במקום המקדש זה איסור כרת , ככל הנראה שגם בהר עצמו זה איסור לא כרת אלא פחות חמור,
אם לא שומרים את ההלכות שבהם הרבה יכולים להיכשל מי שלא בקיא,
בנוסף ליהודים אסור להיות בהר מבחינת הספק של איפה מיקום המקדש , כי יש כמה שיטות לזה,
אבל מה שבטוח זה שלערבים וגוים אסור בתכלית להיות שם בכלל מקל וחומר שליהודי אסור, בטח כשאין שם כוהן גדול….
—–
בכל מקרה , זה נכון מה שאומר פייגלין , גם מבחינת ספרות הסוד , על שערי הקלי’ (מובא בפירוש הסוד על איטליא בגמרא במסכת מגילה, איך נעשתה , בנוסף למהר”ל ולספר בניהו, יש ספר שיש בו 40 עמודי סוד רק על המאמר של 2 שורות שם ועל הרש”י, על נושא הקנה בים),
שמדובר שם רבות על ענייני ישמעאל ועשו, ודורנו זה,
מי שריבון על ההר ריבון על הארץ, זה רשום שם
שחור על גבי לבן , וגם מובא פירוט למה
הערבים שם יודעים שהעת קרובה ,
לעניין , אראלים צעקו חוצה,
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים,
———-
בנוסף צודק על עניין קורבן הפסח,
שזה כרת וחשוב , בדורנו זה ,
נשלמה פרים שפתינו,
קוראים בפה את הכתוב בנושא כדי לצאת ידי חובה,
גם כי כל מצווה צריך לקיים במחשבה דיבור ומעשה,
אומנם בדורנו זה מאז הגלות,
תראו במסכת עדויות מה שרמזו לדורנו זה,
אמר רבי יהושע, שמעתי, שמקריבין אף על פי שאין בית (מקדש),
בספר עמק המלך,
מבואר העניין, על אליהו, שיש לו מטבעות מלשכת הגזית גם בדורנו זה,
ומקריב בשבילנו בפועל כיום, מה שהקרבנו בענין הדיבור, בשפתים
ומבואר הסודות של הכלב והאריה שהיה לוקח הקרבן
——-
עוד ספר מרתק על בית מקדש שלישי,
שזה רלוונטי לדורנו זה
ספר משכני עליון של הרמח”ל , נמצא בספר הגנזים שלו
———
מה שיהיה נכון לעשות ,
זה לקבל ריבונות על ההר,
כדי לסלק משם את הערבים, והוואקף,
כי גם להם אסור להיות שם ומטמאים את המקום עם הכדורגל שלהם שם,
ופשוט לא להיכנס לשם אף אחד,
ואז בבהילות, להגיע לבירור הלכה , של אם להיכנס או לא
ואיך בדיוק אם כן,
בין כל גדולי ישראל של היום,
ולהגיע לפסק שמוסכם על הרוב הציוני והחרדי וכלל המגזרים , בין כל הגדולים שם,
עם קווים וגבולות ברורים לכולם
במקום המקדש זה איסור כרת , ככל הנראה שגם בהר עצמו זה איסור לא כרת אלא פחות חמור,
לא נכון, טמא מת מותר להיכנס להר הבית לכתחילה, מפורש בתורה ובמשנה בתלמוד וברמב”ם ללא חולק. “ולא עוד אלא שהמת עצמו מותר בהר הבית”.
אם לא שומרים את ההלכות שבהם הרבה יכולים להיכשל מי שלא בקיא,
אין אפשרות להיכשל בכניסה למקומות האסורים, העזרה נמצאת על רמה שצריך לעלות במדריגות להגיע אליו, והמשטרה לא נותנים ליהודים לעלות לשם.
בנוסף ליהודים אסור להיות בהר מבחינת הספק של איפה מיקום המקדש , כי יש כמה שיטות לזה,
אין שיטות בזה, זה ברור שהמקדש והעזרות היו על הרמה, ואין ספק בזה כלל וכלל. היה בנאדם בשם טוביה שגיב שכתב כמה פטפוטים בזה, אין כל צורך לחשוש לדבריו המוזרים, ושאר השיטות כמו שיטת הרב גורן ז”ל ההבדל זניח.
