עידן חדש מתחיל
כ״ח בתמוז ה׳תשפ״א (יולי 8, 2021)
שלום חברים.
היום קיבלו כל פעילי וחברי זהות את ההודעה הבאה:
פרק חדש מתחיל!
קהילת ‘זהות’,
חברים, תורמים ותומכים יקרים שלום!
ראשית, ברצוני להודות לכם על תמיכתכם ושותפותכם לאורך השנים.
חלפו עברו להם כבר למעלה משנתיים מאז הקמפיין בו הפציעה מפלגת ‘זהות’, ועלתה לזירה הפוליטית בבחירות 2019 מועד א’.
את טביעת האצבע של ‘זהות’ ניתן לראות כמעט בכל זירה בחיינו הציבוריים. כמעט ואין מפלגה בישראל שלא נאלצה להציע, לבחון, או לרענן את מרכולתה הרעיונית – בעקבות הופעת ‘זהות’.
כרבע מנדט חסר היה כדי ש’זהות’ תיכנס לכנסת, אך לבסוף ‘זהות’ לא נכנסה והמטוטלת נעה בפראות מן המקום של הפתרון שאותו סימנה ‘זהות’, בחזרה אל מעמקי מרחב הבעיה. ישראל נכנסה לסחרור שקשה לדעת מתי ואיך נצא ממנו.
ואולם ספק אם יש עוד מפלגה שהשפיעה באופן כה יסודי ועמוק על הציבוריות הישראלית (וגם על אזרחים רבים באופן אישי). זה התאפשר בזכות תמיכתכם והשתתפותכם – ועל כך קבלו נא את תודתי והערכתי העמוקה.
אבל המסע שלנו לא החל ב’זהות’, הוא החל זמן רב קודם לכן. כבר למעלה מ 25 שנים שאנו פועלים בזירה הציבורית במטרה לקדם את החזון הגדול שלנו שהוא: מנהיגות הנושאת את בשורת האמונה והחירות של עמנו – כתשתית לקיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל.
ובכן, עברנו מספר פרקים במסע. כל פרק היה חשוב וחיוני להתפתחות החזון, אבל המטרה לא השתנתה.
החל מ’זו ארצנו’ שאותה הקמנו במטרה לעצור את הסכמי אוסלו, המשך בפעילות “מנהיגות יהודית” בליכוד ולאחר מכן בהקמת מפלגת ‘זהות’ – נותרה המטרה והייתה – העמדת מנהיגות אמונית לישראל, מנהיגות הנושאת חזון יהודי אמיתי ושלם.
ככל שהולך ומעמיק המשבר בו נמצאת מדינת ישראל – בכל תחומי חיינו: בביטחון, בערים המעורבות, בחירות האדם והאזרח, במאבקנו על הארץ, בהשתלטות מערכת המשפט על הדמוקרטיה הישראלית, במשילות וביציבות השלטונית, באובדן הבלמים הכלכלי – ומעל הכל במרקם החברתי שלנו, בהתפוררות כללי המשחק הדמוקרטי, באובדן הלכידות, השייכות ותחושת הצדק הלאומי – כך גם הולך וגובר הצורך וההבנה בצורך במנהיגות שכזו, המצוידת בחזון יהודי מקיף, מאחד, מעורר השראה ומפיח חיים.
רק למנהיגות שכזו יהיו הכלים והתודעה להתמודדות אמיתית עם האתגרים העומדים בפנינו. רק מנהיגות כזו תוכל להנהיג את עם ישראל לעבר חוף מבטחים, אל השלב הבא של התבססות חיינו הלאומיים בארץ ישראל ולהפצת בשורתנו – לתיקון עולם במלכות שד-י.
בשנתיים האחרונות התמקדתי בעבודה אינטלקטואלית ובפיתוח ערוץ התקשורת העצמאי שלי – ‘ישראל מחר’. וודאי שמתם לב כי התקשורת מחרימה אותי לחלוטין והקמת הערוץ הוכחה כדבר בעיתו.
אך המציאות ‘צועקת’ למנהיגות של תוכן, משמעות, מטרה ודרך ברורה – מנהיגות שתשיב לחיינו את מימד המשמעות והצדק, את יסוד האמונה והחירות. הגיע הזמן לחזור גם לפוליטיקה.
את הכלי הפוליטי המתאים יש לבחור על פי מטרת המסע ורק אח”כ על פי סיכויי הבחירה לכנסת (שהרי מה הטעם לעלות על אוטובוס נח ככל שיהיה, אם מטרתו הסופית אינה מטרתך?). לאחר התלבטות ארוכה ובחינה מעמיקה הגעתי למסקנה שכשהמטרה היא מנהיגות לאומית, הכלי הנכון לפעול מתוכו חוזר עכשיו להיות מכשיר המנהיגות הטבעי של המחנה הלאומי – כלומר הליכוד.
הליכוד הוא המפלגה שמשקפת את המכנה המשותף הגדול ביותר של הציבור הלאומי-מסורתי. זהו ה’בייס’ האמיתי והטבעי ביותר עבורנו. הליכוד הוא מפלגת שלטון, לא רק בגלל האידאולוגיה שלו אלא בעיקר בגלל הסוציולוגיה שלו. “ההר לא יבוא אל ‘מוחמד’, ‘מוחמד’ צריך לחזור ולבוא אל ההר…”
בעקבות מאבקים בלתי פוסקים עם נתניהו, נאלצתי לעזוב את הליכוד ולהקים את זהות – אינני מצטער על כך לרגע, היה זה תהליך מתבקש שבעקבותיו אנו שבים כעת אל מרחב ההנהגה הלאומי ממקום בשל ומבורר מאוד, מקום שהוכיח את משקלו הסגולי והפוטנציאל שלו אינו נדרש עוד להוכחה.
כיום, נעלמו כלא היו משקעי העבר, נפתחו הלבבות ואנו נמצאים במציאות שונה בתכלית. לקראת בחירות מועד ב’, כשראש הממשלה פנה וביקש, חזרנו והתחברנו עם הליכוד. קבלת הפנים שזכינו לה אצל הליכודניקים מן השורה היתה חמה ומלבבת באופן יוצא דופן. הציבור הליכודי ממתין לנו ואנו מקבלים על כך מסרים באופן כמעט יומיומי. לאור המטרה שהצבנו לעצמנו, וכשהמציאות נטרפת וסדרי בראשית השתנו, החלטתי שעלינו לשוב ולהתייצב בסיפון הליכוד ולהמשיך עמו את המסע. אנו נעשה זאת בצנעה, בענווה באהבה גדולה ומתוך שיתוף פעולה רחב עם הציבור המסורתי בליכוד על כל נציגיו, עם הרוב היהודי שקולו נגנב במערכת הבחירות האחרונה, אך היה ונותר, עתידה והיסוד להחלמתה של מדינת ישראל.
ברצוני לעדכן אתכם במספר פעולות שנעשו בימים אלו על מנת לאפשר את המעבר לפרק החדש שלפנינו.
ב 16.6.21 התכנסה מועצת ‘זהות’, עודכנה בכל הפרטים וחבריה הצביעו על תקנון חדש המאפשר להפקיד למשמורת את המפלגה בידיה הנאמנות של עו”ד יסכה בינה.
כפועל יוצא מצעד זה – הפסקנו את גביית התרומות ודמי החבר של המתפקדים – באופן מיידי. אני שוב מודה לכם על תרומתכם ואמונכם עד כה.
קיימתי שיחה חברית עם מנהיג הליכוד – ח”כ בנימין נתניהו ואנו נמצאים במגע שוטף עם חברי הכנסת של המפלגה ועם פעיליה המרכזיים.
הבוקר, התפקדתי לליכוד והתחלתי למנות את תקופת ההכשרה הנדרשת כדי להתמודד מטעמו.
אני קורא לכולכם לבוא אחרי, לחזק את הליכוד בשעתו הקשה ולהמשיך עמו את הפרק הבא של מסענו.
ברגשי הערכה, תודה ותקווה גדולה,
‘לתיקון עולם במלכות ש-די’
משה פייגלין
ניתן להשאיר שאלות כבר מעכשיו
69 תגובות
שלום מר פייגלין. קודם כל אני רוצה להודות לך על כל מה שעשית ושאתה עושה למען עם ישראל ולמען ארץ ישראל. אני שמח שאתה מצטרף אל הליכוד כאסטרטגיה להגיע לשלטון. אך אני רוצה להודיע לך על שתי בעיות מהותיות שאני מגלה בשיטתך שביארת בוידאו.
