דמוקרטיזם – המשבר האמוני

פסיכולוג : מה שלומך היום? נראה מדוכדך
פציינט: אכן, אני עובר משבר אמוני עמוק. יש לך היכרות עם דמוקרטיזם?
פסיכולוג: פרט בבקשה
פציינט: זו דת שהתחלתי להאמין בה ולקיימה לפני מספר שנים, הרעיונות בה כה יפים וטובים, ביסודם עיקרון העברת הכח מן השלטון אל העם כאמצעי למנוע מהרוע החייתי הגנוז בבני האדם להשליט בכפייה את רצונם על האחר המתבטא בין היתר בצורת דיקטטורה.
פסיכולוג: אז בעצם לא מבטלים את כח השליטה אלא מעבירים אותו לעם?
פציינט: בדיוק, האינטואיציה היא כי העם, הוא קיבוץ של אנשים עם מכנה משותף מסויים, יודע כמכלול מה טוב לו יותר מאשר מיעוט או מנהיג יחיד, ובכך הופך המנהיג לכלי שרת בידי העם ולא להיפך.
פסיכולוג: נשמע יפהפה, מה הבעיה?
פציינט: הבעיה שלפתע התרחשו כמה דברים לעם שאני משוייך לו, מצבים שגרמו לכך שהאמונה הדמוקרטית סדקה את הדמוקרטיזציה עצמה, ואינני יודע מה לעשות בנידון.
פסיכולוג: תסביר.
פציינט: בתוך ארצנו מתגוררים איזה מקבץ אנשים הנקראים ערבים, אלה מגיעים משורשים תרבותיים והיסטוריים שונים משלנו ובכל זאת הכנסנו אותם תחת המטריה הישראלית לכל דבר. מאז קום המדינה הקבוצה היתה מיעוט חסר השפעה כך שעל אף השוני המורגש, הדברים הסתדרו יחסית בסדר. במשך השנים מספרם גדל ונעשה משמעותי יותר. לאחרונה, מנהיגינו חרפו את נפשם, ויש האומרים אף כנגד רצון רוב העם, לעבוד יחד עם קבוצה זו בממשלה על מנת להתנגד לממשל הרוב והחזק שבעמנו, ולהקים לו חלופה. וכן, על מנת להראות לעולם כמה דבקים אנו באמונתנו הנאורה והיפה וכי ניתן לעבוד כולם יחד. למרבה הצער…הדבר לא כל כך הסתדר והממשלה תכף נפלה בגלל כל מיני התנגשויות על נושאים יסודיים, למשל ראינו שעל אף היות קבוצה זאת תחת חסותינו והשפעתנו, העדיפה לעיתים את אויבנו הקרובים להם יותר מבחינה תרבותית-היסטורית ונראה כי יש ביניהם יותר במשותף בעניינים ערכיים יסודיים מאשר לנו. בכל זאת, עצם הכוונה והרצון היו להישג מרשים אל מול המדינות המערביות בעולם הפרוגרסיבי אך הכשלון העלה שאלות רבות בקרב עמנו,
למשל, מה היה קורה לו הערבים היו רוב בעמנו ואנו למיעוט?
מה מגדיר עם ,או יותר לעומק – מי אנחנו?!

פסיכולוג: מעניין, ומה הייתה המסקנה?
פציינט: טרם ענינו על השאלה ׳מי אנחנו׳ ואיך אנו שונים במהות מאלה, אך לפחות התחלנו להבין שדמוקרטיזם עובד באמת רק כאשר הוא משרת עם שיש לו מכנה משותף עמוק מבחינה ערכית, וערכים אלה נראים כמושפעים מדברים רבים, היסטוריים ותרבותיים. דמוקרטיה המתבססת על רוב אינה עובדת כאשר שני עמים שונים במהות מתקיימים זה בקרב זה, ובעיקר כאשר מאיימים זה על זה. במצב זה נוצר רצון לשני האורגניזמים להיפרד.