אפשר לטבול בים (הים נקרא ‘מקוה’ – “ולמקוה המים קרא ימים” (בראשית א, י). אפשר גם לטבול בשילוח, מהלך כ10 דקות מנקודת הכניסה להר, או במקואות גברים.
האדם נטמא בתשמיש ובראיית קרי, ולכן רצוי לטבול ביום העלייה. רצוי להתקלח קודם ולוודא שאין ‘חציצה’, בין הצפרנים, בין השינים, שערות קשורות (אם הוא מקפיד על זה בדרך כלל), ולהסיר תחבושות וכדומה.
לפי מה שמעתי יש מחלוקת בהבנה של מצוות מורא מקדש האם מתקיימת בהתרחקות מההר או בעליה אבל אם הכנות טבילה וכו’ לא קשור לפוליטיקה לדוגמא אם יש מצווה להתחתן גם אם יודעים שעמי ארצות יחטאו בנידה אבל נניח לא יתנו לרווקה לטיבול אם זה יגרום לה לחיות חיי זנות אם פנוי למרות שתכשל באיסור נידה ברור לרב עובדיה לתלמידו בנו שאין איסור כרת השאלה אם יש מצווה
בנוסף למה שאמר ישראל בתגובה הראשונה, שהוא מאוד מאוד נכון גם לדעתי והוא לרוב כיום אף לא מוסתר על ידי המפלגות החרדיות עצמן, יש כאן השפעה רבה של תרבות מדינת הלאום ה”מודרנית” ( מה שבטעות נקרא “פרוגרס” ועצם השימוש בביטוי זה, גם על ידי משה, הוא לדעתי יותר מבעייתי ביותר בגלל חשיבות השפה כשדה המערכה התודעתי ), של מה שאפשר לקרוא לו “תודעת הרצון בשקט בכל מחיר” ( שאני דרך אגב, בהקשר אחר אולי, מזדהה איתה מאוד, וממקום מאוד אישי ומוחשי ), כלומר שהרצון ב”שקט” ( מדומה, או זמני ), באי יצירת מחלוקות ושימור “הסטטוס קוו הקדוש” ( “מה שהיה הוא שיהיה” ), הוא המדיניות העיקרית שמוכנים לשלם מחיר תמורתה ללא שום גבולות ורסן
.
ויש לדעת שזו – מדיניות “כיבוי השרפות” אולי אפשר גם כן לקרוא לה ( שמתעוררת רק בתוצאות וגם אז רק לגבי הסימפטומים של הבעיה ולא לגבי מהותה ושורשה ) – היא מדיניות רשמית גם אם לא תמיד מוצהרת ומודעת של כל ממשלות ישראל לדורותיהן, ובהקשר להר הבית בטח מאז שחרורו ( או “שחרורו” ), וזה הרי ככה תמיד, אצל היחיד כמו אצל הרבים – אם הוא מעדיף את השקט כדי לא לעורר מחלוקות, אם הוא מוכן לוותר על כל דבר וערך על מנת למצוא חן בעיני האחרים, אז בסופו של דבר המחיר מגיע, ולא “סתם” מגיע אלא מגיע “בגדול”, וכך מתפוצצים הדברים בפניו ברעש ובעוצמה הרבה הרבה יותר גדולה, וכל מה שעמל עליו כל כך הרבה זמן, להגיע לשקט המבוקש והמיוחל ( כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי בלבד ), מתנפץ לרסיסים
.