הדבר הראשון הוא פחות חשוב (לפחות בשלב הזה) וזה שאתה לא רואה את מה שחיובי בשמאל ובחילוניות (האוניברסליות, הטבעיות, והנכונות לשינוי ולפריצת גדרים – שכמובן זה רע אם יוצה מאן שצריך). ושאתה חושב שהזהות שלנו היא הימין. או איך שאתה מגדיר היהודי בניגוד לישראלי. וזה לא נכון. אולי כנראה הישראליות ( לפחות כלפי איך שאתה מגדיר את המילים והמושגים האלה) היא תפלה ליהודיות, אבל הזהות שלנו היא האיחוד של שניהם, ולא שהאחד פוייה ואחד זוהר. אלא ששניהם חסרים בלי השני.
אבל הבעיה השנייה היא מאוד מיידית. וזה שאתה אוהב להגדיר את עצמך כאיש אמת. שאלה. האם יש לך דוגמה של ראש ממשלה שלא שיקר באיזו שו שלב? אפילו דוד המלך ( וזה בעידן נבואי אז זה אולי שונה). אבל הוא היה ערמומי מתי שהיה צריך להיות. אני כאילו חש שאצלך זה או דרך שלמות/אמת להגיע לשלטון או לא. ונראה לי שאם זו הדרך כנראה, לפחות בלי נס, זה לא יקרה (לפחות בזמן יחסית קרוב). זה נראה לי טוב להצטרף לליכוד כי כמו שאמרת זה רק כלי/אוטובוס/רכבת. אבל אולי כבודו ישים לב שהכלי להגיע למטרה הוא לא רק המפלגת, אלא כלי גם יכול להיות הגישה שלך ועל מה אתה שם דגש ואיך אתה מגדיר את עצמך לציבור הרחב. אני לא אומר להסתיר את היעד, אבל לשים את הדגש המעשי בדברים כמו דווקא בזה שכמעט כל הקרקע היא בבעלות המדינה ואתה תחזיר את זה לאנשים שיוכלו לחיות ולנשום. ושאתה תהיה המציל של האנשים מהרודן המשפטי שרומס את זכויות האדם. אם אתה נתפס אצל רוב הציבור כזה שבה לשחררו מכבלי העומס ולהרחיב את אופקיו אז יהיה לך בייס הרבה יותר גדול ומיתוך כך אפשר לעלות לשלטון. אך אם תשים את הדגש במהות האידיאלית בלי לשים לב על המציאות שהעם עוד לא שם (לפחות ברמה מספיק גבוהה כדי לשנות את הרגלים באופן שהם מצביעים ויוזמים) אז כנראה שמן הסתם יתנגדו גם מתוך מפלגת הליכוד אפילו יותר וזה יעקב. ויקח יותר זמן לבצע את היעד. זה לא פייר ממך לצפות שהעם כולו או רובו יבין לפני שתוכל לבצע. הרי אנחנו כולנו אחים. אם אחד לא מבין אז האח שלו מושך אותו עוזר לו. אני יודע שאתה לא אוהב את המושג ‘האח הגדול’ כי זה עניין של שלטנות ורודנות. אבל אני מדבר על לא שאני שולט עליך אלא שאתה אח שלי ואני אוהב אותך, ולכן אני לא ארשה לאח שלי לקבל מכה סתם בין הוא לא מבין. אלא שאני יציל אותו וימשוך אותו בין אם הוא מבין או לא. ואז אחר כך שיבין. האם זה אידיאלי שיבין מעצמו, אולי. אבל אם זה לא קורה אז אני לא צריך להיתקע באידיאל ולתת לו לחטוף מכות עד שיבין. אלא אני מושך אותו ואז שיבין למה בעתיד. כי הרי אנחנו עם אחד ואחים ולכן זה מספיק שאחד או קבוצה קטנה מבינה ומיתוך כך ימשכו אחרים ( גם אם באופן שטחי) ואז הם יבינו וימשכו אחרים ( ואולי גם באופן שטחי). הכלי הפוליטי הוא התאמת האידיאלים של השמיים עם שטחיות של הארץ כדי להגיע לתיקון. וזה לא פייר מצדך לצפות מהאחים שלך שיבינו כמוך ורק אז שתוכל לעזור להם. תהיה פוליטיקאי תהיה ערמומי. תשים דגש במצב בעלות הקרקע שמדכה את האנשים ורודנות המשפטיות שנלחמת נגד רצונם של האנשים, וכך תתפס הליכוד ואתה כמי שבא להציל מהצרות. וזה יהיה רוח המפרשים ספינת הליכוד, ומיתוך כך בע’ה תצליח למשוך את האח המיסכן שלך מהבור שנפל בא ואז אולי תוכל המהות לרכוב ברכבת.
עוד דבר. אתה דיברת על האמת בפרשה. אבל נראה לי שחשוב לזכור שהאמת היא מידה . חשובה מאוד אבל לא המידה היחידה. ה הוא אחד. יש ענין חשוב של איחוד המידות שמניטו (הרב יהודה ליאון אשכנזי) מדבר על. יש אמת ויש רחמים ואילו היתה רק האמת העולם לא היה נברא והיה נחרב. הענין הוא האם מה שאני עושה זה הישר והטוב בעיני ה. וזה לא כל הזמן הישר והטוב בעיני ה להיות ‘בוי סכאוט’. ולשים דגש ולהתקדם בדרך של תפסתה מועט תפסתה(ולכן לתפוס) במקום תפסתה מרובה לא תפסתה זה לא שקר. זה ביצוע האמת עם הרחמים שנותנים מספיק זמן לאמת המלה, ומקדמים את המציאות מספיק שהאמת יכול להופיע במלאות באופן יציב באופן שהמציאות מוכנה לו. נראה לי שלהיות בעד האנשים בענין הקרקע/דיור ורודנות המשפטיות ודומה (בלי לוותר על המהות אבל להבליט את אילה הדברים קודם) זה יותר מצליח יותר מהר.
כל טוב לך. בהצלחה
מרוב שנקשרתי לזהות כבר שכחתי שהאופציה של הליכוד קיימת. זה נשמע טוב וזה באמת הזמן הנכון לכך והמהלך ההגיוני היחיד כרגע. בהצלחה משה אנחנו איתך.
אנחנו” ? אתה – או האחרים שמדברים בשם “אנחנו” כאן בכלל ( שכן יש עוד לא מעט תגובות באותה הרוח – מדבר בשם אחרים ויודע מה הם עושים ולאן הם הולכים ? … אני, לדוגמא, הוא ( היה ) חלק מ”אנחנו”, ואני, לדוגמא, ( כבר ) לא איתו, אז הנה “לפחות” אחד שהוא ( היה ) חלק מ”אנחנו” שהוא ( כבר ) לא איתו…
.
ועל ההגיון של המהלך בכלל אפשר לחלוק ולהתווכח ( בלשון המעטה והעידון ), כך שלומר שזה המהלך ההגיוני היחיד זה הדבר הכי… לא הגיוני להגיד… מה עוד שמשה עצמו לא ענה לכך תשובה הגיונית ( והוא גם לא חייב אם אין רצונו בכך, או אם אין לו תשובה הגיונית על כך ), על איך הוא מיישב את הסתירות המהותיות הרבות במהלך ומה זה בכלל “בחירה סוציולוגית” ? שהרי גם את המונח הזה אפשר להבין בדרכים רבות כל עוד לא מפרטים את המונח לכוונות יותר ספציפיות
.
