אז מה אם הם הרגו נער והפקירוהו למותו ומנעו מכל עזרה להגיע.
זה הרי נער גבעות.
שוטרי ישראל הפכו לעבדים ששועבדו לאויביהם, ולכן מתנשאים על אוהביהם.
הם הפכו ל’עבד כי ימלוך’, המצביע במעשיו על בני הארץ האמיתיים,
שכזוהר הרקיע מזהירים.
הנערים הללו, הפשוטים הללו, ששייכותם לארץ ולתורה לא עוברת דרך הפוליטיקה,
הנערים שמחבקים את הארץ והיא מחזירה להם אהבה.
הצדיקים הללו המזכירים לנו אהבת מולדת מה היא,
חלוצי הדור,
התמימים הללו,
שהופקרו על ידי מנהיגיהם,
כי הרי “למי אתם מאמינים, לשרת המשפטים או לבן גביר…”
הם עכשיו האוייב
הם עכשיו הבהלה
הם האשפה האנושית נטולת זכויות האדם.
רוצו גיבורים כחולים ושחורים
החריבו את בתיהם
עקרו כל נטוע
הכו בהם
נגחו בהם
הרגו בהם
בזו את נשותיהם
רידפו אחר בני הארץ
השמידו את השייכים לה באמת…
אולי כך תשיבו את כבודכם
כשהפכתם לאורחים לא רצויים בארצכם
כשהפכתם לעבדים במדים.
(אהוביה סנדק ז”ל)