פסיכולוג: מעניין שאמרת אורגניזם, מזכיר לי מעט ביולוגיה, הרי בתוך האדם ישנם אורגניזמים שונים, חיצוניים, החיים בתוכו, באיזון נכון הם חיוניים לקיומו אך בתנאי שרצונם לשרת את האורגניזם הכללי של אותו אדם, לחיותו ולקיימו. ברגע שאורגניזם חיצוני מתרבה יתר על המידה וכאשר רצונו נוגד רצון זה, הוא נעשה מסוכן ועליו להיפרד, ממש כמו תאים סרטניים המתקיימים בנו בכל עת.
פציינט: יפה, הדוגמא שלך ממחישה היטב את המתרחש כדוגמה בארה׳׳ב, סמל הדמוקרטיה, בה מתקיימים אורגניזמים חיצוניים רבים, בעת שכולם פועלים לקיים את הגוף הכללי של ארה׳׳ב על חוקיו וכלליו (המעצבים את זהותו ומהותו). אך אם למשל היו לפתע מכניסים מיליונים רבים של מהגרים פקיסטנים שונים במהות, ואלה היו מגיעים לרוב, האורגניזם לבטח היה דוחה אותם.
פסיכולוג: האם זה המשבר שדיברת עליו? נשמע שהשגת הבנה כללית על המצב ופתרונו?
פציינט: לא, עוד לפני שהצלחנו לעכל את שקרה כאן, ׳׳עוד זה מדבר וזה בא׳׳, ומתרחש המשבר העמוק שקורע אותי ורבים כמוני. הפעם המשבר קרה בתוך עמנו; ישנם מיני אנשים בתוכנו בעלי אמונות פרימיטיביות השונות במהות משלנו. הם מדברים על טוב ורע, היררכיות, סדרים וחוקים, על ישות עליונה שהם מתיימרים לדעת כי יש לו רצון ומהו. יש להם כל מיני רעיונות משיחיסטיים אפלים לא רציונליים ומסוכנים שאינם מקובלים בעולם הנאור של ימינו. גם אלה היו למיעוט שתרם רבות לאורגניזם במשך השנים, אך איכשהו במרוצת השנים, כתוצאה מהאידיאליזם שלהם להתלכד, להתרבות ולדבוק בארץ, נעשו לכח גדול באורגניזם של עמנו. עכשיו הם משליטים בכוחם זה, באמצעות ובעזרת דת הדמוקרטיזם שלי המתבססת על רוב, משהו שהולך נגדה! העולם מסתכל עלינו במבט מאוכזב ומבזה כאילו נטשנו את דרכו. ממש בושה.
פסיכולוג: הבנתי, בעצם אתה אומר שנוצר מצב בו העם, אשר בכללו אמור לדעת מה טוב עבורו, היא הנחת היסוד הדמוקרטית, עושה מעשה שאינו נראה טוב בעיניך?
פציינט: בדיוק. וזו סכנה גדולה. אהיה כנה, לדעתי מוכרחים לקחת מהם את הכח ולתת אותו למיעוט הנורמלי.
פסיכולוג: אבל אז אתה לא דמוקרטי או אפילו קצת דיקטטורי….
פציינט: בדיוק. זה המלכוד שאני נמצא בו עכשיו, ועוד, אם אעשה כן, אני בהגדרה נוטש את האמונה היפה הזאת שכל זהותי נשענה עליה, ומה ישאר לי ולחבריי, איך יסתכלו עלינו מבפנים, כחלשים וחסרי בסיס, ומבחוץ על שנטשנו את דרכם הטובה?
פסיכולוג: נשמע לי כי נוצר אורגניזם בתוך האורגניזם השונה במהות אחד מן השני…או שמא האורגניזם עצמו משתנה..אם כן, מדוע לא להיפרד ולהקים עם נפרד או להצטרף לאיזה אורגניזם דומה שאינו מסכן את דרככם ואמונתכם?
