יאסרו.

כדי שאף אחד לא יחשוב שאותה אנטישמיות שדחפה את חוסייני לזרועות הנאציזם, הביאה גם ישראלים להזדהות עם אותה אידאולוגיה.

בתי הכנסת לא היו נשרפים וצלבי הקרס לא היו מופעים בבני ברק, ללא שנים של זריעת שנאה אוטואנטישמית שהפכה את הזוועה הזו ללגטימית במדינת יד ושם.

כדאי לשונאי עמם שצמחו כאן בהמוניהם ללמוד דבר מה מן ההיסטוריה.

בתור לתאי הגזים לא היה שום הבדל בינם לבין אחיהם החרדים.

וביום שבו יוגשם סופית חלומם,

ולא תהיה כאן יותר מדינה יהודית,

הפרעות לא ידלגו על שום מצעד גאווה.

 שום מחמוד עבאס לא יחמול אז עליהם.

להתראות מחר במחשבים מסלול.