על מה באמת גונן בראל שמואלי בעזה? - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 28/03/2024
מחשבים מסלול

על מה באמת גונן בראל שמואלי בעזה?

ט״ו באלול ה׳תשפ״א (אוגוסט 23, 2021)

על מה באמת גונן בראל שמואלי בעזה?

שלום לכם!
לוחם מג”ב בר אל שמואלי שנפצע אנושות על גדר עזה , אינו קורבן של החמאס או הג’יהאד.
לוחם מג”ב בר אל שמואלי שנפצע אנושות על גדר עזה, הוא קרבן של הוראות הפתיחה באש הצה”ליות – כלומר קורבן של המנהיגות הישראלית.
שוב ושוב שולחים מנהיגי ישראל – הן מן הדרג המדיני והן מן הדרג הצבאי, שולחים את לוחמי קו הדם בכדי לשמש עלה תאנה המחפה בגופו על אובדן יסוד הצדק והבהירות המוסרית הישראלית.
כי מנהיגות אזרחית וצבאית שמבינה מה היא בכלל עושה כאן,
מנהיגות אזרחית וצבאית שדבקה בזהותה ולכן מבינה מי כאן האוייב ועל מה בכלל נטושה כאן המערכה,
מנהיגות שכזו אינה מנהיגות מתנצלת ומפוחדת ממעצר בנמל התעופה הית’רו שבלונדון.
מנהיגות שכזו, אינה מגוננת על עצמה מאימת בית הדין בהאג – מגוננת על עצמה בדם הבנים.
מנהיגות שכזו אינה זקוקה למוסרה של אירופה הצבועה,
כי לממנהיגות שכזו יש את הקוד המוסרי היהודי –
ולפיכך הוראות הפתיחה באש שלה הן:
“הקם להורגך השקם להורגו”.
כשנוכח בני אברהם כי מיתוך ההפגנות בעזה יורים על חבריו, והם מנועים מלפתוח באש – הודיע בני למפקדיו כי הוא מסרב להקריב את חייו למען מוסר מעוות שכזה.
הוא נעצר, נשפט, הורחק מיחידתו – ולצערי נותר יחיד.
זהו בדיוק המקום שבו האזרחים צריכים להציב גבולות למדינה.
השיטה של הקרבת חייהם של חיילים צעירים שטרם עמדו על דעתם, בכדי לגונן על מנהיגות אובדת דרך ומוסר, השיטה הזו לעולם לא תיפסק כל עוד הציבור ובניו יוסיפו לשתף עימה פעולה.

בתפילה לרפואתו השלמה של בר-אל
ובתקווה כי יהיה זה הקורבן האחרון של אבדן הדרך והמוסר של מנהיגינו.
מחר נעלה ראיון פודקאסט מרתק עם שי גולדן
ולכן נתראה שוב ביום רביעי
במחשבים מסלול.

שתף את הפוסט:

5 תגובות

  • משה היקר, תבקש ממישהו שיתרגם את הפוסט החשוב הזה לעברית מדוברת ותן לנו להפיץ אותו כסרטון ווצאפ.
    אבל בשום אופן לא בשפה הזאת.

    “…שולחים את לוחמי קו הדם בכדי לשמש עלה תאנה המחפה בגופו על אובדן יסוד הצדק והבהירות המוסרית הישראלית.
    כי מנהיגות אזרחית וצבאית שמבינה מה היא בכלל עושה כאן,
    מנהיגות אזרחית וצבאית שדבקה בזהותה ולכן מבינה מי כאן האוייב ועל מה בכלל נטושה כאן המערכה…”

    משפטים פעילים – ולא סבילים
    פשוטים – ולא מורכבים
    הבן שלי – ולא בני

    אתה מצפה מהעם להבין מה שהמנהיגים לא מבינים ולשתף איתך פעולה… אתה צריך לרדת אל העם.

    • תגובתך מעלה בי תחושות סותרות… מצד אחד אתה צודק, מצד שני זו גדולתו של פייגלין – לקלוע למטרה בדיוק מירבי. אם פייגלין יפעיל מגבלות על השפה, תהיינה מגבלות גם על החשיבה. לצערי אין בימין מי שיהדהד את המסרים הכה חשובים של פייגלין ו”יתרגם” אותם לשפה עממית

      • בכל זאת,יוסי,יש בימין מי שיהדהד את המסרים האלה למשל,חברת הכנסת מאי גולן ופעילי זהות.
        אכן,אני חושב שהליכוד ,בהנהגת נתניהו,היה רחוק מיישום המסרים שמשה פייגלין מדבר עליהם מידי יום.
        אחת הסיבות,כנראה,היא כוח פוליטי לא מספיק חזק.
        ושותפות עם מפלגות שמאל.
        בבחירות הבאות אני מצפה לשינוי מהותי.