אני, למשל, הבנתי את הביטוי הזה בתור בחירה ההולכת אחרי הפופולרי בחברה, אחרי ה”חברתי”, למען השגת המטרה בצורה “נוחה” יותר, נוחה כביכול כמובן ( כמו שמשה עצמו התייחס אליו בצדק ביחס לעם, בתור הרצון של רבים להיות עם “נורמלי, ככל העמים”, רק שכאן יש לראות זאת בצורה דומה או מקבילה גם ביחס ליחיד, אשר רוצה בכל מאודו להיות “נורמלי, כמו כולם” וכו )… מה שנקרא המטרה מקדשת את האמצעים, בלי לראות שהאמצעים עצמם, כפי שהם בדרך כזו או אחרת, הם חלק מהמטרה עצמה, כך שאמצעים כאלו או אחרים אכן יכולים להשתנות ולהתפתח בהתאם למטרה, אך באותה מידה הם גם יכולים להביא ומביאים שוב ושוב להחטאת המטרה עצמה, אם המטרה והאמצעים הם שני דברים נפרדים, או אם הם נתפסים כך ומביאים או יכולים להביא אז להחטאת המטרה, להחטאת השאיפה לחירות האדם למשל במקרה זה, כדוגמא, כך שהאדם הופך להיות מובל ונגרר אחרי החברה או ה”חברתי” במקום להיות מוביל, ואין אני מתכוון “רק” למוביל של בני אדם אחרים, משום שמדובר בתהליך שהוא קודם וראשית לכל פנימי, מובל או מוביל ביחס לעצמו הוא, ביחס לקולות השונים שבתוכו אשר אלו שמחוצה לו כמו מהדהדים אותם כלפי חוץ ( או ההפך )
.
ולטעמי יש כאן גם לא מעט כוונות לא מודעות אשר אולי לא חשים נוח איתם, או לא חשים נוח להעלות אותם לאור כלפי חוץ, ולכן שומרים אותם למטה במחשכים, במודע או שלא במודע… כפי שנעשה לא אחת בימינו, ובמיוחד בזירה הפוליטית
.
בכל מקרה, מציע לא לדבר על “אנחנו” ושכל אחד ידבר על עצמו – אתה על “אני איתך”, אני על “אני לא איתך” וכדומה… כי הדיבור בשם “אנחנו” הוא אחת הרעות החולות כאן…
אתה לא חייב לכלול את עצמך ב’אנחנו’ שלי. תרגיש חופשי לייצג ‘אנחנו’ משלך. אין מה להתווכח על ההגיון של המהלך… מבחינתי זה נראה טוב. אחת הסיבות היא ששמתי לב שבמועד ב’, בתקופה שאחרי השיחות של משה עם נתניהו לגבי הפרישה של זהות – הייתה ניכרת השפעה של הרעיונות של משה בנאומיו של נתניהו (אפילו אמר בנאום מרכזי את המילים “אני מאמין ש’זו ארצנו’. ‘זו הארץ שלנו’.” או משהו בסגנון. כמובן שנתניהו גם משתמש ברעיונותיו של משה כ”תחמושת” רעיונית כדי להלהיב את המצביעים שלו, אבל עצם העובדה שנתניהו מכבד את רעיונותיו של משה מספיק כדי לכלול אותם במה שהוא מציג לציבור זו התקדמות אדירה. גם אצל אנשים אחרים בליכוד נראתה חמימות כלפי משה ורעיונותיו באותה תקופה. זה לא דבר של מה בכך. אם נתניהו לא סגור לרעיונות של משה ולא מנסה לעצור אותו כל הזמן, ניתן להשפיע הרבה בליכוד, ואני מאמין שזה השינוי שמשה מרגיש שיש כרגע לעומת אז.
אותה הגברת בשינוי אדרת – לפני המהלך היה “אנחנו”, היו הרבה “אני” שמתוכם וכל אחד מסיבותיו הוא הצטרפו אל הרעיונות ויצרו “אנחנו” ( מהפרט אל הכלל )… הדבר הזה כבר לא קיים עכשיו כי למעשה הרעיון נשכח והודחק למטה לטובת רעיון אחר… בסדר, כמו שכתבתי בתגובה שלי יש צד מאוד מסויים של כך שאני “אפילו” יכול להבין ולראות מאיפה הגיע ( גם אם ההגיון של המהלך הוא מאוד לא מובן בלשון המעטה, “לפחות עבורי” )… בסדר, נגיד… אבל “האנחנו הקודם” כבר לא קיים… ולכן יש להפריד ולהבדיל בין “האנחנו הקודם” לבין זה ה”חדש”…. אז לכתוב “אנחנו” במסגרת של זהות זה לא נכון כיום, כי אין כזה יותר, נכון לעכשיו, ולכן זה בבחינת לכפות עליי “אנחנו” שאני ( כבר ) לא יכול להתחבר אליו ולהסכים לו ( לכפות מהכלל אל הפרט )… לכתוב “אנחנו” במסגרת הליכוד, או במסגרת “זהות החדשה עם הליכוד”, זה בהחלט המקום לכך
.
ולגוף העניין של תגובתך ( לפעמים אני תוהה ושואל את עצמי האם אנשים תופסים שהעולם “היה” קיים לפני נתניהו ) – את המהות של הליכוד אפשר לתפוש “אפילו” על פי שמו, ליכוד, יענו מלשון התלכדות… מלשון “כוחנו באחדותנו” ושאר הסיסמאות, כלומר זו מפלגה שמאז ומתמיד כיוונה אל הקונצנזוס, אל המכנה המשותף הרחב ביותר, וזה חרוט על דגלה כמפלגה ללא קשר מי מנהיג אותה בשלב כזו או אחר שלה … כך שלומר שהמהלך הזה מוצדק מתוך איזו תחושה עמומה של “פתיחות לרעיונות” זה במקרה ה”טוב” אשלייה… דברים כאלו לא נקבעים על פי תחושות ורגשות אלא על פי מעשים, על פי מעשים המבוססים כמובן על מחשבות והשקפות יצוקות, הנראות לאורך זמן… המעשים של נתניהו אינם אלא משקפים זאת, כפי שמעשיהם של קודמיו משקפים
.
ובנוסף לכך – כשמשה מדבר או דיבר על מהפכה תודעתית ועל רצון לא “סתם” להגיע לכנסת אלא להגיע להנהגה, שאני בהחלט הייתי איתו בעניין הזה, אז אני הבנתי מדבריו, משום שכך קודם וראשית לכל חשתי גם בתוכי, שמדובר על עמידה על עקרונות בסיסיים, מינימליים, אשר בשום צורה לא ניתן להתפשר עליהם, גם לא למען כניסה לממשלה נגיד ( וכדומה )…. למרות שהזירה הפוליטית עצמה היא הרי זירת ההתפשרויות וההתגמשויות של התן – וקח …. אני גם זוכר היטב את המפגשים הראשונים של הקמת זהות, ואני זוכר היטב את השאלה שניקרה בתוכי מאז ועד היום, את השאלה האם משה הוא “עוד” פוליטיקאי אשר מצהיר גבוה גבוה אבל הטבע הפוליטי שלו ושל הזירה בה פועל יכריחו אותו לרדת מגבהים אלו, או שהוא באמת זן “חדש”, כפי שלמשל אפשר לראות בצורה מאוד בולטת אצל טראמפ, שלמרות שהוא בזירה הפוליטית יש בו את היכולת המנהיגותית הפנימית להתעלות מעליה, להיות באמת זן “חדש” ולא רק להצהיר זאת
.
מאז הקמת זהות הייתי וחייתי בתוכי עם השאלה הזו, מבלי לענות עליה משום שנשארה תמיד פתוחה עבורי, וגם במה שהתייחסת אליו בתור בחירות מועד ב’ עדיין לא חשתי שהתשובה מקבלת גוון מובהק ברור ובהיר למרות שהכיוון בהחלט נראה גם שם, אבל עדיין כאמור השאלה נשאלה גם אז פתוחה ( עבורי )… עד יום חמישי האחרון… עכשיו השאלה נענתה, וקיבלה גוון ברור ובהיר ( או כהה, תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים עליה ) ….ו”לפחות עבורי” ומבחינתי אי אפשר כבר לומר יותר שמשה מייצג פוליטיקה מזן “חדש”, ההפך כאמור, זו אותה הפוליטיקה, מבחינה מהותית ופנימית, בשינוי העטיפה או המסגרת החיצונית… יש לראות את הדברים בצורה מפוכחת אחרת יש כאן סוג של הונאה עצמית
.
