זכור את אשר עשה לך רם וינוגרד - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 27/03/2024
כותבים אורחים

זכור את אשר עשה לך רם וינוגרד

ח׳ במרחשוון ה׳תשפ״ב (אוקטובר 14, 2021)

זכור את אשר עשה לך רם וינוגרד

לק”י

ויהי בימי הבחירות לבית המשפט העליון וארא את רשימת המועמדים ונתקלתי בה בשמו של לא ידידי הלא ותיק השופט המחוזי רם וינוגרד.
דרכינו נפגשו כאשר רם וינוגרד עמד בראש ההרכב בבית המשפט המחוזי אשר הרשיע אותי בהעלבת עובד ציבור.
איזה עובד ציבור העלבתי אתם שואלים?
ובכן, בתקופת הפוגרום הנחוש והלא רגיש של צה”ל בתושבי גוש קטיף הייתי עורך אתר מנהיגות יהודית. בתור עורך האתר חששתי בעיקר מכך שתהיינה קריאות לפגיעה בחיילים ושוטרים ולכן קראתי כל מילה לפני פרסומה. אבל מעבר לזה כמעט ולא התערבתי בתכנים. כפי הנראה עשיתי עבודה טובה ואולי מושלמת משום שכפי שנודע לי במהלך המשפט היתה לי שותפה לקריאה. הפרקליטות הקצתה שוטרת במשרה מלאה שתקרא את כל המתפרסם באתר ותמצא עילות תביעה. ובכן – עילת התביעה היחידה שהיא מצאה היתה מאמר שלי בשם “הרבצ”ר מטעם”.
וכאן – אשמח תעשו אתנחתא ותחפשו אותו ברשת. כי מרבית התוצאות העולות כאשר מחפשים את השם “אליצור סגל” קשורות במאמר זה.
בצר לו, לאחר שלא מצא עילות תביעה אחרות החליט היועץ המשפטי באותה עת, מני מזוז, להגיש נגדי תביעה על העלבת עובד ציבור. משום שבכתיבת המאמר העלבתי את הרבצ”ר דאז תת אלוף הרב ישראל וייס. “העלבת עובד ציבור” הוא כמובן אישום מופרך שבו משתמשת הפרקליטות בצורה מניפולטיבית כדי לסתום את הפה למי שלא בא לה טוב בעין.
בבית משפט השלום השופטת אילה פרוטקציה הרשיעה אותי. הרשעה זו הרגיזה את העו”ד שלי יצחק בם שאמר לה לאחר ההרשעה שזו החלטה המתאימה לצפון קוריאה, אפילו ברוסיה כבר אין דברים כאלה יותר. אבל האמת שממנה לא היו שום צפיות ברור לכולם שהיא לא באמת שופטת אלא פליטורוקית מטעם. משם הלכנו לערעור בבית המשפט המחוזי. שם פגשתי את מיודעינו הנוכחי רם וינוגרד למרבה ההפתעה גם שם הורשעתי. ומשם הגענו לבית המשפט העליון. בגלל חשיבותו העקרונית של הנושא לחופש הדיבור, הענין שלי נדון בהרכב של תשעה שופטים ושם זוכיתי פה אחד על ידי כל תשעת השופטים. אלא שכל אחד מן השופטים זיכה אותי מסיבה אחרת.
למשל –
שופט אחד זיכה אותי כי לפני התביעה הזו אף אחד לא קרא את המאמר. חוץ כמובן מהשוטרת המסכנה שחוייבה לקרוא כל מילה באתר בפקודה. ממילא לא אני העלבתי את הרבצ”ר אלא היועץ המשפטי מני מזוז שהגיש את כתב האישום.
שופט אחר זיכה אותי משום שמי שהעליב את הרבצ”ר היה החוקר במשטרה. כי בחומר הראיות היה פרוטוקול החקירה של הרבצ”ר ושם נאמר:
חוקר: ידוע לך מי הוא הרב אליצור סגל?
רבצ”ר: לא
חוקר מכיר את אתר מנהיגות יהודית?
רבצ”ר: לא.
חוקר: קראת את המאמר “הרבצ”ר מטעם”?
