ח”כ מראענה בוועדת החוץ והביטחון

שלום לכם

בחשבון הטוויטר שלה כתבה ח”כ מראענה: “החוץ והביטחון של מדינת ישראל הוא גם שלי, יש לי הזכות והחובה כנבחרת ציבור להיות מופקדת עליו.”

בואו ונשים לרגע בצד את שאיפתה להשמיד את זכרון יעקב – בואו נגיד שהתפלקה לה, לח”כית הערביה של מפלגת העבודה, איזו התבטאות לא מוצלחת.

בואו ונשים גם בצד את הפתרון הטכני לחשש הביטחוני – אני מניח שמרענא לא תמונה לוועדות המשנה, שם נמצאים הסודות השמורים באמת.

אז נניח להתחמקויות ובואו ונתמודד עם עצם הטענה – כי התחמקויות ועלי תאנה טכניים, תמיד נושרים בסוף.

בסוף מרענה ותומכיה, כן ימונו לוועדות המשנה, והמנצור עבאס הבא כן ימונה לתפקיד שר הביטחון וכשבצה”ל מענישים חיילים שהניפו את דגל ישראל בסיום המסע, וכתיקי החקירה נגד מציתי בתי הכנסת נסגרו – אז הכל כבר אפשרי ומה שנשמע הזוי בבוקר, הופך למציאות בצהריים.

ולכן חשוב מאוד לחזור ולהתמודד עם עצם הטענה.

אומרת החכית הטרייה – אני ישראלית המדינה הזו היא שלי, ובדמוקרטיה ולא יעלה על הדעת שבשל דתי ומוצאי לא אוכל לשמש בכל תפקיד שהוא.

אפשר להתווכח עם הטענה הזו?

יהיו שיאמרו – ‘כן, אבל היא תומכת טרור והיא רוצה להשמיד את המדינה’.

בג”צ, שהוא הסמכות להחליט בנושא, כבר נדרש לשאלה וקבע שמרענא לגיטימית להיבחר לכנסת.

אז תרוצי הטרור ירדו ועלינו לחזור לשורש הטענה.

לאיזו מן ישראל מתכוונת מרענא – כשהיא אומרת אני ישראלית.

מרענא מתכוונת למדינת כל אזרחיה.
מרענא מתכוונת למדינה שלזהות היהודית אין בה שום יתרון על כל זהות אחרת.
נהפוך הוא – הזהות היהודית היא זהותם של הקולוניאליסטים שלי – למרענא – יש עליהם זכות ילידית מוסרית. היהודים צריכים להתנצל בפני ולהודות לי על כך שאני, מרענא, מוכנה בכלל לשבת בכנסת שלהם.

בוודאי שצריך להחריב את זכרון יעקב ולחזור ולהחזיר לשם את מגורשי 48 – מה השאלה בכלל?

עשיתם את זה בימית ובנווה דקלים? מקומות שלא גר שם איש?
תעשו את זה גם בזכרון…

אתם מבינים –

הסיפור האמיתי כאן, הוא שברגע שהעמדנו את הדמוקרטיה של ישראל, במפלס ערכי זהה ליהדות שלה – סללנו את דרכה של מרענא לוועדת החוץ והביטחון, ואת דרכו של מן מנסור כזה, לתפקיד שר הביטחון.

ישראל היא מדינה יהודית. יהודית בלי שום תוספת.
הדמוקרטיה בישראל צריכה לשרת את אתוס היסוד האחד והיחיד הזה.

בשום אופן לא להתמודד מולו.

להתראות מחר ב 5×5.