אני אומר עוד משהו שאולי לא יוסכם על ידך, ואני אשווה את זה למגפת הקורונה”, משום שזה בדיוק אותו סימפטום בעיניי, כמו ששם זה לא באמת מדע שמוביל למדיניות אלא האג’נדות הפוליטיות – כלכליות וכו, כך גם כאן זו לא ההלכה שהיא מובילה לכך, כפי שבצדק ציינת בהקשר מסויים שהעלת, ואני, כתלמיד מתחיל בשדה היהדות והתורה, בוודאי לא מכיר את ההלכות לגבי הר הבית כמוך, אבל יש משהו אחר שמאוד מציק לי ואין לי תשובה אחרת לגביו מלבד כך שלא באמת מדובר בויכוח הלכתי אלא בויכוח תודעתי שנגוע בהרבה “לכלוך” ואג’נדות מוקדמות ( כפי שציינת ), וזה שאני קורא כל שבת מתוך הסידור את המשניות בדבר “עשר קדושות הן…” מתוך מסכת כלים, ואז, כשאני מגיע לשורה “החיל מקודש ממנו, שאין גוים וטמאי מתים נכנסים לשם”, ואין לי תשובה למה מתייחסים לשאלת “טמאי המתים” ולא מתייחסים לשאלת ה”גוים”, כאילו אולי הייתי בדרך כלשהי יכול להבין את העניין של “טמאי המתים” שכיום אין לנו דרך לטהר אף בן אדם מאיתנו אבל אז אני שואל את עצמי, ועם זה שהגויים נכנסים לשם אין לכם בעיה ? ( והבעיה היא כמובן הרבה מעבר ל”נכנסים”, כי הם הרי מוחקים שם כל סממן יהודי, הורסים כל זכר יהודי, בצורה שלעיתים היא חסרת תקנה, וה”מדינה” ה”יהודית” שותקת, לא מוציאה אפילו פסיק קטן של מחאה או התקוממות שלא לומר יותר מזה, וכל זה “למען השקט הקדוש”, המזויף והשקרי כמובן, המבוסס על שקרים כל כך גלויים שזה באמת “מדהים” כל פעם מחדש עד לאן עוד נדרדר ועד כמה נמשיך לשתוק על הדברים האלו )
.
המסקנה שאני הגעתי אליה – התודעה ה”מודרנית” היא כל כך חזקה כיום שהיא משפיעה על כולם בצורה מאוד חזקה ועמוקה, בצורה מודעת ולא מודעת כאחד ( וככל שהיא פחות מודעת אז ההשפעה שלה חזקה וקריטית יותר ), והדת, למשל, היא אינה מגן בפניה, אם אין לך את התודעה הנכונה והשורשית בדבר מקורה של הדת עצמה, בדבר מקורו של הקיום האנושי עצמו כאן בעולם הזה, אשר הדת היא לטעמי “רק” פועל יוצא שלו ולא מקורו ( זה אולי ישמע מוזר אבל לתפיסתי הלא בטוחה בעצמה התורה והדת הם לא היינו הך אלא “רק” כיום, בתודעה ה”מודרנית” התחברו השתיים לאחד, התערבבו אחד בשני מבלי היכולת להבדיל בינהם, שהיא, עצם ההבדלה, היא היא מה שהופך את התורה לקדושה, ולא כך ביחס למה שאפשר לקרוא לו “דת”, בוודאי לא ביחס לזו במובנה החיצוני “בלבד” )
בהחלט , החרד לדבר ה’, זה לא זרם זה כלל היהדות ,
כל מי שהתורה והמצוות(מלשון צוותא) חשובות לו דבר ה’ חשוב לו,
ודבר השם היא השכינה,
שהיא נקראת שמו(זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר) , והיא דברו,
מה שאומרים שהכל ניהיה בדברו ,
כי כל זה יסוד והיא כלה, ונקראת דברו
כי מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה,
וה’ זן את הכל
כל הפילוג לזרמים ביהדות ומפלגות בפוליטיקה,
גורם לנו להיראות חלשים לסביבותינו הערבים,
אנחנו צריכים להיות בשלום עם עצמנו קודם,
עם אחד בלב אחד
אני אוהב מאוד את הסרטון של הרב מאיר אליהו בנושא,
עם הכותרת, הר הבית בידינו!! | יזדים, מקיף מאוד על כל פרטי ההלכה בנושא , על האוסרים והמתירים ,מכל וכל,
שיעור מרתק
וגם השיעור:
קורבנות בהר הבית | יזדים,
וגם השיעור הזה: Msr3QvNSLb0
ביוטוב
15 תגובות
הבעיה היא שאתה רואה 200 צעדים קדימה ואנשים סביבך, מכל המחנות לא מסוגלים לעכל או להדביק את הפער הזה
צריך לדעת להתקדם
במקום המקדש זה איסור כרת , ככל הנראה שגם בהר עצמו זה איסור לא כרת אלא פחות חמור,
אם לא שומרים את ההלכות שבהם הרבה יכולים להיכשל מי שלא בקיא,
בנוסף ליהודים אסור להיות בהר מבחינת הספק של איפה מיקום המקדש , כי יש כמה שיטות לזה,
אבל מה שבטוח זה שלערבים וגוים אסור בתכלית להיות שם בכלל מקל וחומר שליהודי אסור, בטח כשאין שם כוהן גדול….
