07/08/2008 – ו׳ באב ה׳תשס״ח

דתיים, חילוניים – ובית המקדש

אין תגובות

image_print
הדפס

את הקינות השארתי במוצאי תשעה באב, בבית הכנסת. כך בכל שנה, עד שלא נותרו ספרי קינות בבית. בכל שנה אני מגיע לבית הכנסת ומחפש אחר חוברת קינות, כזאת שבית הכנסת עצמו מחלק למתפללים. פעמים שאני מוצא את עצמי מציץ מאחורי כתפו של מתפלל אחר, משום שהגעתי באיחור ואזלו הקינות.
כיצד אפשר לקחת הביתה את חוברת הקינות? הרי הודאה יש בכך כי כל תפילותינו ואמונתנו על בית המקדש שייבנה במהרה אינן אלא כצפצוף הזרזיר. עד לתשעה באב הבא יש לנו שנה תמימה לבנות את בית המקדש, אך אנו מעדיפים להשאיר את הנושא בחיקה החמים של הדת. “שייבנה בית המקדש” – לא “שנבנה את בית המקדש”. זה סידור מאוד נוח, העניין הזה. אפשר לחיות בו בזמן בשני עולמות שונים ואף סותרים. בעולמה הווירטואלי של הדת מתפללים וצמים ובוכים בשביל בית מקדש מדומיין, משהו כמו ‘טירת הוגוורת’ של הארי פוטר, שאם יבוא זה יהיה על גבי עננים וברקים, הישר מן השמים, כמו באגדות. אחר כך יוצאים מבית הכנסת, מן הדת, אל המציאות, ופה הכללים שונים לחלוטין: מאכסנים במקום בטוח את ספרי הקינות לשנה הבאה, כדי לחסוך כמה גרושים. “באופן פרדוקסלי, המחסום הגדול ביותר בפני הקמת בית המקדש הוא – הדת”.
הרי ברור שלעולם הקינות הדתי אין שום קשר לעולם המציאות. מקוננים כי כך מחייבת הדת, וחוסכים את ספר הקינות לשנה הבאה כי כך מחייבת המציאות, אשר אליה בית המקדש לעולם לא יגיע. המקוננים יודעים זאת, ואינם מתכוונים לשנות זאת.
המילה בית מקדש, הר הבית מתחברת אצלנו באופן אוטומטי למלחמה. אבל משום מה המציאות מראה בדיוק את ההיפך. כלומר כל המלחמות בעולם נגמרות באיזה שלב ואצלנו כל הזמן במלחמה. אולי זה דווקה בגלל שאנחנו לא בהר? אולי המפתח לשלום נמצא בדיוק בקצה שממנו אנו בורחים כל הזמן? אולי נצחון מלחמת ששת הימים הפך לתבוסה שמשכה אחריה עוד ועוד מלחמות, ברגע שמשה דיין מסר את מפתחות ההר לווקף המוסלמי? אתם הרי לא הבאתם שלום עם כל ההתנתקויות שלכם, בואו נודה על האמת – הבאתם מלחמה. אולי מי שידע לצפות ולהזהיר בפני מה שיקרה בעקבות אוסלו, בעקבות ההתנתקות, בעקבות כל תהליכי ההתכחשות המתוחכמים של השמאל – אולי הוא גם יודע מה כן יביא שלום? מה יביא החיבור המחודש של עם ישראל אל מקום מקדשו?
“השולט בהר שולט בארץ” – כתב אצ”ג. ואם אינך שולט, אתה כל הזמן במלחמות.
אינני יודע אם אנו נמצאים בדרגה המוסרית המתאימה לבניית בית המקדש. אבל לשלוט בהר וודאי שאנו מסוגלים. ברור לי שבניית בית המקדש צריכה להיות החלום הלאומי שלנו. אלא שבכדי לבנות את בית המקדש צריך כנראה קונצנזוס רחב מאוד. צריך מציאות תודעתית חדשה, צריך שכולם ירצו. אנחנו עוד לא שם, אני מאמין שנגיע לשם מהר יותר משחושבים. אבל כשאנחנו מוסרים ביוזמתנו את הריבונות בהר לידי הווקף המוסלמי, כשאנחנו אוסרים על יהודים להתפלל בהר, אנחנו מואסים בכל החלום הזה, אנחנו פועלים בכדי שלעולם לא יתגשם.
“ביתי בית תפילה לכל העמים” – אומר הנביא. רוצים שלום? רוצים אחוות עמים? המפתח לכך הוא ביתי שעל ההר . מסרתם את ההר – החרבתם את ביתי.

