המילה ‘דמוקרטיה’, אינה מופיעה כלל במגילת העצמאות. הסיבה לכך היא שדמוקרטיה אינה מטרה, דמוקרטיה היא שיטה. “הדמוקרטיה היא שיטה גרועה מאוד” – הסביר פעם צ’רצ’יל – “אולם אינני מכיר שיטה טובה ממנה”. גם אני לא מכיר שיטה טובה מן הדמוקרטיה ליישום החירות. לכן אני דמוקרט – יותר מכל המצווחים כרגע כנגד חוק הלאום. איש מבין החולמים והחלוצים, העולים והלוחמים, הבונים והנוטעים – ששבו לארצנו הקדושה לאחר 2000 שנות גלות, לא עשה זאת בכדי להקים עוד מדינה דמוקרטית. אם זו היתה המטרה יכולים היו לפנות לאמריקה ואוסטרליה. רובם אכן עשו זאת. אלה שבאו לכאן רצו מדינה יהודית. רובם המוחלט מבקש ליישם במדינה היהודית את השיטה הדמוקרטית, אבל להעמיד באותו מישור את המהות ואת השיטה למימושה זו דמגוגיה שמאלנית שבאה לבלבל את הציבור ולקחת ממנו את המדינה היהודית. חוק הלאום אינו פוגם במאומה בדמוקרטיה, נהפוך הוא, הוא משמר את ערכי הרוב ולא מאפשר למיעוט קטן לפעול בניגוד לרצונו. חוק הלאום בולם מעט את בולמוס המסע לחיסול זהותה היהודית של המדינה. על כך, ורק על כך – יצא קצפם של המתנגדים לחוק הלאום. ואם נתניהו מביא את חוק הלאום משיקולי ‘פריימריס’ כפי שטוען לפיד – אז מה? אצל לפיד אין שיקולים פוליטיים?
בכלל, הטענה הזו, שתמיד נשמעת, שפעולה מסוימת נובעת משיקולים פוליטיים, היא טענה דמגוגית. אינני מכיר ילד שנולד רק מאהבה (חוץ מ ‘ג’יזס’ כמובן…) עולמנו מורכב מחומר ורוח והשאלה אינה אם יש שיקולים פוליטיים אלא האם הם מחוברים לאיזו אידאולוגיה נכונה – האם ההנאה מחוברת לאהבה – אם תרצו… המחשבה כאילו השניים אינם יכולים ללכת יחדיו היא מחשבה
נוצרית במהותה.
אם חוק הלאום הוא חוק טוב, אז טוב שיש ‘פרימריס’ לראשות הליכוד, ‘פריימריס’ שנותנים לראש הממשלה איזה ‘פוש’ חומרי לקידום עניין רוחני נכון וצודק. לכן – אגב- חשוב שאם עדיין לא יהיו בחירות כלליות, נקיים שוב פרימריס לכשתפוזר הממשלה. אני רוצה שראש הממשלה ימשיך לספור את חברי המפלגה ששלחו אותו לתפקידו.
ולעצם העניין.
נייר הלקמוס האמתי לבחינת הדמוקרטיות והליברליות של חברי הכנסת, היה חוק ‘ישראל היום’ – ממש לא חוק הלאום. חבר פרלמנט שהצביע בעד סגירת עיתון שלא תואם את הקו הפוליטי שלו – אין לו דבר וחצי דבר עם דמוקרטיה. באורח פלא – אותם רודנים קטנים, מזילים כעת דמעות תנין על אבדן הדמוקרטיה. “ישראל היא יהודית ודמוקרטית”, מסבירה ציפי לבני וכמובן פונה ליועמ”ש וחבורת “שלטון החוק” בכדי לחסום (שוב) את הרוב המוצק מלממש את ערכיו במדינה שהקים.
האמנם ישראל היא יהודית ודמוקרטית?
