השר לביטחון פנים מגדיר גרפיטי כ"סוג חדש של טרור", ומדינה שלמה מפנה אל עצמה אצבע מאשימה, ומוסיפה עוד דלק למדורת ההלקאה העצמית.
אז בואו נעשה סדר ונדבר על הטרור האמיתי שמתחולל ביהודה ושומרון. אנו עדים לאובדן עשתונות מוחלט של ממשלת ישראל וזרועות הביטחון בכבישי יש"ע. זריקות אבנים ובקבוקי תבערה הפכו לעניין שבשגרה, כולל בכביש 443 לירושלים. אבל למי איכפת? כולם דנים על איזה גרפיטי באיזה כפר.
מי שלא מסוגל לטפל בזריקות אבנים לא מסוגל לטפל בגרעין האיראני, והסיבה לכך היא באובדן תחושת הצדק.
מי שמפנה את גבו אל סלע קיומנו בארץ הזו, אל שורש השורשים, אל הר הבית, מי שבפועל נותן את הריבונות בהר לאויב הערבי, מוצא עצמו חסר יכולת להצדיק את נוכחותו בכל מקום אחר בארץ.
יש כאן מי שלא מבין שכל אחד יכול להיות הבא בתור, בין באבנים או בטילים, יהא ביתו אשר יהא?