כשנחרב הבית נחרב החיבור הבלתי אמצעי בין הקב”ה לבין עולמו. זו הייתה מציאות שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו היום. אי אפשר להבינה באמת. מה זאת אומרת שיש מקום שבו נמצאת השכינה, מקום שיש לו נקודת ציון וגובה על גבי מפות אחת לחמישים אלף? ומה בדיוק ההבדל בין המצב הזה למצב היום? הרי גם היום יש אלוקים בעולם, לא?
עיוור מלידה אינו יכול להבין כמה יפים הם הצבעים, ובכל זאת תאב הוא מאוד למאור עיניים. הוא למד להבין שמצבו הנוכחי מוגבל ועלוב, שעולם החוויות שלו לוקה בחסר איום ונורא, שהיה יכול להיות הרבה יותר טוב. זה מה שנתנו לנו הקינות במשך 2000 שנה: את ההבנה שאנחנו עיוורים. את מראה האור שכחנו מזמן, ובינינו, גם העיוורון הפך מצב קבע נוח למדי.
משחרב בית המקדש התלבטו חכמי ישראל כיצד להמשיך מנקודה זו; כיצד עם שניטל ממנו מאור עיניו יגשש דרכו באפלה. הרי תורת ישראל אינה דת; היא אינה קובץ טקסים מחוץ למציאות. היא המציאות עצמה, וכל כולה סובב סביב אלוקים חיים, השוכן בתוכנו, בבית המקדש. מה יהיה עכשיו, כשמקדש זה נלקח מאתנו?
כיוון שלא רק מאור עיניו ניטל מעם ישראל אלא גם עצמאותו הלאומית, הייתה המלאכה ‘קלה’, במרכאות כפולות ומכופלות. לקחו את עולם התורה המלא, מה שקרוי בימינו ‘היהדות’, וצמצמו אותו למין מקל נחייה ונדודים. הפכו את היהדות לדת. את המקל הזה אפשר לקפל לתוך צרור הנדודים. אפשר להתנהל באמצעותו בחיקה של המשפחה והקהילה, אבל אי אפשר לצאת אתו מבית הכנסת. אי אפשר לצאת אתו מגבולות הדת. אי אפשר לנהל אתו מדינה. אי אפשר לבנות אתו את בית המקדש. באופן פרדוקסלי, המחסום הגדול ביותר בפני הקמת בית המקדש הוא – הדת.
הדתיים פוחדים מהמקדש לא פחות מהחילוניים. הם התאהבו בקינות של תשעה באב, התאהבו בתורת הגלות – הם הרי רוצים להישאר דתיים…
והחילוניים – הם פשוט ל א מבינים במה מדובר. אילפו אותם לפחד. הם לא מבינים שמה שמפריע להם בדת – כלומר חוסר החיבור שלה למציאות, נמצא בדיוק שם – בהר הבית. אילו הבינו – היו כבר רצים לבנות.

יהי רצון שנימצא ראויים, ושנזכה השנה לבנות את בית המקדש.

image_print
מזדהה? נהנת מהתוכן?
כדי שנוכל לגדול ולהמשיך במלאכה אנו זקוקים גם להשתתפותך.
להשתתפות לחץ כאן
5 1 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments

כתבות נוספות

אקטואליה בפרשת וירא. אחת ממשימות המלאכים שבאו אל אברהם הייתה להודיעו על חורבן סדום. מה היה חטאה של סדום? מהי ‘מידת סדום’? האם המעשים
אחת ממשימות המלאכים שבאו אל אברהם הייתה להודיעו על חורבן סדום?

פרשת השבוע

כשחזרו המרגלים מתור את הארץ והוציאו דיבת הארץ רעה, התחילו כל ישראל לבכות. אותו היום – תשעה באב היה. אמר להם ה’ לישראל: “אתם
כשחזרו המרגלים מתור את הארץ והוציאו דיבת הארץ רעה, התחילו כל ישראל לבכות. אותו היום – תשעה באב היה. אמר להם ה’ לישראל: “אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה של דורות” (מסכת תענית). ואכן באותו יום מר ונמהר – חרבו גם המקדש הראשון, וגם המקדש השני ועוד הרבה חורבנות סבבו סביב היום הזה, כולל למשל, גוש קטיף. 24-6-2016

בית המקדש

בשנה שעברה ‘פייסבוק’ חסמה את החשבון העסקי שלי (על כל דפיו, הפקות הוידאו, ליווי לחתונה, מיזמים חברתיים שלי ועוד) בגלל פרסום ממומן שעשיתי דרכם
סרטה של תהילה פרל-ברמסון 17 שנה להתנתקות