ובכן מדינה בה הפרלמנט סוגר עיתונים, אינה מדינה דמוקרטית. מדינה שבה 93% מהקרקע שייכת למדינה – אינה מדינה דמוקרטית, מדינה שבה הצבא מגרש אלפי אזרחים מבתיהם, אינה מדינה דמוקרטית. מדינה עם מעצרים מנהליים – אינה מדינה דמוקרטית, מדינה שבה שר החינוך אחראי על חינוך הילדים במקום ההורים – אינה מדינה דמוקרטית, מדינה שבה חבורה קטנה ובלתי מייצגת, מבטלת שוב ושוב את חוקי הכנסת, אינה מדינה דמוקרטית. מדינה שבה הצבא משדר לעם ואילו לעם נדרש זיכיון בכדי לשדר – אינה מדינה דמוקרטית. מדינה שבה הנשק נאסף מאזרחים נאמנים, אבל נצבר בכל היישובים העוינים – אינה מדינה דמוקרטית – ועוד ועוד.
לעומת זאת – מדינה שקמה בכדי להגשים את שאיפותיו הלאומיות של עם אחד, ובמקביל שומרת בקפידה על זכויות האדם של כל הלאומים האחרים המגלים נאמנות מלאה לעצם קיומה כמדינת הלאום של מי שהקימוה – מדינה כזו היא מדינה דמוקרטית בהחלט – וזו זכותה וחובתה לשמור בידה את “מניית הזהב” שתשמור את ה”עסק המשפחתי” בידי המשפחה בלי שצאצאים חסרי אחריות יחליטו פתאום לסחור בה.
אנחנו רוצים להיות דמוקרטים, ואפשר לומר שאנחנו קרובים לכך יותר משכנינו, אבל עוד רחוקה הדרך לאותה מדינת חירות יהודית שעליה חלמנו.
המילה ‘דמוקרטיה’, אינה מופיעה כלל במגילת העצמאות. הסיבה לכך היא שדמוקרטיה אינה מטרה, דמוקרטיה היא שיטה. “הדמוקרטיה היא שיטה גרועה מאוד” – הסביר פעם צ’רצ’יל – “אולם אינני מכיר שיטה טובה ממנה”. גם אני לא מכיר שיטה טובה מן הדמוקרטיה ליישום החירות. לכן אני דמוקרט – יותר מכל המצווחים כרגע כנגד חוק הלאום.
“אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל” הודיע בן גוריון.
שאלתי פעם קבוצת קדטים שהגיע לכנסת, מה בדיוק הוא אמר שם – רבים סברו בכל הרצינות שבן גוריון אמר יהודית ודמוקרטית…
וזו כמובן שטות גמורה. איש מבין החולמים והחלוצים, העולים והלוחמים, הבונים והנוטעים – ששבו לארצנו הקדושה לאחר 2000 שנות גלות, לא עשה זאת בכדי להקים עוד מדינה דמוקרטית. אם זו היתה המטרה יכולים היו לפנות לאמריקה ואוסטרליה. רובם – אגב – אכן עשו זאת. מי שבא לכאן רצה מדינה יהודית. רובם המוחלט מבקש ליישם במדינה היהודית את השיטה הדמוקרטית, אבל להעמיד באותו מישור את המהות ואת השיטה למימושה זו כאמור דמגוגיה שבאה לבלבל את הציבור ולקחת ממנו את המדינה היהודית.
את מהפיכת ה”יהודית ודמוקרטית”, בישר אולי יותר מכל אדם אחר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר – אהרון ברק. משנשאל ברק, מהי מדינה יהודית, הסביר בפשטות שמה שדמוקרטי זה יהודי – כלומר בבית המשפט העליון הפכה ישראל למעשה לדמוקרטית ודמוקרטית. משפרש מתפקידו אמר הנשיא לשעבר ללא כחל וסרק – “עבורי מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה”.
אז לסיכום – דמוקרטים גדולים שלי – דמוקרטיה, היא הדבר האחרון שמעניין אתכם. החתירה שלכם היא למיסמוס זהותה היהודית של המדינה ואתם עושים זאת באמצעות מה שאתם מכנים ‘דמוקרטיה’.
חוק הלאום אינו פוגם במאומה בדמוקרטיה, נהפוך הוא, הוא משמר את ערכי הרוב ולא מאפשר למיעוט קטן לפעול בניגוד לרצונו.
חוק הלאום בולם מעט את בולמוס המסע לחיסול זהותה היהודית של המדינה.
על כך, ורק על כך – יצא קצפכם.