רבצ”ר: לא
חוקר: קרא את המאמר עכשיו.
רבצ”ר קורא.
חוקר: נעלבת?
רבצ”ר: כן.
חוקר: אם כן נגיש נגדו כתב אישום על העלבת עובד ציבור.
למקרא הדברים והאמת האלה קבע השופט כי מי שהעליב את הרבצ”ר היה החוקר במשטרה ולא אני. שהרי אלולא אילץ החוקר את הרבצ”ר לקרוא את המאמר לא היה הרבצ”ר נעלב.
וכן על זה הדרך.
מפסק הדין הזה למדנו ששופטי הבג”ץ הם כישרון מבוזבז. כשרונם האמיתי הוא להיות להקת חימום של ליצני קירקס לקראת המופע האמיתי של היועץ המשפטי. שופטי הבג”ץ הבינו היטב שהיועץ המשפטי ליהק אותם לתפקיד להקת הליצנים בשחור שתהיה הקדימון למופע הקרקס שלו והגיבו בהתאם.
השאלה היא מדוע רם וינוגרד בתפקידו כליצן החצר של היועץ המשפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים לא הבין את מקומו?
התשובה להבנת התנהגותו טמונה לדעתי בהערותיו לתורה של ר’ יצחק מוולוזין בשם “פה קדוש” בראשית יט א.
בפסוק נאמר: ולוט יושב בשער סדום. חז”ל דרשו שאותו היום מינוהו שופט עליהם. כלומר, בדרך כלל כאשר כתוב “בשער” הכונה לבית המשפט. כי בימיהם השוק היה בשער העיר. ולכן מקומו הטבעי של בית המשפט בשער העיר – בשוק. על כן המילה “בשעריך” מסמלת בית המשפט. אם כן כאשר נאמר “ולוט יושב בשער סדום” פרושה שאותו היום מינו אנשי סדום את לוט כשופט בבית המשפט העליון הסדומי. שואל ר יצחק מוולוזין: אם סוף סוף מינו אנשי סדום שופט ישר, דתי, חובש כיפה, כמו לוט לבית המשפט העליון של סדום, אז מדוע דוקא באותו יום עצמו נגזר על סדום השמדה? ומשיב ר יצחק מולוזין: בחוקי סדום אי אפשר לקיים חברה אפילו שעה אחת. אבל כל זמן שהחוקים חוקי סדום אבל גם השופטים הם שופטי סדום וממילא בעזרת מתן בסתר, פרוטקציה, וסתם לחיצות ידיים של יד רוחצת יד ניתן לסדר ענינים ולהמשיך לקיים את החברה. אבל ברגע שלבית המשפט העליון של סדום הגיע שופט ישר המאמין באמת ובתמים בחוקיותם של חוקי סדום ממילא סדום לא יכולה להתקיים אפילו שעה אחת ונהפכה בגפרית ואש ומלח. וזה המקרה שלפנינו – שופטי בית המשפט העליון מבינים שהחוק הוא סתם אמצעי להציק למי שליועץ המשפטי מתחשק לדפוק. אין פה שום שאלה משפטית בכלל. זו פוליטיקה של סגירת חשבונות מפיונרית ותו לא. לכן התיחסו לכתב האישום כפי שראוי לו והשליכו את היועץ המשפטי בצהלות צחוק פרועות מכל המדרגת החוצה. אבל דוקא השופט רם וינוגרד במחוזי – בדיוק כמו לוט בזמנו בבית המשפט העליון של סדום – התיחס ברצינות לכתב האישום הזה במקום לזרוק אותו לכל הרוחות כראוי לו. כך שדוקא שופט ישר שמאמין בתקפותה המערכת הוא סכנה לקיום המדינה יותר מרבים אחרים.
