הפוסט הקודם
בין זיכרון לעצמאות תשפ"ג
הפוסט הבא
פוסטים נוספים
תגובת משה פייגלין להאשמות שהוא מעריץ את משטר היטלר
מיכאל טייכפלד בתכנית אולפן פתוח נותן למשה פייגלין הזדמנות להשיב להאשמות הנבזיות שהוא תומך ומעריך
3 תגובות
בערוץ 14 פרס גדעון לוי את משנת חיו.
שוויון. צדק לכול.
הם לוחמים על אדמתם כשם שאנו לוחמים.
קדושת ירושלים והמסגד זהים לקדושתה ליהודים.
מאבקם על כל שעל מפלסטין שוות ערך לשעל אחר שעל של התנועה הציונית. תמונת ראי.
בשאיפתו לצדק לכל בני האל מן הראוי, שמה שחשוב עבורנו, חירות, ריבונות ותקומה יהודית יחול במידה שווה לתנועה הלאומית הפלסטינית.
עד כאן הכל נכון ויפה.
הבעיה, שפלסטין וארץ ישראל חד הם.
תקומתו של האחד היא חורבנו של השני.
ה״חלוקה״ באדמה, נכשלה.
בעיניהם אין מקום לתקומת היהדות על אדמה אסלאמית.
תקומת היהדות כשליחת האל עלי אדמות, היא התקוממות לרעיון אחרון הנביאים ומעמד האסלאם כדברו המסכם, הסופי והאמתי של האל לאדם.
חיים במשותף של שני קטבים סוטרים, במסגרת מדינה אחת, היא אסון שלא יתממש.
ישראל 48 יהודית, דמוקרטית-דו לאומית היא אוקסימורון
אכן שוויון הניגודים.
אנו אויבי זהותם כשם שהם אויבי הציונות.
אסוננו הוא ששונם.
מפלתנו היא תחייתם.
שלום משה,
מסקנתי בימים האחרונים, שההבדל בין הרוב היהודי-לאומי לבין מיעוט כל-אזרחיה לגבי משמעות יום הזיכרון להרוגינו במערכות ישראל והלקחים שלו גדול כמו ההבדל לגבי משמעות יום הזיכרון לטבח-עמנו.
משה, אתה מדבר תמיד בדיעבד, די.
מה, לא ברור לך שהציבור הסרוג ימשיך לא להציב גבולות ולקבל כאפות?
הנה, ראה: הרי כעת ממש עשו עליהם הפיכה צבאית פאסיבית ורובם ממשיכים לחיות בתודעה שהכול בסדר פשוט פחות רפורמה אקדמית כלשהי..מקסימום השרלטן שמוביל את המחנה ייצר בשביל שרידותו האישית כהרגלו בקודש איזשהו טריק ואחיזת עיניים שעוברת רפורמה כלשהי.
והבעיה העיקרית שלא רק שהם לא יסרבו אלא אפילו יבצעו הם בעצמם לעיתים את פנטזיות השמאל והמשל המובהק לזה הוא המפקד העליון של הגירוש מחבל עזה גרשון הכהן וביחוד אביו שלדברי גרשון אצלו בסלון הוקם גוש אמונים (ובשל כך הלכה למעשה הוא ודומיו הם מנהיגי הציבור ה"קונסטרוקטיבי" שלדברך יקים מחדש את הישראליות) והוא עצמו אמר לבנו ישר שלא יתכן לסרב לבצע בשמעו על כך.