עכשיו, אשאל אותך את השאלות הבאות – האם ניתן להתפשר על ביטול הסכם אוסלו ? האם ניתן להתפשר על חופש פולחן ליהודים בהר הבית ? האם ניתן להתפשר על חירות האדם לנוכח לקיחת הזכויות הבסיסיות של האדם במסגרת “מגפה” מדומיינת ? האם ניתן להתפשר עם עיקור מהיסוד של השתלטותו הדיקטטורית של בג”צ וכל מה שנובע מכך למגזרים השונים ? וכו וכו…. או במילים אחרות – האם ניתן להגיע לקונצנזוס באשר לרעיונות אשר באופן מובהק וברור הן מחוץ לקונצנזוס ? האם ניתן לעשות זאת במסגרת המקדשת את הסטטוס קוו ? …
.
הרי הדברים כאן רקובים מיסודם ומבסיסם, מהשורש והמהות ולא מצורה נקודתית כלשהי שלהם, לא איש כזה או אחר, או מפלגה כזו או אחרת, או גוף כזה או אחר… זו הרי התפיסה ה”רגילה” ועל כן יש כאן חשיבות כל כך מהותית בזיהוי הבעיה, בלראות את הרגלי החשיבה המקובעים אשר – כתוצאה “כמעט בלתי נמנעת” מהם – הביאו לעצם ה-בעיה, והם גם ימשיכו בכך ללא שיציבו בפניה אלטרנטיבה ראויה, אותה חשיבה “רגילה” המתוחמת ומגודרת לתוך הקופסא התודעתית של העולם הפיזי או החיצוני, אבל האמת לא נמצאת בקופסא, אין לה גדר, והיא גם לא תחומה בעולם הפיזי בכלל, אלא היא שלמה, היא אחת, ואך ורק מתוך השלמות הזו, מתוך תפיסת ה”שחור – או לבן” שלה “מלכתחילה”, אפשר לראות גם את גווניה ופניה האינסופיים הנובעות מכך
.
זה בדיוק ההבדל בין שאתה פועל ליצור יותר או פחות מאותו הדבר, פועל לשנות אך מבלי לשנות, לבין ליצור דבר אחר לגמרי, ולכן המעשה נתפס אצלי כסוג של כניעה למציאות הנוכחית, כמעין הרכנת ראש בפניי האידיאלים המוסריים “של” זהות, של האדם בכלל למעשה ( בפני החזון, של זהות ושל האדם בכלל, שהוא ראיית העיניים הרוחיות של דבר אשר טרם התגשם בעולם הפיזי ובכל זאת הוא הדבר ה”עיקרי” או המהותי ביותר כאן, משום שהוא לא תלוי בהגשמה צורנית – חיצונית כזו או אחרת אלא הוא קיים ברוח גם “לפני” וגם “אחרי” הגשמה כזו או אחרת ), וסוג של העדר אמונה אמיתי ביכולתו של האדם להגשים אותם בפועל ולמעשה, גם א
ם בצורה איטית או הדרגתית יותר ממה שהיינו מקווים או רוצים בכל ליבנו ( הרצון בשינוי כולל הוא זה שמביא לשינוי הדרגתי ואיטי, לעומת הרצון בשינוי הדרגתי ואיטי – “מלכתחילה” – שהוא זה שמביא להשארת המצב הקיים, במקרה ה”טוב”, שהוא אותו יותר או פחות מאותו דבר ולא דבר אחר לגמרי )
.
זה – בקצרה ובתמצות יתר ( וכמובן יש כאן עוד הרבה דברים שיש וחשוב להתייחס אליהם אבל לא עכשיו ) – מה שלא מובן ולא הגיוני במהלך, לא מובן ולא הגיוני בלשון המעטה כאמור, ומי שעונה “כן, אפשר” על השאלות בפיסקה שלפני הקודמת הוא מקדם – במודע או שלא במודע כאחד – את ה”בנטיזציה של הסכסוך”, את המעשים כדוגמת הגירוש המזעזע מגוש קטיף של אריק שרון או הנכונות המבישה לויתורים של האהוד-ים, ברק ואולמרט, או את המיצובישי של האלו ששכחתי כרגע את שמם לצורך העברת “הסכם” אוסלו האיום ( וכו וכו )…ויחד עם כל זה… זו ההחלטה, היא כבר נעשתה, וכל אחד רשאי להחליט בהתאם לתפיסתו והשקפתו… אבל “אנחנו” הקשור בטבורו אל רעיונות זהות כבר אין כאן… יש “אנחנו קודם” ויש “אנחנו חדש” ( ויש להבדיל בינהם היטב היטב ולא לטשטש את ההפרדה בינהם )… אני מניח שה”אנחנו הקודם” עדיין כאן, כאן להישאר, אבל כעת אני גם מניח שהוא נכנס לסוג של שקיעה לתרדמה, עד הפעם הבאה שהוא יתעורר שוב מחדש כטבעם של זרעים הנשתלים באדמה ומחכים לזמנם… ובינתיים יווצרו עוד “אנחנו חדשים”, כל אחד כזה על פי כיוונו ותפיסתו… והכל כמובן לגיטימי ואין חולק על כך…
.
אבל, לסיום, בוודאי שיש להתווכח על ההגיון במהלך ( ולראיה, מיד אחרי שכתבת שאין להתווכח על כך התחלת לפרט בקצרה את ההגיון שלך באשר למהלך, שהרי אם לא היית מרגיש בעצמך צורך לברר את ההגיון שלך ולנמק אותו, לעצמך או בכלל, גם כלפי חוץ, לא היית מתייחס לכך והיית “פשוט” אומר שאין להתווכח על כך ושכל אחד ישאר בהגיונו העצמי וזהו ), וככל המרבה בכך כך המשובח, כי אחרת על איזה “אנחנו” אתה מדבר כאן ?… ועל כך הרי דיברתי וכתבתי…. על הדיבור בלשון “אנחנו” מתוך כוונה של לשון “אני” ( וגם זאת שאלה שליוותה אותי מאז הקמת זהות, האם זהות = משה פייגלין או משהו מעבר ?… ועל שאלה זו, בניגוד לקודמת, עוד טרם נענתי ואני מניח שהיא נותרה עדיין פתוחה לעתיד )…
.
אם יש – או היה כאמור – “אנחנו”, אז ה”אנחנו” הזה מורכב מצירוף של הרבה “אני”, אשר הצטרפו ויצרו את ה”אנחנו” מתוך מכנה משותף, מתוך רעיונות משותפים בעלי הגיון משותף שהאנשים יכלו להתחבר אליו…. המבנה המשותף הזה כאמור התפורר, ולכן יש לא “רק” זכות להתווכח על ההגיון אלא בצורה מסויימת גם חובה, הכרח להתווכח על כך ( אחרת זה רק מחזק את התפיסה של זהות ככת ההולכת אחרי הגורו ולא של תנועה של אינדיבידואלים היוצרים מבחירה חופשית או עצמאית משהו אחד הגדול מהם “כשלעצמם בלבד” ), ואני אומר בצורה מסויימת משום שלא מדובר על חובה והכרח הנכפים על האדם, כמו בחובות חיצוניות כאלו או אחרות, אלא על צורה מסויימת של בחירה פנימית ועצמית העומדת בפני האדם, בפני כל אדם השואף אל החירות והעומד לנוכח מציאות חייו בפני הברירה התמידית לאן ללכת, האם לכאן או לשם וכדומה, האם להשאר תחת מכנה משותף כזה או האם ללכת למכנה משותף חדש, או האם לא לחפש מכנה משותף עם אנשים אחרים ותפיסות אחרות בכלל, ועל כן עליו לברר – שוב ושוב – את ההגיון שלו, את ההגיון מלשון הגה ( להגיון ולהגה יש שורש משותף – ה.ג.י, ולא “במקרה” כמובן, כי ההגיון ביחס לעולם הפנימי הוא מה שההגה ביחס לעולם החיצוני… ), מלשון הדבר והמניע שמוליך ומכוון אותו בדרכו האינדיבידואלית, אם באמת ברצונו של אותו אדם להיות יותר ויותר שלם ולא אדם חצוי המופעל על ידי גורמים חיצוניים ולא פנימיים, אם ברצונו להיות מנהיג של עצמו ולא מונהג בידי אחרים ( בעיקר כאלו הקשורים לעולם הפיזי אבל גם לעולם הנפשי החצוי ), להיות יותר ויותר שלם מתוך ההבנה וההכרה שהוא לעולם לא יכול ולא יוכל להיות “שלם מוחלט” או “שלם גמור” או “שלם בלבד”, אבל לשם הוא יכול לשאוף, “רק” לשאוף, אבל ב”רק” הזה טמון עבורו “הכל”…
אפשר לחכות שנים (או אפילו דורות) עד שהתודעה בעם תבשיל ל’זהות’, או לקחת את ההזדמנות ולהשפיע מתוך הליכוד. כיום יש פתיחות בליכוד שלא היתה לפני כן לרעיונות של משה. לליכוד אין אידיאולוגיה ולכן הפעילות היא בתוך העולם האידיאולוגי שיצר השמאל. תאר לך מצב שבו הליכוד פועל מתוך העולם הרעיוני של משה במקום זה של השמאל. זה ריאלי במצב הקיים, ובעיקר כי משה הוא היחיד שמציע רעיונות שונים.