עכשיו שלא ישתמע שאני משוה חלילה בין בית המשפט הישראלי לבית המשפט בסדום. השואה כזו היא עלבון בלתי נסלח לשופטי סדום. לשופטי סדום היתה יושרה ונקיון כפיים שבבית המשפט הישראלי לא קימים בכלל. למשל בסנהדרין קט מספרים לנו חז”ל שאליעזר עבד אבר הם בא לסדום התקבצו כמה ילדים ופצעוהו באבנים – תופעה שאנו מכירים היטב על בשרינו כיום.. תפס אליעזר את אחד הילדים עם האבן שפצעה אותו, הביא לבית המשפט בסדום, והתלונן שהילד פצע אותו. אמר לו השופט: הקזת דם טובה לבריאות – שלם לילד הפוצע עבור הקזת הדם שעשה לך. לקח אליעזר את האבן השליך בפרצופו של השופט. נתמלא פרצופו של השופט דם. אמר אליעזר לשופט: הקזת דם טובה לבריאות. עכשיו את החייב ליכסף על הקזת הדם שעשיתי לך, את הכסף שאתה חייב לי עכשיו שלם לילד הזה. כמובן שכולנו זוכרים מה שקרה למי שהשליך נעל על שופטת, לעומת זאת בסדום השופט קיבל את טענתו של אליעזר ושחרר אותו. כך שאין בדעתי להשוות חלילה את בית המשפט העליון בסדום לבית המשפט העליון בישראל – בית המשפט העליון הישראלי צריך להתקדם באלף דרגות עד שיגיע למעלתו הנשגבה של בית המשפט בסדום.
ובכל זאת – האם רם וינוגרד הוא הגרוע מכולם?
מעיון ברשימת המועמדים הנוכחית לבית המשפט העליון ברור שרובם אספסוף של אנשי סדום מושחתים פוליטירוקים וגנבים, כך שהם יכולים בהחלט להעלות את בית המשפט העליון בישראל לדרגת בית המשפט העליון של סדום. רם וינוגרד אינו נמנה עם קבוצה זו. אבל מצד שני יש ברשימה בהחלט כמה וכמה מועמדים שיש להם את הכישורים להעלות את בית המשפט העליון הישראלי לדרגת בית משפט של אומה מתוקנת. אבל מהנסיון האישי שלי רם וינוגרד אינו נמנה גם על קבוצה זו.
בתום מלחמת העולם השניה נפגשו קצין רוסי וקצין אמריקאי על גדות האודר – ניסה. שני נהרות שהיו קו הגבול בין גרמניה המערבית והמזרחית. שאל הקצין הרוסי את האמריקאי: איזה שלטון יש אצלכם בארה”ב? ענה לו האמריקאי – דמוקרטיה. שאל אותו הרוסי ומה זה דמוקרטיה? ענה לו האמריקאי – אני יכול לעמוד מול הבית הלבן ולצעוק טרומן (הנשיא האמריקאי באותה עת) אידיוט! אמר לו הרוסי בשמחה – אם כן ברוסיה יש עוד יותר דמוקרטיה. שאל אותו האמריקאי: למה? ענה לו הרוסי – כי אנחנו צעדנו בכיכר האדומה בקור של ארבעים מעלות מתחת לאפס, וצעקנו טרומן אדיוט!
אין ספק שבזכות יועציה המשפטיים ושופטים כמו רם וינוגרד מדינת ישראל נעשית מדי יום ביומו עוד יותר דמוקרטית ועוד יותר דמוקרטית.
נשאר לי רק לחכות לכתב האישום הדמוקרטי הבא ואז אולי מי שיחפש אליצור סגל בגוגל יגיע למאמר זכור את אשר עשה לך רם וינוגרד.

עריכה –
למי שטען שהבטחתי לא לכתוב בפיסבוק:
קודם כל לא הבטחתי ואם הבטחתי לא הבטחתי לקיים ואם הבטחתי לקיים זו לא הבטחה ליבתית ואז זו הבטחה לביתית מתור לחרוג ממנה הוראת שעה ולשבת עם מנסור עבאס – סליחה – לכתוב בפיסבוק.
ובכל מקרה מי שרוצה להגיב על המאמר שיחפש אותי בטלגרם שלי ישראל והאנושות.
להתראות בבית המשחט. אחרי שאחזור מהחסימה.

שתף את הפוסט:

1 תגובה

השאר תגובה