פציינט: זה הרבה יותר מסובך. מהערבים ניתן להיפרד ואכן יש דיבורים על כך, אבל מאלה לא ניתן, אנחנו עם אחד באמת, אוהבים אחד את השני ויש הרבה במשותף, קשה להסביר זאת, החיבור עמוק כמו במשפחה. בכל פעם שניסינו להיפרד מהשפעות חיצוניות אלה או אחרות, גם בזמן היותנו בגלות ארוכת השנים, העולם הזכיר לנו שאנו אורגניזם אחד בדרך של אנטישמיות שלא הפרידה בין האחד לשני אף כשהיו הבדלים תהומיים. והאמת שיש הרבה דברים יפים גם באמונתם אבל ישנם גם דעות מסוכנות ואסור שיקבלו את מושכות ההנהגה.
פסיכולוג: נשמע מצב קשה, איך אתה מרגיש ומתמודד עם זה?
פציינט: התחושה קשה מאוד, של אובדן זהות, הקרקע נשמטת מתחת לרגליך, והמצב עוד יותר חמור בכך שנראה שלא ניתן לשנות את זה, הכיוון מראה שהמצב רק ילך ויחמיר אם לא נעשה משהו דרסטי. אתה יודע כי אני ממנהיגי המחאה כנגד הצד השני, אז עשינו משהו קצת…׳מלוכלך׳ שאינני שלם איתו.
פסיכולוג: מה קרה?
פציינט: במקום לומר שרוב העם רצה באשר רצה ושמנהיגיהם הנבחרים פועלים לקיים את הבטחתם, דבר שהיה גורם לסדק אמוני עמוק בקרב כל נאמני הדמוקרטיזם ומוביל לחזרה בשאלה גדולה ומותיר את כולנו ערומים אמונית ודתית, הפכנו את הצד השני לדיקטטורים.
פסיכולוג: מעניין איך עשיתם זאת?
פציינט: הפננו אצבע מאשימה כלפי המנהיגים ואמרנו שהם אינם מייצגים את רצון בוחריהם אלא פועלים כנגדם מרצונות אישיים ושהם מוליכים את העם שולל ומנסים להפוך את הדמוקרטיה לדיקטטורה מרצונם האישי.
פסיכולוג: מעניין, אבל אם זה לא נכון, והעם אכן רצה בכך?
פציינט: תראה, יתכן מאוד שרצו בכך אבל אולי הוליכו אותם שולל, שטפו להם את המוח בבית ובבתי הספר עם כל מיני אמונות קדומות, וזה הוביל אותם לטעות בבחירה, ואנו מנסים לתקן זאת ולשנות את רצון העם לטובתם, לטובת כולנו, בכך שאני מציגים תמונה שלילית על מנהיגיהם צמאי הכח. אולי בזאת נוכל להשיב את הכח אלינו.
פסיכולוג: בעצם אתה אומר שאפילו אם בחרו בכך זה לא מרצונם וזה גם לא לטוב.
פציינט: בדיוק. לנו יש סט ערכים שונה משל הם, כזה שמקבל את האחר, כפי שציינתי על חרוף הנפש לשבת יחד עם הערבים, הכל על מנת להראות את גדולת הרעיון של קבלת האחר. גם אם דעות האחר שונות, אנו מוכנים להקשיב ולחשוב מחוץ לקופסא. ולפתע מגיעים איזה קבוצה של, סלח לי על הביטוי ׳משוגעים׳ שיש להם דעות שונות משלנו.
פסיכולוג: ומדוע אינך מקבל את דעותיהם? נשמע מעט סותר..
פציינט: כן משום שדעתם אינה מקבלת אותי וזה היה סביל כשהם היו מיעוט…אנו לא מוכנים להקשיב להם כלל, בקושי את ספרי האמונה שלהם אנו קוראים להבין מאיפה הם באים, למרות שהם טוענים שבספרים העתיקים האלה נמצא הקוד הגנטי של האורגניזם שלנו. הבל..ועוד הם טוענים כי דעותינו לגמרי מושפעות ממקורות זרים ולא מהשורש התרבותי היסטורי שלנו כעם.
פסיכולוג: צריך לחשוב על הדבר הזה…
פציינט: בכל מקרה, בינינו, לא ברור איך הפסדנו משום שאין מי שמבין טוב ממנו את הרעיון שהשפעה תודעתית על העם היא שתוביל לצביונה, לכן בידינו כל כלי התקשורת, ואנו עובדים ימים כלילות ללמד ולחנך על פי דרכנו וכנגד דרכם, בעוד אלה רק הולכים וצוברים תאוצה כנגד כל הסיכויים.