יהדות ותרבות

היום ב חמש על חמש, ננתח לעמקה את זוועת הסירסור בחיילות שגוייסו לשירות בתי הסוהר – ונסביר מה באמת המסקנה המתבקשת והפעולה הנדרשת. לקראת

5X5

אז הדרום משותק בגלל שעצרו בשומרון מחבל מהגי’האד, שמסוגל לירות מעזה טיל נ”ט אל רכבות הנוסעים. אז שיתקו את תנועת הרכבות,והדליפו לג’יהדיסטים תמונה משועשעת

מחשבים מסלול #238

זוועת הסרסור בסוהרות – כלומר השימוש בחיילות יהודיות שהתגייסו לשירות חובה, כצעצועי מין לסיפוק תאוותיהם של מחבלים רוצחי יהודים הכלואים בכלא גלבוע – הזוועה
מדוע טייחו ארגוני הנשים, הפרקליטות והתקשורת, את פרשיית הסרסור בסוהרות? מדוע על אירוע טכני – בריחת האסירים, קמה וועדת חקירה, ועל אירוע טקטוני – שימוש בחיילות חובה כשפחות מין בפקודה, למחבלים הכלואים בגין רצח יהודים – מדוע על כך כולם ניסו במשך שנים לעבור לסדר היום? התשובה היא, כדי שהמאמר ‘פילגש בגלבוע’ – לא ייכתב…

סימן קריאה #42

האזינו לקטע מתוך הפודקאסט של עיתון “הארץ” שבו התארחתי בשבוע שעבר
האזינו לקטע מתוך הפודקאסט של עיתון “הארץ” שבו התארחתי בשבוע שעבר

מחשבים מסלול #237

שנים ארוכות חלפו מאז שהחלה לעלות לכותרות פרשת הסרסור בחיילות שגוייסו לשרת כסוהרות. היכן היו ארגוני הנשים? וגם עכשיו, כשמתבררת עוצמת הפלצות – נראה

מחשבים מסלול #236

ג וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ…. נה וְאִם-לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש ערששף. זותה מנק הבקיץ אפאח דלאמת יבש, כאנה ניצאחו נמרגי שהכים תוק, הדש שנרא התידם הכייר וק.

פרשת השבוע

בית המקדש

כתבות פופולריות

כשחזרו המרגלים מתור את הארץ והוציאו דיבת הארץ רעה, התחילו כל ישראל לבכות. אותו היום – תשעה באב היה. אמר להם ה’ לישראל: “אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה של דורות” (מסכת תענית). ואכן באותו יום מר ונמהר – חרבו גם המקדש הראשון, וגם המקדש השני ועוד הרבה חורבנות סבבו סביב היום הזה, כולל למשל, גוש קטיף. 24-6-2016
כשחזרו המרגלים מתור את הארץ והוציאו דיבת הארץ רעה, התחילו כל ישראל לבכות. אותו היום – תשעה באב היה. אמר להם ה’ לישראל: “אתם

בית המקדש

סרטה של תהילה פרל-ברמסון 17 שנה להתנתקות
בשנה שעברה ‘פייסבוק’ חסמה את החשבון העסקי שלי (על כל דפיו, הפקות הוידאו, ליווי לחתונה, מיזמים חברתיים שלי ועוד) בגלל פרסום ממומן שעשיתי דרכם

יהדות ותרבות

היום ב חמש על חמש, ננתח לעמקה את זוועת הסירסור בחיילות שגוייסו לשירות בתי הסוהר – ונסביר מה באמת המסקנה המתבקשת והפעולה הנדרשת. לקראת

5X5

אז הדרום משותק בגלל שעצרו בשומרון מחבל מהגי’האד, שמסוגל לירות מעזה טיל נ”ט אל רכבות הנוסעים. אז שיתקו את תנועת הרכבות,והדליפו לג’יהדיסטים תמונה משועשעת

מחשבים מסלול #238

מדוע טייחו ארגוני הנשים, הפרקליטות והתקשורת, את פרשיית הסרסור בסוהרות? מדוע על אירוע טכני – בריחת האסירים, קמה וועדת חקירה, ועל אירוע טקטוני – שימוש בחיילות חובה כשפחות מין בפקודה, למחבלים הכלואים בגין רצח יהודים – מדוע על כך כולם ניסו במשך שנים לעבור לסדר היום? התשובה היא, כדי שהמאמר ‘פילגש בגלבוע’ – לא ייכתב…
זוועת הסרסור בסוהרות – כלומר השימוש בחיילות יהודיות שהתגייסו לשירות חובה, כצעצועי מין לסיפוק תאוותיהם של מחבלים רוצחי יהודים הכלואים בכלא גלבוע – הזוועה

סימן קריאה #42