נחייה ונראה כמו שאומרים ( או “אשרי המאמין” ? )… לתפיסתי הדבר הזה כל כך מופרך וחסר יסוד אבל מי אני ומה אני יודע על מה שיהיה ? נחכה ונראה…. כל אחד הביא את נימוקיו, לפחות בצורה חלקית, ומה שנשאר הוא לתת לזמן לדבר את דברו…
.
לגביי הבשלת התודעה – מסכים בהחלט, ובדיוק לכן הבעתי את הדיעה שאחרי מאורעות תשפ”א היה צורך במעשה מיידי ודרסטי אשר יוצא מהקופסא ה”רגילה” ומחוקי המשחק ה”רגילים”, ואשר יזעזע את ה”שלטונות” ויוציא אותם מאזור ה”נוחות” שלהם… אפשר לומר שהמעשה של משה אכן הוא סוג של “יציאה מהקופסה” ( אף שלא נראה לי שזה מזעזע את ה”שלטונות” ), אם אתה תופס את הויתור על העקרונות כיציאה מהקופסא, או אם אתה מאמין שתנועת הליכוד תאמץ לחיקה את עקרונותיה של זהות ( כמכלול וכנקודות כאחד ), אך שים לב שגם משה עצמו לא התייחס לכך בנימוקו את המעשה, אותו נימק לא בצורה אותה אתה נימקת אלא מכיוון אחר, מהכיוון הסוציולוגי כאמור, מזה בו הוא מזדהה עם הגזילה שנעשתה כאן על ידי שמאלה ותקווה ישנה, ולכן, מתוך ההזדהות הכללית ולא מתוך הכמיהה שהליכוד יאמץ אי פעם את מצע זהות לתוכו, הוא התפקד לליכוד והצטרף אליו
.
כמו שכתבתי בתגובה הראשונה שלי אני יכול להבין בצורה מסויימת, כמובן לא מלאה, את הכיוון הזה, וגם אני מזדהה עם הגזילה ומעשי הרמייה האלו, לא עם הגזילה עצמה כמובן אלא עם כל מכלול התהליך שהתרחש כאן אשר כמו “בא לשיאו” כיום, ב”בחירות” האחרונות, במאורעות תשפ”א והלאה, משום שכאמור לא מדובר בגזילה מהליכוד “בלבד” אלא בגזילה מכל מי שראה עצמו כ”מחנה הלאומי”, ואני חושב שלאור ה”ממשלה” הנוכחית יש להוציא את שמאלה – תקווה ישנה – ליברמן מהמחנה הזה אבל עם או “בלי קשר” לכך עצם הביטוי הזה הוא גם כן די ריק מתוכן כיום, לאור המעשים של הממשלות הקודמות באשר הן, כולל של אלו אשר קראו לעצמן או ראו עצמן כחלק מהמחנה הזה… אך בסדר, מזדהה והכל, אבל מה עם האידיאולוגיה ? מה עם הערכים ? מה עם כל הדרך שזהות עשתה ? לאן כל זה נעלם ? ממתי רגשות הזדהות מכתיבים מעשים כל כך מהותיים ?
.
ואם כבר, אם ישנה הזדהות עם הגזילה מ”המחנה הלאומי” אז הייתי יכול להבין – גם כן בצורה מסויימת ולא מלאה – מעבר לבן גביר ולא לליכוד, כי הרי זהו ליבו של מחנה זה ולא הליכוד, ומעבר לליכוד הוא לא מעבר אל “ליבו של המחנה הלאומי” , מבחינה ערכית ומהותית, כפי שגם משה בעצמו הבהיר היטב, אלא אל העטיפה החיצונית שלו, אל המאסה האנושית שאמנם תומכת בו, מצד אחד, אך היא גם זו שבצורה מסויימת מערערת אותו, מצד שני… משום שכאמור, על פי תפיסתי, אלו תפיסות שלא ניתן להתפשר עליהם, כפי שנעשה ויעשה במקום בו נמצאת מאסה אנושית ( או בפוליטיקה בכלל ), המחפשת מטבע הדברים קונצנזוס רחב שיחבר וילכד אותה ביחד, מכנה משותף כמה שיותר רחב ומקיף, לאור היותה של הליכוד תנועה עממית כפי שהיא…
.
בכל מקרה, כמו שכתבתי כאן כמה וכמה פעמים ואני אחזור על כך שוב – לתפיסתי, בדיוק משום ההבשלה האיטית של התודעה, ולאור המצב החמור והאקוטי בזירות השונות של החיים החברתיים והאזרחיים ( ה”מדינתיים” נגיד ), הזירה הפוליטית היא כבר לא הזירה הנכונה והמתאימה לתנועה כמו זהות, ושזהות צריכה ( “הייתה” ) לתפוס מקום ביחד עם עוד תנועות אחיות ולצאת בצורה גלויה כנגד ה”מדינה”, כנגד אותו קונצנזוס וסטטוס קוו וחוקי משחק “רגילים” שגם הליכוד שותף אליהם ( ולא כשחקן זניח ), כתנועה עממית – אזרחית המבטאת את רצונו האינדיבידואלי ( האינדיבידואלי – כללי ) והחופשי של האדם שואף החירות כנגד עריצות ההגמוניה הדיקטטורית ששולטת עליו, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לאו…
.
במיוחד לאור הסכנה המוחשית וחומרת המצב הנוכחי שבראייתי אנשים וגם משה בתוכם עדיין לא תופסים את חומרתו ואת משמעותו העמוקה, את המשמעות של מה זה אומר שאי אפשר לסמוך על המשטרה ? מה זה אומר שיש סתימת פיות ? מה זה אומר ששופטים ויועצים למינהם הם פוליטיקאים לכל דבר ? מה זה אומר שהרשות השופטת היא גם הרשות המחוקקת והמבצעת ? מה זה אומר שתוקפים יהודים ולא מטפלים בזה ? מה זה אומר שהצבא מעדיף את חיי האויב על פני חיי חייליו ובני עמו ? מה זה אומר שאנטי – ציוניים נמצאים במקומות שונים של ה”שלטון” ? מה זה אומר – בפועל ולמעשה – על ה”מדינה”, ועל מצבו של האזרח היחיד בה ?….
.
desperate times call for desperate measures
כלומר, זמנים מייאשים ( כמו אלו שלנו כיום ) קוראים לאמצעים נואשים… אפשר לומר שהצטרפות לליכוד זה ( סוג של ) מעשה נואש, אבל זה לא באמת ברוח הכוונה של הביטוי הזה, “לפחות” לאכפי שאני מבין אותו, בצורה בה המעשה עצמו בתגובה לזמנים הוא לא נואש בכיוון של ויתור אלא נואש בכיוון של דרסטי, “קיצוני”, כזה שהוא מוגדר ככזה משום שהוא לא כזה שעושים אותו בזמנים “רגילים”, אלא כאמור בזמנים נואשים ( סוג של “אין ברירה” אולי ), ואפשר גם להוסיף שהוא כזה שלא עונה על חוקי המשחק ה”רגילים”, שהוא לא משחק באותם חוקים “רגילים” אלא הוא יוצר חוקים “חדשים” המתאימים למצב, למציאות הנוכחת בפני השטח, ואולי זה לא תמיד נתפס ככה, אבל רוב החוקים הם כאלו, הם לא תמיד היו “רגילים” אלא הם הפכו כאלו בעקבות מצב נואש שכמו הכריח אותם לצאת מהכוח אל הפועל, וכמו שאומרים – “אין דבר יותר קבוע מהזמני”, וכך הפכו אלו לחוקים “רגילים”, מתוך מקורם ה”לא רגיל” או ה”מיוחד” או ה”קיצוני” שהתאים לאותן עיתות קשות ומייאשות….