—–
בכל מקרה , זה נכון מה שאומר פייגלין , גם מבחינת ספרות הסוד , על שערי הקלי’ (מובא בפירוש הסוד על איטליא בגמרא במסכת מגילה, איך נעשתה , בנוסף למהר”ל ולספר בניהו, יש ספר שיש בו 40 עמודי סוד רק על המאמר של 2 שורות שם ועל הרש”י, על נושא הקנה בים),
שמדובר שם רבות על ענייני ישמעאל ועשו, ודורנו זה,
מי שריבון על ההר ריבון על הארץ, זה רשום שם
שחור על גבי לבן , וגם מובא פירוט למה
הערבים שם יודעים שהעת קרובה ,
לעניין , אראלים צעקו חוצה,
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים,
———-
בנוסף צודק על עניין קורבן הפסח,
שזה כרת וחשוב , בדורנו זה ,
נשלמה פרים שפתינו,
קוראים בפה את הכתוב בנושא כדי לצאת ידי חובה,
גם כי כל מצווה צריך לקיים במחשבה דיבור ומעשה,
אומנם בדורנו זה מאז הגלות,
תראו במסכת עדויות מה שרמזו לדורנו זה,
אמר רבי יהושע, שמעתי, שמקריבין אף על פי שאין בית (מקדש),
בספר עמק המלך,
מבואר העניין, על אליהו, שיש לו מטבעות מלשכת הגזית גם בדורנו זה,
ומקריב בשבילנו בפועל כיום, מה שהקרבנו בענין הדיבור, בשפתים
ומבואר הסודות של הכלב והאריה שהיה לוקח הקרבן
——-
עוד ספר מרתק על בית מקדש שלישי,
שזה רלוונטי לדורנו זה
ספר משכני עליון של הרמח”ל , נמצא בספר הגנזים שלו
———
מה שיהיה נכון לעשות ,
זה לקבל ריבונות על ההר,
כדי לסלק משם את הערבים, והוואקף,
כי גם להם אסור להיות שם ומטמאים את המקום עם הכדורגל שלהם שם,
ופשוט לא להיכנס לשם אף אחד,
ואז בבהילות, להגיע לבירור הלכה , של אם להיכנס או לא
ואיך בדיוק אם כן,
בין כל גדולי ישראל של היום,
ולהגיע לפסק שמוסכם על הרוב הציוני והחרדי וכלל המגזרים , בין כל הגדולים שם,
עם קווים וגבולות ברורים לכולם
לא נכון, טמא מת מותר להיכנס להר הבית לכתחילה, מפורש בתורה ובמשנה בתלמוד וברמב”ם ללא חולק. “ולא עוד אלא שהמת עצמו מותר בהר הבית”.
אין אפשרות להיכשל בכניסה למקומות האסורים, העזרה נמצאת על רמה שצריך לעלות במדריגות להגיע אליו, והמשטרה לא נותנים ליהודים לעלות לשם.
אין שיטות בזה, זה ברור שהמקדש והעזרות היו על הרמה, ואין ספק בזה כלל וכלל. היה בנאדם בשם טוביה שגיב שכתב כמה פטפוטים בזה, אין כל צורך לחשוש לדבריו המוזרים, ושאר השיטות כמו שיטת הרב גורן ז”ל ההבדל זניח.
כמה זמן לפני עלייה להר הבית צריך לטבול? ומניח שאפשר לטבול בים…
אפשר לטבול בים (הים נקרא ‘מקוה’ – “ולמקוה המים קרא ימים” (בראשית א, י). אפשר גם לטבול בשילוח, מהלך כ10 דקות מנקודת הכניסה להר, או במקואות גברים.
האדם נטמא בתשמיש ובראיית קרי, ולכן רצוי לטבול ביום העלייה. רצוי להתקלח קודם ולוודא שאין ‘חציצה’, בין הצפרנים, בין השינים, שערות קשורות (אם הוא מקפיד על זה בדרך כלל), ולהסיר תחבושות וכדומה.
