הצדק לבדואים והמסוק לדורס

אתמול נפצע חייל בפיגוע דריסה סמוך לנווה צוף ונזקק לפינוי במסוק. כלומר היתה זו פציעה קשה ונדרש היה פינוי מהיר מאוד.

המסוק אכן הגיע והחייל הפצוע הועלה עליו, אלא שאז היה עליו להמתין ולאבד זמן יקר עד שהמחבל הדורס, שנפצע אף הוא, ייוצב ויועלה אף הוא למסוק.

אירוע נוסף שכולנו שמענו עליו אתמול, הוא הודעת ראש הממשלה בפועל – כלומר יאיר לפיד, כי הוא מקבל את תכתיבי מנצור עבאס, והתנועה האיסלאמית והאינטיפאדה שהחלה בנגב – כולל ניסיון להוריד רכבת מהפסים – ובכן לפיד הודיע שצריך להפסיק את נטיעות קק"ל בנגב כדרישת עבאס.

וזה כמובן מה יקרה, ברור שזה יקרה – כי הרי הריבונות בנגב אבדה מזמן וכל עניין הנטיעות הזה הוא רק אצבע אחרונה בעין. קק"ל – סמל ציוני מובהק של ציונות יפה ולגטימית, קק"ל – שמאוד הקפיד לא לנטוע מעבר לקו הירוק, לא יטע עכשיו גם בתוך גבולות הקו הירוק.

קשר מובהק מתקיים בין שני האירועים הקשים הללו.

כשמסרה ישראל בנפש חפצה את חברון, בית לחם, ירושלים בית אל ושכם – כלומר את כל ליבה התנ"כי של ארץ ישראל, לריבונות זרה – אבדה לישראל היכולת להצדיק את אחיזתה בנגב.

אם העקרון הוא שכל מה שקובע למי שייך השטח, הוא מי שנמצא שם ומוכן להיאבק על כך, אם אין היסטוריה, ואין אמונה ואין שייכות מהותית כל שהי לארץ ישראל – אז העקרון הזה תופס גם בנגב, ובאמת צריך להתקפל גם משם.

הסכמי אוסלו, וקבלתם על ידי כל המחנות בישראל, הפכו את היהודים לכובשים בארצם, או לכל היותר לאורחים זמניים.
התודעה הזו חילחלה עמוק אל תוך צה"ל שכבר מזמן איבד את מימד הצדק ורואה עצמו צבא שיטור למען השקט הקדוש ותו לא. מן כח משקיפים נורבגי שכזה.

אלוף הפיקוד מאיץ בממשלה להחריב ולגרש את מתיישבי חומש. הוא בסך הכל אורח כאן, שוטר מתנצל שכזה – ובחומש מפריעים לשקט שלו, מפריעים לתודעת הזרות המפונקת שלו.

צה"ל לא נותן עדיפות לחיי חייליו על פני חיי המחבלים – למעשה ההיפך הוא הנכון. אליבא דצה"ל – הארץ הרי שייכת להם, הם הצודקים בסיפור, אנחנו כאן מתוך איזו טעות שאיננו יודעים כיצד להיחלץ ממנה –

הנגב "שייך" לבדואים, והצדק "שייך" ל "לוחם החופש" שדרס את החייל.

מה חשבתם? שאחרי שכבשנו את ארצו גם נמנע ממנו טיפול כי החייל הכובש שלנו ממתין במסוק?