בליכוד היית בשיא כוחך הפוליטי, האם עזיבתך היתה תמימה או שמה אילצו אותך?…
ובסיכום …לא משלימים עם שקרים!
ולא עם אחד שמשקר, גונב דעה, וגוזל את הכוח שלך!
אפשר לשנות 180 מעלות!
גם בהסכמי אוסלו הכריזו על “מזרח תיכון חדש”… ומה שעשו הוא שהביאו את הישן בעטיפה חדשה, אשר התגלתה כישנה לאחר שהעטיפה התפרקה… כך גם כאן, לא רואה כאן שום עידן חדש אלא בדיוק ההפך, רואה כאן הליכה “בטוחה” וברורה אחרי דרכו של בנט וקודמיו, של ה-ריאלפוליטיק כביכול ולמעשה התאמת הערכים למציאות החיצונית ( “מה שרואים מכאן – לא רואים משם” וכו ), התפשרות עם המציאות הקיימת ב”כאן ועכשיו בלבד”, בצורה מסויימת אף כניעה והרכנת ראש בפניה, והעדר האמונה ביכולת האמיתית לשנות, ביכולת לשנות לא מבפנים, מתוך כללי המשחק הקיימים, אלא מבחוץ, מתוך שינוי כללי המשחק עצמם … בבחינת לא לכוון אל יותר או פחות מאותו דבר אלא אל דבר אחר לגמרי, מבחינה איכותית כוללת ולא מבחינה כמותית וספציפית ( “בלבד” )
.
בשבועות האחרונים חשתי במאמרים כאן שההשוואה בין פייגלין לבנט היא “לכל הפחות” אינה מופרכת כפי שטען באחד ממאמריו האחרונים… עכשיו אני יכול לומר בלב שלם – “לפחות עבורי” – שלא “רק” שהיא לא מופרכת אלא שהיא שרירה וקיימת בצורה מובהקת וזועקת, ויחד עם זאת יש לראות כאן בצורה דו או רב צדדית ולא בצורה חד צדדית, ולכן יש כאן אמביוולנטיות מסויימת שיש לראותה נוכחה
.
מצד אחד – הבנה – הליכוד היא אכן מפלגה יותר גדולה ומשפיעה ( קל יותר להשפיע מתוכה, ללא ספק ), היא אכן תנועה עממית מבחינת המשחק בגבולות הגזרה ה”רגילים” של הקופסה התודעתית אשר רוב העם שבוי בתוכה, כך שזה סוג של כניעה וויתור לנוכח המציאות הנוכחית, אשר כאמור בנסיבות הנוכחיות אפשר להבין ( גם אם לא לקבל ) אם מיישירים מבט אל פני המציאות העגומה ושלטונה הדיקטטורי של סתימת פיות, תפירת תיקים, עיקור המשילות מתוכן וכו כו… זה הרי המש-מהות של תנועות טרור, שהם מפחידות את האדם ומביאות אותו לשינוי עמדות וערכים מתוך פחד פן יבולע לו, או מפחד שמבטא ייאוש מוחלט מהאמונה בערכים ובעמדות אותן הוא נושא, ומכאן הצורך הקיומי לשנותם, מתוך תפיסת ההסתגלות הדארוויניסטית של “החזק שורד” וכו ( “דארוויניזם חברתי” )
.
יש פה גם עוד דברים שאפשר לראות בצד הזה, כמו למשל היחס שנשאר דומה, 4-5 ביחס ל 120 זה פחות או יותר כמו 1 ( אם וכאשר… ) ביחס ל 30 פלוס מינוס ( אלא כמובן שזה לא 1 ל 30 אלא 1, במקרה ה”טוב” שיכנס, ביחס ל 120, וביחס לכל מה שעומד “מאחוריי ה 120” האלו ), או למשל – וזו מחשבה שבהחלט אני יכול להתחבר אליה – המשפט המופרך נגד נתניהו הוא כמובן לא נגד נתניהו האיש אלא הוא נגד כל “המחנה הלאומי” ז”ל כולו, נגד רוב העם המסורתי והליכודניקי, ונגד כל ערכי ה”ימין” בכלל, ולכן, ההצטרפות לליכוד היא כמעין הצטרפות לתנועה המתנגדת לאותה דיקטטורה שיפוטית אשר נראית כאן בכל זרועותיה התמנוניות, בבחינת אם הדבר המופרך הזה יעבור ויקרום עור וגידים אז “באמת” כלו כל הקיצין ( כאילו המשפט המופרך גם הוא אינו אלא סימפטום מחלתי למה שמתחולל כבר שנים רבות וכעת בא למעין “סערה מושלמת” שמוציאה אותו מהכוח אל הפועל, בפועל ולמעשה )
.
מצד שני – חוסר הבנה ( כמעט מוחלט כרגע ) – הצעד הזה פשוט לא ברור… מה זה בכלל “בחירה סוציולוגית” ? עוד מילה ריקה מתוכן אם לא מפרטים ומרחיבים לגביה ומה זה אומר… סוציולוגי זה חברתי… אז “בחירה סוציולוגית” זו “בחירה חברתית” ? מה זה אומר ? הולך אחרי החברה, אחרי הטרנדים הקיימים והנורמות הקיימות בחברה כמו “כולם” ? ( “ממלכתיות”, “כוחנו באחדותנו” ועוד מילים וביטויים שהופשטו מכל תוכן ומש-מהות כיום )… אז איך זה מתיישב עם השאיפה למנהיגות “אחרת” ? שהרי זו בדיוק המשמעות של מנהיגות “רגילה”, ובוודאי בפוליטיקה ( ובמיוחד הזו “שלנו” ), שהולכים אחרי מה שהרוב חושבים ורגילים לעשות ונגררים אחריהם, מובלים על ידיהם ולא מובילים אותם
.
וזה עוד מעבר לענינים הערכיים עצמם – אוסלו, הר הבית, בתי המשפט למינהם, שלטון הפקידים וכו וכו – איך הליכה עם הליכוד מסתדרת עם זה זה נשגב מבחינתי, שהרי טבעו ומהותו של הליכוד הוא בשימור הסטטוס קוו ה”קדוש”, זה מה שחרוט על דגלו יותר מכל דבר אחר… ומה שכתבת רק לאחרונה על ציונות חילונית או ציונות מסורתית ביחס לציונות דתית ואמונית… ועכשיו הצטרפת בדיוק לאותו הבט אשר עכשיו יצאת כנגדו… ואמנם יש לשלב בינהם, אבל לא מבחינה חיצונית אלא מבחינה פנימית, כל אחד על פי טבעו ומהותו המובדלים ונפרדים זה מזה, אחרת זה כמו שבאדם הגוף והרוח ישתלבו בו מתוך היות הגוף רוח והרוח גוף… וזה “פשוט” לא נכון… הרוח והגוף משתלבים זה עם זה “דווקא” משום ההבדלה בינהם, “דווקא” משום שהגוף פועל על פי טבע הגוף והרוח על פי טבע הרוח… וכאן כאילו המציאות האמיתית הזו כאילו נשכחה, או שהיא נתפסת רק מבחינה חיצונית וצורנית ולא מבחינה פנימית ואמיתית … “פשוט” לא מסתדר לי, בכלל
.
אני יכול לומר עוד משהו שחילחל עבורי במשך זמן לא מועט כאן – תפיסת רל”ב / ר”ב שפשטה במקומותינו כמו אש בשדה קוצים … קידוש האיש ולא האישיו… השתלטות גופו של אדם על גופו של עניין… זה הרי משהו מאוד כללי, מאוד רחב ומקיף ולא נקודתי, ו”כנראה” שהיא כל כך מקיפה ולא מודעת שהיא מגיעה גם למקומות שבצדק מדברים בגנותה, ולראייה אותה תפיסת התומכים בסגנון של “נלך אחריו באשר ובמים”… “אני סומך על כל מה שאומר ועושה”… “מה שיאמר – נעשה” וכו וכו, וזה במפלגה שחרטה על דגלה את החירות, את המחשבה החופשית והרצון החופשי שיש לו לאדם, לכל אדם באשר הוא, כך שיש כאן סוג של מאפייני כת ההולכת בעיניים עצומות אחרי
ה”גורו”… כמו המלין המחלל לעכברים שלו … זה בדיוק הסיבה מדוע התפיסה הזו של קידוש האיש במקום האישיו היא כל כך מסוכנת והרת – גורל, כפי שאפשר לראות הלוך וחזור בתקופתנו ה”מודרנית” של מאות השנים האחרונות
.
