מה ההבדל בין הקריאות למרי אזרחי היום לזו ארצנו? - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד | 30/04/2024
ארכיון תקשורת האזור החינמי מחשבים מסלול

מה ההבדל בין הקריאות למרי אזרחי היום לזו ארצנו?

כ״ב בטבת ה׳תשפ״ג (ינואר 15, 2023)

מה ההבדל בין הקריאות למרי אזרחי היום לזו ארצנו?

ראיון אצל מתי טוכפלד ברדיו גלי ישראל ביום רביעי 11.1.2023 על רקע קריאות למרי אזרחי של יאיר גולן וראשי השמאל

שתף את הפוסט:

3 תגובות

  • בשבוע שעבר, שודר קטע מנאום של יריב לוין בו הוא ציין את הנקודה החשובה שבשום מדינה דמוקרטית לא מתקיים המצב ההזוי שנהיה פה בישראל (היועמ”שים כופים את עמדתם על הממשלה, נציגי לשכת עורכי הדין בוחרים את שופטי בית המשפט העליון וכו’). הנאום נקטע בנקודה הזו והשידור הועבר לרביב דרוקר שניסה להצדיק את המצב בישראל בכך שבשונה משאר הדמוקרטיות המערביות, לישראל אין חוקה. מה שרביב לא טרח להזכיר זה את העובדה שהחוקה נרמסת על ידי ממשלות הדמוקרטיות המערביות חדשות לבקרים- בארה”ב למשל, ממשל אובמה פגע בחופש העיתונות כשביצע נגד עיתונאים ימניים רדיפה פוליטית שכללה בין היתר ריגול באמצעות הבולשת וכן הדרה של עיתונאי פוקס ניוז ממסיבות עיתונאים שהתקיימו בבית הלבן במספר הזדמנויות לאורך מספר שנים ובמספר נושאים כגון רפורמת אובמה-קר והפיגוע בבנגזי. ולאחרונה ממשל ביידן כפה את זריקת הקורונה על חיילי צבא ארה”ב ועל עובדי מדינה. אבל למה שרביב יידע שבדמוקרטיות המערביות החוקה נרמסת על ידי ממשלותיהן? הערוץ בו הוא מועסק ושאר גופי התקשורת הממסדיים בישראל פשוט לא מדווחים את התמונה המלאה.
    אז מה הפלא, כפי שמתי טוכפלד אומר בדקה ה-3:09, ש”הם (פעילי השמאל) משכנעים את עצמם שמה שקורה עכשיו זה הפיכה משטרית, שאף אחד לא דיבר על זה בבחירות ושהרוב המוחלט בעם איתם”. זאת בדיוק הנדסת התודעה. התקשורת מדווחת שקרים וחצאי אמיתות מספיק פעמים – עד שהצופים שטופי המוח משתכנעים שזו האמת.

  • משה, אתה מדבר על שני יסודות שלא קיימים היום. האחד, חוסר כנות לפני/אחרי הבחירות והשני הוא הנכונות לשאת בעונש. אבל יש עוד הבדל בין “זו ארצנו” לבין המחאה הנוכחית, ואולי הוא המהותי ביותר. בוא נניח לרגע שלרבין ז”ל היה רוב. אז עריצות הרוב התבטאה בפגיעה ממשית בבטחונו ובריבונותו על ארצו של המיעוט היהודי. בניגוד לכך, הפעם הרוב לא פוגע במיעוט. לפחות עדיין לא. איך המיעוט נפגע מעצם שינוי השיטה? הוא לא נפגע. אם תובאנה החלטות מהותיות בעתיד שתתאפשרנה בזכות שינוי השיטה, אז יהיה ניתן לטעון לעריצות הרוב. כרגע, אין ביסוס לטענה כזו. הרי לא ייתכן שתינתן השליטה למיעוט על מנת למנוע לכתחילה את עריצות הרוב. זו לא דמוקרטיה.

השאר תגובה