הפוסט הקודם
פרשת וישלח תשפ"ב
הפוסט הבא
ויקטור פראנקל ואנחנו
תגובות אחרונות
קטגוריות
- 5X5
- 5X5
- Communication archive
- English
- Exclamation point
- Judaism and Culture
- live broadcasts
- Past Articles and פוסטים
- Society and the State
- Sovereignty and Foreign Relations
- Temple War
- Temple War – live broadcast
- The free zone
- The Temple
- Русский
- אקטואליה ופוליטיקה
- ארכיון וידאו והקלטות
- ארכיון תקשורת
- בית המקדש
- האזור החינמי
- הפודקאסט
- הרצאות ומפגשים וירטואליים
- חברה ומדינה
- חירות וזכויות אדם
- יהדות ותרבות
- כותבים אורחים
- כלכלה
- מאמרים ופוסטים מהעבר
- מדריך החירות בימי הקורונה
- מחשבים מסלול
- מלחמת המקדש
- מלחמת המקדש – שידור חי
- סימן קריאה
- עבר אקטואלי
- פייגלין מתארח
- פרשת השבוע
- צבא ובטחון
- רוח אחרת – אירוח בשידור חי
- ריבונות ומדיניות חוץ
- שידורים חיים
3 תגובות
נאום מצויין, אנו זקוקים לגיבורים שיצאו ויפגנו
מטצאי שבת בהבימה, תבואו עם הילדים
לא התרשמתי בכלל, לא ממנה ולא מדבריה… נראה שהיא מדקלמת סיסמאות ( בשלב מסויים אני חושב שאפילו ראיתי טלפרומטור שבו היא קוראת מה שכתבה, או מה שהכתיבו לה )… לדבר "יפה" הרבה יודעים ועושים… ה-בעיה היא המציאות ( הקשר אל המציאות ), הגשמת הרצוי ( אידיאלים ) במצוי ( במציאות )… ולאור השם המתנוסס מצד ימין למעלה… הקרן ה"דמוקרטית" ( … ), לא אתפלא אם היא מהצד של ה"גלובליסטים" וה"אנרכיסטים" או ה"קומוניסטים" וכו ( רמז ברור לכך היה כשדיברה בסוף על חנה ארנדט וה"בנאליות של הרוע" שמבטא בדיוק את זה, את הגמל שלא רואה את דבשתו, בוודאי עכשיו כ 80 שנה אחרי )… אשר הם הם חלק מה-בעיה, ממה שהביא לה, ובוודאי לא מהפתרון…
.
ובראיה יותר כללית, אפשר לראות כיצד "דווקא" התפיסה הכביכול "דמוק-ר(ע)-טית", הנסיון להשליט את הערכים לכאורה האלו על עולם ותרבויות שלא רוצות בכך ( כלפי חוץ ), היא זו שהביאה על עצמה, על עצמנו, את תגובת הנגד של צידה השני של המטוטלת, כמעין חוק התנועה השני של ניוטון אשר ממש מתגשם לנגד העיניים ( למי שעיניו פקוחות ולא מסומאות מרוב חושך או טשטוש המראה ) – כי זו המשמעות ( האמיתית ) של גלובליות, מה שרואים עכשיו ( מזה שנים ), כאן או שם או בכלל, כי התנועה היא תמיד דו ורב כיוונית ולא חד סיטרית, כך שמי שרצה לכפות "דמוקרטיה" על מי אשר לא "שם", בצורה אשר בפני עצמה היא סותרת מהותית את עצם הרעיון ה"דמוקרטי" עצמו, אל לו להתפלא שאותה סתירה לדמוקרטיה מגיעה אל הדמוקרטיה ומשנה אותה מהיסוד עד שזו הופכת לבדיחה לא מצחיקה, לקריקטורה של עצמה…
.
ובמונחים שלנו, של האזור הקרוב יותר לנו ( גלובליות לוקלית ) – מי שרצה או רוצה לקרב את האיסלם אל היהדות, או את הדיקטטורה הערבית אל ה"דמוקרטיה" הישראלית, לעשות "שלום צודק" וכו ( כי הרי ממילא "אין הבדל" בין דברים ), כדי שהשילוב והערבוב הזה "יילד" שינוי הדיקטטורה הערבית / מוסלמית / קומוניסטית / מרקסיסטית ( וכו וכו ) שיהפכו אותם – כאידיאל – למה שהיו בעבר "הדמוקרטיות המערביות" (ז"ל ), אז יגלה ומגלה עכשיו את התמונה ההפוכה כביכול, את שינוי "הדמוקרטיה המערבית" ( ז"ל ) לדיקטטורה ערבית / מוסלמית / קומוניסטית / מרקסיסטית ( וכו וכו ) – הממשלה פה, כיום, או הדברים "שם", או בכלל, הם רק שיקוף של העניין, שיקוף תודעתי הפוך לאימפריאליזם "של פעם" ( דה- קולוניאליזם אפשר לקרוא לזה גם ), לא ברמה הפיזית כמו האימפריות "של פעם" ( למרות שיש בהחלט גם מימד פיזי לכך אך הוא לא בולט או העיקר כמו בעבר ), אלא ברמה התודעתית, הן ברמה התודעתית – אישית של כל אדם, והן ברמות התודעתיות – קולקטיביות וגלובליות יותר בכלל, או במילים אחרות, מה שרואים היום הוא תגובת הנגד ה"טבעית" לאותם נסיונות "למערב את המזרח"… אז כעת "המערב מזדרח"…
.
אולי יום אחד, לטווח היותר ארוך בוודאי, הוא – המערב – גם יזרח, "מחדש", אבל כעת הוא בכיוון ההפוך, בכיוון של שקיעה, ועל מנת לזרוח "מחדש" עליו יהיה להשתחרר באופן בהיר וברור מאותו טשטוש תודעתי אשר למעשה הופך את המציאות על פניה, ואחד הדברים הראשוניים ואולי אף העיקריים בכך הוא שינוי השפה המילולית עצמה, לא שינוי המילים, או לא "רק" זה, אלא גם ו"בעיקר" שינוי המשמעות התודעתית שאנחנו, בני האדם, נותנים לאותם מילים שאנחנו לוקחים אותם כמובנים מאליהם בלי בכלל להכיר ולהבין מה אנחנו אומרים ועד כמה זה – בפועל ולמעשה – סותר מהותית את מה שאנחנו עושים, או מרגישים בפנים, בלב, אבל לא "רק" בלב אלא גם בראש וברגליים ( "אפילו" אפשר לקשר את זה ל"עץ הדעת טוב ורע", לכך שמאז החטא הקדמון שניהם ביחד אצל האדם, אצל כל אדם, הטוב והרע, ומכאן אותה "בנאליות של הרוע", ועל כן, אם אין כביכול הבדל בין טוב ורע על פי אותן תפיסות "גלובליסטיות" חד – מימדיות וחד – כיווניות, אם "הכל בעיניי המתבונן ונקודת מבטו", אם "אין אובייקטיבי אלא הכל סובייקטיבי ויחסי", אז התוצאה הכמעט-בלתי- נמנעת של כך היא שהטוב הוא בפועל ולמעשה רע והרע הוא למעשה ובפועל טוב, וכך גם לגבי כל קוטביות הפוכה כביכול של העולם האחדותי "שלנו", של מציאות החיים השלמה בה האדם ובני האדם חיים בה או בהם )
the spirit of man
https://www.youtube.com/watch?v=vtMKdVOcXZI
There must be something worth living for"
There must be something worth trying for
Even some things worth dying for!
And if one man can stand tall
There must be hope for us all
…Somewhere, somewhere in the spirit of man