לפי מה שמעתי יש מחלוקת בהבנה של מצוות מורא מקדש האם מתקיימת בהתרחקות מההר או בעליה אבל אם הכנות טבילה וכו’ לא קשור לפוליטיקה לדוגמא אם יש מצווה להתחתן גם אם יודעים שעמי ארצות יחטאו בנידה אבל נניח לא יתנו לרווקה לטיבול אם זה יגרום לה לחיות חיי זנות אם פנוי למרות שתכשל באיסור נידה ברור לרב עובדיה לתלמידו בנו שאין איסור כרת השאלה אם יש מצווה
נפלא! ניכרים דברי אמת
בנוסף למה שאמר ישראל בתגובה הראשונה, שהוא מאוד מאוד נכון גם לדעתי והוא לרוב כיום אף לא מוסתר על ידי המפלגות החרדיות עצמן, יש כאן השפעה רבה של תרבות מדינת הלאום ה”מודרנית” ( מה שבטעות נקרא “פרוגרס” ועצם השימוש בביטוי זה, גם על ידי משה, הוא לדעתי יותר מבעייתי ביותר בגלל חשיבות השפה כשדה המערכה התודעתי ), של מה שאפשר לקרוא לו “תודעת הרצון בשקט בכל מחיר” ( שאני דרך אגב, בהקשר אחר אולי, מזדהה איתה מאוד, וממקום מאוד אישי ומוחשי ), כלומר שהרצון ב”שקט” ( מדומה, או זמני ), באי יצירת מחלוקות ושימור “הסטטוס קוו הקדוש” ( “מה שהיה הוא שיהיה” ), הוא המדיניות העיקרית שמוכנים לשלם מחיר תמורתה ללא שום גבולות ורסן
.
ויש לדעת שזו – מדיניות “כיבוי השרפות” אולי אפשר גם כן לקרוא לה ( שמתעוררת רק בתוצאות וגם אז רק לגבי הסימפטומים של הבעיה ולא לגבי מהותה ושורשה ) – היא מדיניות רשמית גם אם לא תמיד מוצהרת ומודעת של כל ממשלות ישראל לדורותיהן, ובהקשר להר הבית בטח מאז שחרורו ( או “שחרורו” ), וזה הרי ככה תמיד, אצל היחיד כמו אצל הרבים – אם הוא מעדיף את השקט כדי לא לעורר מחלוקות, אם הוא מוכן לוותר על כל דבר וערך על מנת למצוא חן בעיני האחרים, אז בסופו של דבר המחיר מגיע, ולא “סתם” מגיע אלא מגיע “בגדול”, וכך מתפוצצים הדברים בפניו ברעש ובעוצמה הרבה הרבה יותר גדולה, וכל מה שעמל עליו כל כך הרבה זמן, להגיע לשקט המבוקש והמיוחל ( כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי בלבד ), מתנפץ לרסיסים
.
אני אומר עוד משהו שאולי לא יוסכם על ידך, ואני אשווה את זה למגפת הקורונה”, משום שזה בדיוק אותו סימפטום בעיניי, כמו ששם זה לא באמת מדע שמוביל למדיניות אלא האג’נדות הפוליטיות – כלכליות וכו, כך גם כאן זו לא ההלכה שהיא מובילה לכך, כפי שבצדק ציינת בהקשר מסויים שהעלת, ואני, כתלמיד מתחיל בשדה היהדות והתורה, בוודאי לא מכיר את ההלכות לגבי הר הבית כמוך, אבל יש משהו אחר שמאוד מציק לי ואין לי תשובה אחרת לגביו מלבד כך שלא באמת מדובר בויכוח הלכתי אלא בויכוח תודעתי שנגוע בהרבה “לכלוך” ואג’נדות מוקדמות ( כפי שציינת ), וזה שאני קורא כל שבת מתוך הסידור את המשניות בדבר “עשר קדושות הן…” מתוך מסכת כלים, ואז, כשאני מגיע לשורה “החיל מקודש ממנו, שאין גוים וטמאי מתים נכנסים לשם”, ואין לי תשובה למה מתייחסים לשאלת “טמאי המתים” ולא מתייחסים לשאלת ה”גוים”, כאילו אולי הייתי בדרך כלשהי יכול להבין את העניין של “טמאי המתים” שכיום אין לנו דרך לטהר אף בן אדם מאיתנו אבל אז אני שואל את עצמי, ועם זה שהגויים נכנסים לשם אין לכם בעיה ? ( והבעיה היא כמובן הרבה מעבר ל”נכנסים”, כי הם הרי מוחקים שם כל סממן יהודי, הורסים כל זכר יהודי, בצורה שלעיתים היא חסרת תקנה, וה”מדינה” ה”יהודית” שותקת, לא מוציאה אפילו פסיק קטן של מחאה או התקוממות שלא לומר יותר מזה, וכל זה “למען השקט הקדוש”, המזויף והשקרי כמובן, המבוסס על שקרים כל כך גלויים שזה באמת “מדהים” כל פעם מחדש עד לאן עוד נדרדר ועד כמה נמשיך לשתוק על הדברים האלו )
.