פסיכולוג: אפשר לערער על הנחת היסוד? אמרת שהיסוד האמוני שלך עורער משום שלפתע ישנו רוב שאינו יודע מה טוב לו, אבל אולי דווקא הדת שלך צודקת והרוב ה׳משוגע׳ יודע מה טוב לכם יותר טוב מכם? חיזוק לכך אולי יהיה שהלכו כנגד כל הסיכויים כפי שאמרת וכי ציינת שדרככם נכשלה לא פעם? הרי אם למשל אתה היית פציינט דיקטטור שבא אליי, בוודאי שלא היית אוהב שרצון האחרים שונה משלך, האם אתה מוכן לקבל שהגישה שלך טועה? ואם לא איך אתה שונה מהדיקטטור?
פציינט: פשוט לא מרגיש לי ככה. מבייש אותי לחשוב על מה העולם יגיד, מסתכלים עלינו כאיזה עם פרימיטיבי שנוטש את הדמוקרטיה, מפחיד. אנחנו במלכוד.
פסיכולוג: אפשר לתת את דעתי?
פציינט: בוודאי
פסיכולוג: מדבריך הוסקו כמה דברים –
העם הוא כאורגניזם
רבים סוגי האורגניזמים
לכל אחד תפקיד משלו
האורגניזם יודע בכללו מה טוב עבורו
דמוקרטיה נוצרה לשרת הנחה זו
מה שטוב לאורגניזם אחד אינו בהכרח טוב לאחר
שני אורגניזמים שונים במהות אינם יכולים לחיות זה בתוך זה
אלו הנחות היסוד מהשיח אשר לדעתי נכונות ויש להעמיקן, שכן המודל הזה נכון לא רק כלפי עם אלא כלפי המציאות כולה, ישנו אורגניזם כללי כגון כלל האנושות היודע מה טוב עבורו, ובאותה המידה אורגניזם פרטי יודע מה טוב עבורו, אלה מודלים הקיימים במציאות כולה, ובתוך כל אלה ישנם כוחות הפועלים, כוחות מתנגדים ותומכים ׳׳זה לעומת זה עשה האלקים׳׳, כולם משרתים את האורגניזם הכללי. וחלק מידיעה זו מתבטאת בכך שצד אחד רבות מוביל את האחר לטעויות על מנת ללמדו ולבגרו, וכן כי צד אחד יכול לשלוט בעת צעירות האורגניזם להשכילו, בעוד האחר יכול לתפוס מקומו מתוך בחירה בבגרותו. בכל אופן השניים נצרכים.
אכן האינטואיציה הדמוקרטית חשובה שכן היא אומרת שהפרט מכיר את הכלל פחות מאשר הכלל מכיר את הפרט. וזאת על אף שהפרט משרת את הכלל גם אם בחוסר ידיעה כללית, אלא מתוך אינטרסים אישיים. בעוד הכלל נמצא במצב של הכלת הפרט ונתינה לו, בו בעת שלוקח הימנו.
אני אומר זאת משום שציינת שכאשר הייתם בגלות הארוכה, בקרב עמים רבים, תמיד זיהו אתכם כאורגניזם אחד ומיוחד, ונדמה לי, כי על סמך האמונה הדמוקרטית אפשר להסיק כי האורגניזם הכללי מכיר אתכם טוב משהכרתם את עצמכם ולכן הוא דחה ודחק בכם, ועתה שחזרתם לארצכם ואתם בעצם תחילת הדרך לשוב להיות עם בארצו, שכן רק בארץ העם מתחיל לתפוס צורה כמו החיבור בין גוף לנפש. ונדמה לי כי אתם בתהליך של גיבוש זהות עצמית, העולם כבר יודע מי אתם, ומחכה לכם להבין זאת גם כן. וכמו שאני מדריך אנשים פרטיים בעניינים אלה, כאלה המתמודדים עם כוחות שונים הפועלים בתוכם, אומר גם לכם – אם תרצו לדעת מי אתם, התבוננו פנימה ולא החוצה, אל תנסו להיות כמו אורגניזמים אחרים שדחו אתכם בזמן שהייתם בקרבם, תנסו להבין מי אתם באמת. דע מי אתה ישראל. הבושה הגדולה תהיה כאשר תנסו להעתיק מי שאתם לא.