מבחינתי, מכיוון שלליכוד אני לא מצביע ואצביע, זה אומר אחד מהשתיים – כנראה בחירה “מלאה” לבן גביר, שעשיתי עד כה כמעין “ברירת מחדל” עקב העדרות הריצה של זהות, אם כי בתקופה האחרונה – עם או “בלי קשר” להחלטה זו – חשתי בתוכי התרחקות ממה שמשה ביטא כאן או בכלל, וגם כך, גם אם זהות היתה בוחרת לרוץ לכנסת בנפרד מבן גביר, אז נטיתי לאחר מאורעות תשפ”א להצביע לבן גביר, למרות שבצורה מובהקת וברורה אני מתחבר ומזדהה הרבה הרבה יותר אל מצע זהות, הן ברמה הכללית והכוללת והן ברמה הספציפית והנקודתית, כשהאפשרות השניה היא לא להצביע כלל, ואשר ממנה נגזרת גם מעין אפשרות שלישית שזה הצטרפות לתנועות חוץ – פרלמנטריות, שזה הרי מתיישב גם עם תפיסתי הכללית לגבי זהות שגם ביטאתי כאן לא אחת, שהדבר הנכון עבור זהות כיום – לאחר מאורעות תשפ”א ששינו את כללי המשחק – היא לא הזירה הפוליטית בכלל, שהיא בעלת השפעה אשלייתית ותו לא, אלא הזירה האזרחית – עממית שנראה כאילו נשכחה וחוזרים לשגרה למרות המצב החמור והאקוטי בו ה”מדינה” עומדת לנוכח חציית הגבולות ואיבוד הדרך המוחלט
בהצלחה משה ❤
וואלה! אז אני צריך להתפקד לליכוד עכשיו! חחח
תגיד מה אנחנו צריכים לעשות כדי שתיהי ראש הליכוד ?
שלום
מה קורה עם המצע? אני בטוח שאתה עדיין חתום על כל דבר?
אבל איפה תלך טעמה של הגאולה באנגר 11 של החילוני בעל הפירסינג עם החרדי?
דבר תורה נהדר, אבל שים לב שיש קטע מסוים בדברים שנאמרו עכשיו שעלול לשמש נגדך בהקשר למהלך הנוכחי – כמובן ע”י מי שלא יבינו את הרציונל והשיקול המהותי שמאחוריו שגם הוא הוסבר בשידור הזה…
סומכת עלייך משה!
נעשה ונצליח
אומר לך חד וחלק. לא יהיה לי שום חשק להצביע לליכוד כשאינה בהנהגתך. זה פשוט לתת כוח לחברי כנסת באופן מיותר. אם אין מפלגה של זהות. כח פוליטי עצמאי אין שום מוטיבציה להצביע אתה תחזור לימים שלפני זהות. וחבל..
לגמרי מרגיש כך. עדין לא יודע להסביר עד הסוף למה אבל זו התחושה
משה היקר, חזק ואמץ.
אז נחזור לליכוד, אך כיצד נתמודד עם האופי הדמוקרטי “המיוחד” בתוך הליכוד? .
בקיצור, מכרת את זהות, והזלזול שלך ביועמש ובמפכל שניהם מהימין הלאומי, לגמרי לא במקום.
נתניהו אשם והוא יורשע.
האם בשביל ליישם את הרעיון תצטרך לשקר?
בית המקדש הוא מטרה או כלי?
אם תחזור לליכוד שוב תחזור העוינות מצד נתניהו כי תרצה להשתלט על מפלגתו. אם אתה רוצה להתחבר לליכוד רק מעמדה של כח. מתוך מפלגה עצמאית של זהות. לא כאחד שמנסה לעלות על ליכוד מפלגה שאין לה דרך חוץ ממס שפתיים.
מה יקרה לנוער זהות?
האם אתה חושב שיום אחרי שביבי יפרוש ממפלגת הליכוד תשאר מפלגה ?
הקרבות הפנימיים יפצלו אותה למפלגות קטנות
איך נצליח להסביר את המהלך גם לחלקים הגדולים בציבור שהגיעו לתמיכה בך בגלל נושאים כמו הקורונה ורעיונות החירות ושאינם מחוברים סוציולוגית (ואף מנותקים ומתנגדים מאוד) לליכוד?
אם אני לא טועה אמרת קודם שהליכוד צריך לתמוך בחוק האזרחות. אך לאחר מכן התברר לפי השר פריג’ על מידע שהוסתר קודם “בגלל הימין”. האם אתה עדיין חושב שהליכוד היה צריך לתמוך בזה?
חזר
כשמוטי קרפל פרש ממנהיגות יהודית לפני הרבה שנים, זה היה על רקע טענתו שהיינו צריכים לפרוש מהליכוד לטובת מפלגת חרות של מיכאל קליינר וברוך מרזל, ואז לחזור לליכוד “כמו גדולים”, מעמדת כח של ח”כים מכהנים, כפי שעשה עמיר פרץ שהקים “עם אחד” ואז חזר למפלגת העבודה. מסתבר שדעתו בסוף מתקבלת, אם כי בצורה שונה מעט.
משה השידור נפל
משה היקר .
כל תעמולות התקשורת נגדך במועד א ‘ לא רק פגעו בך לאותם בחירות ולא רק גרמו להרבה אזרחים ליראות אותך כ לא ״לגיטימי״ או סתם גזור ( סלח לי )
הם גם גרמו להרבה מאמין שלך להתבייש ולהתווכח בדיון , אני מאמין שזו הסיבה גם למה הרבה פה לא רושמים את שמם.
איך מתנערים מיזה ? ואם אתה יודע, תנער אותנו .
שלום משה, אני בקשר רומנטי למטרת הקמת בית בישראל, להפתעתי גיליתי כי בת זוגי מחזיקה בדעות שמאל כגון שאנחנו כובשים וכו…האם ניתן לבנות בית יחדיו כאשר דעותיי שונות ויותר לאומיות וימניות?
לא שומעים כלום! נפל
האם לא הגיע הזמן שישראל תתחיל ליזום מהלכים במדיניות חוץ? על מנת להשפיע על מהלכים בקרבתנו לפי העניין שלנו?
איך ישראל צריכה לפעול מול המשבר בלבנון?
מה אתה חושב על המחאה החברתית של 2011? היית בעד או נגד? והאם היא הצליחה? ואיך צריך להוריד את יוקר המחיה
שלום , מה דעתך על כך שאנשים רבים נמנעים משימוש במילה “ערבי” משום שחושבים שמדובר בביטוי מעליב ?
מה דעתך על תיק תאיר ראדה ורומן זדורוב והתנהלות מערכת הצדק
ובכללי על משפטים חוזרים בישראל
איך מתקנים את מערכת הבריאות העמוסה והכושלת בארץ?
איך צריך להילחם בהתחממות העולמית?
מה לד”עתך צריכה להיות הגישה ליחסים עם אתיופיה, אנחנו עמים קרובים ויש לפעול להתקרבות של העמים לתועלת שניהם
שלום, אני לא מבין את החלטתך להצטרף למפלגה שבראשה עומד אדם עם 3 כתבי אישום, אתה נראה לי אדם ישר ולכן גם מאזין לך.. האם לטעמך זה הגיוני לצרכים פוליטיים להצטרף למפלגה שחלק מהחכים בה מייצגים תרבות פוליטית רעה וקלוקלת לצרכים פוליטיים פרפר במקום להביא מסר שאנשים מכל הקשת הפוליטית מסוגלים להתחבר לחלקים בו?
מה דעתך על התכנית הנוכחית של ליברמן בנוגע לחרדים?
למה ישראל גרועה בכדורגל?
ומה אפשר לעשות כדי שגם שחקנים ישראלים יעלו על הדשא בבמות הגדולות באמת?
האם יש לנו מה ללמוד מהשיטה האמריקאית לבחירות?