המסקנה שאני הגעתי אליה – התודעה ה”מודרנית” היא כל כך חזקה כיום שהיא משפיעה על כולם בצורה מאוד חזקה ועמוקה, בצורה מודעת ולא מודעת כאחד ( וככל שהיא פחות מודעת אז ההשפעה שלה חזקה וקריטית יותר ), והדת, למשל, היא אינה מגן בפניה, אם אין לך את התודעה הנכונה והשורשית בדבר מקורה של הדת עצמה, בדבר מקורו של הקיום האנושי עצמו כאן בעולם הזה, אשר הדת היא לטעמי “רק” פועל יוצא שלו ולא מקורו ( זה אולי ישמע מוזר אבל לתפיסתי הלא בטוחה בעצמה התורה והדת הם לא היינו הך אלא “רק” כיום, בתודעה ה”מודרנית” התחברו השתיים לאחד, התערבבו אחד בשני מבלי היכולת להבדיל בינהם, שהיא, עצם ההבדלה, היא היא מה שהופך את התורה לקדושה, ולא כך ביחס למה שאפשר לקרוא לו “דת”, בוודאי לא ביחס לזו במובנה החיצוני “בלבד” )
יש בעיה מובנית בחרדיות- השמרנות.
החרד לדבר ה’ אמור לתבוע את בית המקדש והשראת השכינה. יש צורך בשמירה על רצון ה’ כפי שהוא מתגלה באותו הדור.
אגב החרדים (בהקשר הזה) לאו דווקא מתאפיינים בכיפה שחורה.
משה תודה רבה על הבהירות הפשוטה בתוך המציאות המואפלת והמורכבת.
בהחלט , החרד לדבר ה’, זה לא זרם זה כלל היהדות ,
כל מי שהתורה והמצוות(מלשון צוותא) חשובות לו דבר ה’ חשוב לו,
ודבר השם היא השכינה,
שהיא נקראת שמו(זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר) , והיא דברו,
מה שאומרים שהכל ניהיה בדברו ,
כי כל זה יסוד והיא כלה, ונקראת דברו
כי מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה,
וה’ זן את הכל
כל הפילוג לזרמים ביהדות ומפלגות בפוליטיקה,
גורם לנו להיראות חלשים לסביבותינו הערבים,
אנחנו צריכים להיות בשלום עם עצמנו קודם,
עם אחד בלב אחד
בנתיים גם הרב טאו התייחס לעליה להר הבית.
ואנחנו יודעים את דעתו גם אם לא היה אומר דבר
אני אוהב מאוד את הסרטון של הרב מאיר אליהו בנושא,
עם הכותרת, הר הבית בידינו!! | יזדים, מקיף מאוד על כל פרטי ההלכה בנושא , על האוסרים והמתירים ,מכל וכל,
שיעור מרתק
וגם השיעור:
קורבנות בהר הבית | יזדים,
וגם השיעור הזה: Msr3QvNSLb0
ביוטוב
משה היקר
הסיבה שכך הוא תקף את בן גביר
היא בגלל העניין הראשון שציינת- העיתוי.
מתקרבים לבחירות והסקרים מראים שקולות זולגים ממפלגות חרדיות לבן גביר
יש כעת קמפיין להשבת הקולות
שהרב יוסף הוא חלק ממנו