הזכרת קודם לכן שרוב העם שלך טוען לאיזה ספרים היסטוריים ועתיקים שבתוכם צפונים החוקות המאפיינות את צביון האורגניזם שלך. נשמע לי כי לפני הכל, עליך ללמוד אותם היטב שכן ידוע שאורגניזם תופס צורה על סמך תרבות והיסטוריה המעוצבים על ידי החוקות והערכים של אותה אומה. ואין אלה דברים מיסטיים אלא מדעיים, ההשפעות הסביבתיות והתרבויות בסופו של דבר מוטמעות בנו גנטית.
מוכרח אתה לפני הכל להבין ׳מי אני כאורגניזם׳, אגב, נשמע לי שאתם משהו מיוחד מדבריך, וכי האורגניזם העולמי מתעניין בכם ומצפה לגדולות…הייתי גם ממליץ ללמוד את הדברים ממקור ראשון ולא דרך מתווכים משני תודעה כמו שערוצי התקשורת יודעים לעשות היטב. לך ותלמד ישירות מהספרים או מהאנשים הראויים.
ואם יקרה שהדברים לא ישבו בתוכך, לפחות יהיו לך כלים לשוחח עם הצד השני שהוא חלק ממך, עם הבנה בסיסית, ותרגיש פחות קרוע גם אם תחליט להצטרף לצד המתנגד הנצרך. לדעתי תרגיש פחות עוינות והם אליך. כך הדברים פועלים גם כן בתוך האדם המכיר את הכוחות שבו. זו מהות השלום. שמעתי פעם מישהו אומר שתפקידם של עמך ישראל לשלב בין החושך והאור, מהויות ההפכים, הוא אמר שבגימטריה, ׳ישראל׳ שווה ׳חושך׳ + ׳אור׳ וקישר זאת לסיפור בתנ׳׳ך בו יעקב הפך לישראל שכתוב שהוא נאבק עם איזו ישות אפלה שלא יכולה להתקיים בשחר ואז הוא מתברך ממנה. אז אולי תפקידכם להראות איך שני הצדדים ההפוכים משתלבים יחד ולא מבטלים זה את זה.

לכן לדעתי אתם בהזדמנות ולא במלכוד ואם רצונך לחיות בשלום עם אחיך ולא להיפרד מהם, ואם אין רצונך לשקר להם ולעצמך, אינך צריך לוותר על ההקשבה לאחר, אלא דווקא עתה לאמצה. אין צורך לנסות ולשנות דעתם לדעתך אלא לשמוע ולחפש את המכנה המשותף, כך מגיעים לשיח בריא לשני הצדדים ויש שלמות ונחת.
הדרך הנוכחית אינה עובדת ואולי אף מגבירה את הכוח הנגדי, ומי יודע, אולי לא רק תקבל כלים טובים לשנות אלא גם תוכל להשתנות? אגב הייתי ממליץ את אותו הדבר לצד השני לו היה מגיע לטיפול.
פציינט: מעניין באמת לחשוב על מה מגדיר אותנו כעם, למה קשה לי כל כך להתנתק מהאנשים האלה על אף שהם כל כך מכעיסים אותי. בזמני מלחמה הם מוכנים לחרף את נפשם בעדנו ואנו בעדם. וכפי שאמרת, בכל תקופת הגלות, גם כשלא היה לנו ארץ, והיינו פזורים בכל העולם אפילו כאשר השתננו גנטית במשך השנים, עדיין היינו לעם בעל קרבה עמוקה. אני מטייל בעולם וכשאני פוגש יהודי, אני מרגיש שונה אי אפשר להסביר את זה. אני צריך לחשוב על הדבר הזה. אולי הערב אחרי ההפגנה אלך לאיזה שיעור בבית הכנסת…