הסרוגים, נתניהו והחוק לשמירת ירושלים
י״ב בכסלו ה׳תשע״ט (נובמבר 20, 2018)
ערב לפני כניעתו של בנט, צייצתי אתי את הטוויט הבא:
"כמו הסצינה המוכרת של היפיפיה המחזיקה אקדח בידיים רועדות מול האנס הקרב ויודע שאין היא מסוגלת לירות,
כך מלהטט נתניהו בפוליטיקאים הסרוגים, שאין בתודעתם שום חלופה למנהיגותו ואקדחם חסר משמעות."
למחרת התברר כי היפיפיה הסרוגה, מסרה בידי האנס גם את האקדח וגם את עצמה.
אין שום הבדל בין נתניהו לבנט, מלבד תלותו המנטלית של השני בראשון.
שיקר בנט כשטען שעצר את שחרור המחבלים. כשהחליט נתניהו לשחרר מאות מחבלים, הודעתי כי אצביע נגד התקציב. לא בנט ולא איש מסיעתו הצטרפו אלי במהלך הזה והותירו אותי מממש את איומי לבד.
בנט וסיעתו נמנעו מלהצטרף לחוק לשמירת ירושליים שהציע ליצמן, חוק המחייב חתימות של 80 חכ"ים קודם שמנהלים משא ומתן על ירושלים. שוב הותירו אותי בנט וחבריו, יחידי בקואליציה שמצביע עבור החוק.
בנט שיתף פעולה באופן מלא עם תהליך מסירת הנגב לבדואים (וועדת פראוור).
בנט נתן לממשלה שהיה חבר בה להחריב שכונות בנויות לתפארת.
בנט עודד את עינויי השווא של הנערים.
אין ולא היתה לבנט שום חשיבה מדינית או בטחונית שונה מזו של נתניהו.
שניהם אופורטוניסטים באותה מידה.
בנט אחראי למחדל הביטחוני בדיוק כמו ליברמן ונתניהו. אילו הניח את המפתחות על השולחן ומודיע שיתפטר ויפיל את הממשלה במידה ויוחלט על הפסקת אש, היה קונה את עולמו. אך הוא נהג בדיוק כמו נתניהו שהצביע בעבר בעד ההתנתקות ואז התפטר מממשלת שרון. כמו נתניהו, גם בנט עשה מעשה זימרי ובקש שכר כפנחס.
מדינת ישראל לא זקוקה לעוד טקטיקן סיירת (עם תוספת כיפה) – הטוב שבהם עומד בראשה כבר 20 שנה…
אתמול ראינו עד כמה בנט מסוגל לנצח…
כי בשביל לנצח צריך לדעת מי האוייב.
וכדי לדעת מי האוייב שלך,
אתה צריך לדעת מי אתה.
וכדי לדעת מי אתה
אתה צריך זהות.
