על יושרה ואידאולוגיה

אני מבקש לתת ציון לשבח לחבר הכנסת מוסי רז ממר”צ.

אני מכיר את ח”כ רז והאינטגרטי שהפגין לא הפתיע אותי.

אידאולוגיה ויושרה, כך מסתבר, הם שני עניינים שונים. יכול אדם להחזיק באידאולוגיה נוראית, אבל עדיין להיות אדם ישר – ולהיפך.

ככול שמדובר בנערי גבעות, כלומר בימין האידאולגי, היועמ”ש כבר כלל לא מנסה להסתיר את הטיוח. כשקראנו בתורה “צדק צדק תרדוף” התהפך היועמ”ש על צידו ושקע – כך נראה – בשינה עמוקה.

יכולים שוטרים לנגוח ברכבם ולרצוח נער בשטחי יהודה ושומרון –

אם כיפה סרוגה גדולה לראשו, ואם פאות שופעות עוטרות את פניו, יצאו הרוצחים במדים הללו מן הזירה ללא חקירה ובלי שיתנו את הדין על מעשיהם.

ככל שהספקתי להכיר את משפחת סנדק וחבריו. ההחלטה השערורייתית והבזויה הזו, לא זו בלבד שלא תרפה את ידם – אלא בדיוק להיפך.

קול דמי אהוביה ימשיכו לזעוק מן האדמה, ולרתוח במחאה הולכת וגוברת.
מי שחשב לחנוק את אש המחאה בהחלטה הצינית הזו, יגלה במהירות כי רק ליבה אותה.