  • ממי הם מפחדים?!?
    לפני כחודש ביקרתי בבנין הפרקליטות ברח’ צאלחח א-דין בירושלים (למה לא שינו את שם הרחוב, לכל הרוחות?!?). בסך הכל הייתי צריך למסור כמה טפסים לאיזו פקידה. המקום מבוצר ושמור יותר מאשר כל משטרה בריטית או מצודה צלבנית שהיו אי פעם בארץ. שלא לדבר על כך שהצמידו לי, כמעט קשיש מצוי, מאבטח חסון וחמוש, שליווה אותי אישית מן הכניסה ועד היציאה. ממי הם מפחדים? שאלתי את עצמי.

    בשבוע שעבר ביקרתי במשרדי הבט”ב בקריית הממשלה בתל-אביב. כן, המגדל העצום מול קניון עזריאלי שכמעט מאפיל עליו. איני מבין מדוע הבנין לא נמצא באיזור קצת פחות מבוקש ונגיש באותה מידה בתחבורה ציבורית. בכן, בכניסה מחוץ לבנין בדקו שאיני מסוכן. עליתי לקומת הכניסה למשרדי הממשלה, ושם שוב עברתי בידוק בטחוני מדוקדק לפני שאיפשרו לי לעלות לקומת היעד שלי. כדי להגיע לפקיד/ה הייתי צריך לעבור דרך דלת פלדה שנפתחה מבפנים על ידי שומר חמוש וחמור סבר לאחר שבחן אותי במצלמה עם רזולוציה גבוהה. ממי הם מפחדים?

    לפני כשנה ביקרתי במשרדי מע”מ. שם לא היתה שמירה כזו. ישב איזה נבעך בכניסה וקיבל ממני מסמך אותו העביר לנמען בפקס (מי משתמש בפקס בימנו?!?). במשרד מע”מ עירוני לא מפחדים מן העם. כי שם העם יושב, ולא הנוגשים בו.

    ב-1977 כאשר אריאל שרון היה שר החקלאות יצא לי לעבור במתחם שרונה שם הייתה לו לשכה באחד הבנינים של המושבה הגרמנית לשעבר. דלת הכניסה שעשויה עץ קלאסי הייתה פתוחה, כמו גם דלת הלשכה שלו. לא זיהיתי שום איש בטחון, למרות שאני מניח שהיה שם אחד כזה. הצצתי פנימה ויצא המקרה שהוא ישב שם, בלשכתו. הוא היה נגיש. אנשי השלטון של התקופה ההיא לא פחדו מן העם.

    השלטון הנוכחי מבועת ומתגונן מפני כל איום עליו, אפילו אם זה איום דמיוני.האיום הכי גדול, אם לשפוט לפי המצודות שהשלטון בנה לעצמו, הוא העם הנשלט. העם חסר תודעת החרות. העם שלא שרף את השלטון לפני שהחריבו את ימית. העם שלא התקומם נגד זוועת הגירוש מגוש קטיף. מן העם הזה הם מפחדים?!?

    כן, מן מן העם הם מפוחדים ומבוהלים, מסתגרים במבצרים מודרניים, עתירי שומרים ואמצעי אבטחה אלקטרוניים ופיזיים. לדעתי זה בגלל שאותם גופי שלטון יודעים שהם מנותקים. הם יודעים שהם שולחים את מיטב הבנים לסכנות באופן הכי לא מוסרי שאפשר. הם יודעים שאין משילות. הם יודעים שאין שוויון בפני החוק. הם יודעים שמה שאסור ליהודי מתירים בפועל לערבי. הם יודעים שאת חושף השחיתויות שוקי משעול אפשר לשלוח למאסר בפועל על איזה 542 ש”ח שלא גנב ואת השופט מני מזוז אפשר לשלוח הביתה עם 100,000 ש”ח שקיבל שלא כדין לכאורה… עם העבדים יצקצק בלשונו ויעבור על כך בשתיקה במקום לסקול, וירטואלית כמובן, את השופט ברשתות החברתיות ולהפגין יום ולילה מול ביתו על העוול. בכירי השלטון מניחים (בטעות, לדעתי) שיש גבול למה שהעם מוכן לסבול. לכן השלטון ואנשיו ספונים בערי מקלט בצורות שהוא בנה לעצמו על חשבון אותם אלה שאת ילדיהם הוא שולח להסתכן לשוא ואת לשד עצמותיהם של הוריו הוא מוצץ במיסוי כבד ויוקר מחיה בלתי נסבל עד שכמעט ולא נותרו בהם חיים.

    —— בלי תודעת חירות ימשיכו להאכיל את העם מרורים והוא יקבל הכל בהכנעה ——–

השאר תגובה