ועכשיו עמירם

להפתעתי, החליטה פרקליטות המדינה שלא לערער על זיכויו של רומן זדורוב.
לא כך הערכתי שיהיה, אך משכך הוחלט שם, אין לי אלא לשבח את הפרקליטות, על ההחלטה.

ובכן המשמעות היא שהרוצח, או הרוצחת כפי שטוען עורך הדין המרשים – ירום הלוי – מתהלכת חופשי.

ובכן שלושה דברים צריכים להתבצע עכשיו במקביל. הדבר הראשון הוא לפצות את זדורוב באופן נדיב ביותר, על כל השנים בהם נשללה חירותו. לאיש מגיעים מליונים רבים עבור כל שנה שבה ישב בכלא.

הדבר השני הוא הוא פתיחה בחקירה מואצת למציאת הרוצח האמיתי והעמדתו לדין.
מציע להתחיל בדיוק בכוון שאותו מסמן באופן חד משמעי, עו"ד הלוי.

והחשוב ביותר. צריכה לקום וועדה בלתי תלויה עם סמכויות להורות על העמדה לדין, וועדה שתחקור עד תום את השתלשלות הפרשה ותעמיד לדין את כל הגורמים שברשלנות פושעת הביאו לעוול הנורא הזה.
אם זה לא יעשה, הסיפור הזה ימשיך ויחזור על עצמו.

למעשה הוא מתרחש לנגד עיננו, ובאופן חמור פי כמה, עם פרשיית עמירם בן אוליאל. את ההודאות של זדורוב לא הוציאו בעינויים פיסיים. את ההודאות של עמירם הוציאו רק בדרך הזו, ולא נלוותה אליהם שום ראיה תומכת.

כלומר מאז מקרה זדורוב, רק התדרדרנו.

כך שאם נדמה למישהו שאפשר לנוח על זרי דפנה לאחר זיכויו של זדורוב, הוא טועה טעות מרה.

הסיפור של עמירם אינו סיפור פוליטי. זהו הסיפור של זכויות האדם בישראל – וכמו שעורך הדין איש השמאל הקיצוני אביגדור פלדמן התייצב למענו, כך עלינו לצפות מכל לוחמי זכויות האדם בישראל.