בשיחה עם עמית סגל ביום הזכרון לזכר יצחק רבין ז”ל

בוקר טוב וחודש טוב לכולם.
השבוע אני חוזר לעבודה בכנסת – מקווה שלא יצחיקו אותי יותר מדי, כי כשאני צוחק או מתעטש, צלעותי נזכרות בתאונה ומתנקמות בי ללא רחמים. עצם הבריח מתאחה יפה, אך אינה יודעת לשוב למקומה הטבעי ומשאירה מן בליטה מוזרה מתחת לגרון. עוד לא ניסיתי לענוב עניבה – ייתכן ואזדקק לפטור מיוחד מיו”ר הכנסת…:)

תכל’ס – חסד גדול עשה עמי הבורא. כששבתי הביתה בחנתי את הקסדה והתברר שהיא נבקעה ממכה באזור הרקה. מד המהירות באופניים נעצר על 57.1 קמ”ש. הייתי קרוב מאוד לשבירת מפרקת וב”ה יצאתי בזיל הזול. זהו – יותר לא אכנס למהירויות הללו.

את השבוע אני מתכוון להקדיש לנושא תקציב הביטחון. ביום רביעי אני מכנס את השדולה לצבא מקצועי (שעה 10 בחדר הועדה לזכויות הילד) – כל מי שהנושא קרוב ללבו , מבקש לשפר את איכות הצבא ובאמת להביא לחיסכון במליארדים המתבזבזים במערכת הביטחון – מוזמן להגיע.

בסרטון המצ”ב יש ראיון ארוך עם עמית סגל, בערב לציון רצח רבין שהתקיים בבית אביחי בירושלים.

לשאלתו מה הם הקווים האדומים שלך – עניתי: “לא טיפה אחת של דם יהודי (ע”י שחרור מחבלים למשל), ולא גרגיר אחד של ארץ ישראל.”

צפיה מהנה.