האם לממשלה (בכללי, לא הנוכחית) יש מקום להקים יישובים יהודיים מיוזמתה ליד ערים ערביות על מנת למנוע אפשרות של התרחבות שלהן?
אולי הגיע הזמן להגדיל את הכנסת?
עם 120 חברי כנסת אין מספיק אנשים לאייש את כל הוע”דות, הגענו למצב שבועדה ממוצעת יושבים 3 חברי כנסת מתוך 15
כדי שהכנסת תפעל כמו שצריך אולי הגיע הזמן להכניס יותר אנשים
מה אתה חושב על ביטקוין? איך המדינה צריכה להתייחס אליו?
משה, אך זה מסץדר עם כך שהליכוד ובעיקר ביבי ואדלשטיין מובילים את המלחמה בזכויות האזרח והבאת הדיקטטורה וכפיית הזריקות?
בשיחה שלך עם בריק דיברתם בעיקר על צבא ולחימה מסורתית, אבל היום הרבה חטיבות נסגרות כי נכנס היבט הלחימה הטכנולוגי שאליו ישראל שועטת
כבר בשומר חומות ראינו את יחידת הרפאים וחיילים כבר מתאמנים עם טכנולוגיות חדשות
מה ההתסכלות שלך על צבא העתיד? כמה צה”ל צריך ללכת בכיוון הטכנולוגי ולהסתמך עליו?
סומך עליך עם בכל צעד שתעשה
מה הפיתרון שלך לבעיות הפקקים?
היי משה, אני מאמין גדול בך וברעיונותיך מאז הפריצה של זהות במועד א’.
לא הצבעתי בבחירות האחרונות כי חוץ מזהות אין לי עוד מפלגה אחרת להצביע לה.
אני מאוד מופתע מהמהלך הפוליטי שעשית, ברור לי שמטרתך היא הנהגת ישראל ואמן שתצליח,
אך לדעתי מקומך הוא לא בליכוד וזהות הייתה צריכה להמשיך כמפלגה עצמאית.
אשמח מאוד להסבר על הצד הזה? האם הובטח לך משהו תמורת המהלך הזה?
מכבד ומעריך מאוד. אליאור.
מה השתנה שאתה מרגיש שעכשיו הליכוד בשל? האם הלחצים של הוועדים הגדולים כבר לא משפיעים? האם הפריימריז באמת יהיו משקפים? אני זוכר כשעזבת את הליכוד והקמת את זהות, היה משב רוח רענן באוויר, עכשיו? חמסין 🙂
צר לי עליך משה, לא נראה לי שאתה מבין שגם אם היו לך 65 חכים של זהות לא היית יכול לעשות שום שינוי מהותי
זכור לי כי אמרת שהפוליטיקה זאת לא המטרה אלא הדרך, איך תצליח לממש את משנתך כאשר שאר הנציגים של הליכוד בכנסת שונים ממך ב180 מעלות מבחינה אידיאולוגית? גם מבחינה כלכלית, גם חברתית וגם מבחינת ארץ ישראל השלמה (שכיום אין מישהו שמדבר על זה בליכוד, אולי חוץ ממאי גולן)?
האם אתה חושב שהליכוד באמת פתוח לרעיונות או שזה(כמו כל המפלגות למעט מרץ והעבודה למרבה הצער) מפלגת מסכות,כי מה שאתה מציע הוא שינוי תודעתי(שחייב לקרות) ואני מנסה עדיין להבין איך זה יקרה בליכוד
בהצלחה
משה יקר, יש פתגם שאומר “אמור נא לי מיהם חבריך, ואגיד לך מיהו אתה”. אתה החלפת את הסביבה של אנשים עצמאים וצעירים בנשמה, חירותיים, אמוניים, אינטליגנטיים כמוך – לסביבה של אנשים אופורטוניסטים ומושחתים למעלה, ושל אנשים תמימים וחמים אבל ללא כיוון ומטרה ברורה בחיים – למטה. פשוט לא יאומן. אתה כל הזמן אומר “אחריי”… אחריך? אין לך שום כיוון ברור, אתה מחליט טקטית, לא אסטרטגית… היום אתה פה, מחר שם… גרמת לי המון צער היום.
משה היקר, נשמח לתשובתך,
זהות הוא גורם המתנגד לרעיון מפלגות דתיות כמו ש”ס ויהדות התורה ומציבה רעיון חירותי למולם, כיצד תייצר עימם קואליציה היושב ראש הליכוד?
אותה שאלה לגורמים הסוציאליים בליכוד..
תודה.
אתה הולך להיות בקשר עם פורום דרור בליכוד (אריאל קלנר ושות’)?
שלום משה,
מפלגת הליכוד עדיין נשלטת עי אנשי ההסתדרות וועדי העובדים.
האם אתה חושב שבאמת תצליח להתקדם בליכוד לראשות המפלגה? הפריימריז בליכוד זוייפו בעבר ויזויפו גם בעתיד.
מה תעשה אחרת?
משה היקר,
כבר ניסית לשנות דרך הליכוד ולא הצלחת אז מה הולך להשתנות הפעם?
מה תעשה אם בפעם הבאה שיהיו חילוקי דעות בינך לבין נתניהו תמצא את עצמך במקום לא ריאלי במפלגה?
משה היקר, איך נוכל להצביע לליכוד אחרי כל מה שהם עשו וכל הפיגוע החירויות האדם (כולל הקורונה) כאשר אתה רק במקרה הטוב תהיה חבר במפלגה ולא המנהיג שלה. איך בדיוק האידאולוגיה של זהות תוכל לצאת לפעול ממקום שכזה?!
האם טענת “גוש הימין מעניין את סבתא שלי” הייתה אולי נכונה לשעתה אך זאת רק בזכות שלטונו הארוך של נתניהו שהשרה תחושת ביטחון שמה שהיה הוא שיהיה. האם כעת כשקמה “הממשלה הישראלית פלסטינית הראשונה” התחדד ההבדל בין הגושים
משה, ההחלטה שלך לנטוש את זהות בזויה, אבל בסדר, זאת ההחלטה שלך.
אבל למה אתה חושב שאנחנו, הזהותניקים הנאמנים, נלך לאותה המפלגה שירקה אותך מתוכה בסך הכל לפני כמה שנים?
שלום משה, במה תהיה שונה הקדנציה הבאה שלך בליכוד מזו הקודמת?
האנשים בליכוד שונים ממך בהרבה דברים וראינו זאת במיוחד בשנה האחרונה עם כל היחס לקורונה ולחיסונים. יתרה מכך, בליכוד נמצאים אנשים שתומכים בפתרון שתי המדינות יחד עם אנשים תומכי ועדים למשל וכו.. בעבר גם ביקרת את הליכוד לא מעט על הדברים האלו.
האם אתה חושב שתוכל לממש את המצע המפואר שלך דרך הליכוד ואולי אפילו להפוך אותו למצע הליכוד?
איך נוכל להצביע למפלגה שבראשה עומד אדריכל ההרעלה ההמונית עם התרכיב הנסיוני של פייזר? איך אפשר להצביע לאדם שגאוותו העיקרית היא הזרקתם של מרבית תושבי ישראל ברעל לא נחוץ ועידודו הנמשך להרעלה שלישית? זה לפני שדנו בבידודים , סגרים, קנסות וכו.
לא שאלה, הערה.
לאור עדכונך האחרון על הפניה שאתה עושה ולאור כל מה שהטפת לו בשנים האחרונות שהיה חביב עלי ביותר, אין בכוונתי לצעוד עימך בדרכך החדשה-ישנה. אמשיך בינתיים בדרך איליה קראת בשנים האחרונות.
בהצלחה בדרכך החדשה
משה היקר,
הצבעתי לליכוד מאז 2013 ועד מרץ 2020 (תחילת הקורונה), לא כולל מועד א’ כשזהות התמודדה והצבעתי לזהות.
אני מאוד מאוכזב מהמפלגה ואנשיה.
אצביע לליכוד רק אם אתה תחליף את נתניהו ותהיה יושב ראש הליכוד ותנקה שם את האורוות.
בשום מצב אחר לא אצביע לליכוד גם אם אתה תהיה בעשיריה העליונה.
אני חושב שיש לא מעט מצביעי זהות שחושבים כמוני.
מה הסיכוי שלך להחליף את נתניהו ולהיות יושב ראש הליכוד?