“מה אתה מעדיף?” – שאל אותי יאיר שרקי בפודקאסט האחרון

-“מדינה בלי בית מקדש?

או בית מקדש בלי מדינה…”

זו היתה שאלה מבריקה שמעולם לא נתתי עליה את הדעת.

מהו חג החנוכה שהתחלנו לחוג היום? חג השחרור הלאומי? או חג שחרור המקדש?

חז”ל הצניעו את הנס הלאומי, נס הניצחונות הפלאיים על האימפריה היוונית – והבליטו את נס פח השמן בזמן טיהור המקדש, כלומר את הנס הדתי.

אך האמת היא ששיחרור העם מריבונות יוון ושחרור המקדש מטומאתו, כרוכים יחדיו.

החשמונאים – שהיו כהנים – לא היו מתחילים כלל במרד אלמלי המקדש ש”קרא” להם לבוא ולשחררו, וממילא המדינה החשמונאית לא היתה זוכה בריבונותה אלמלי המקדש.

היעוד עושה את הקיום, והקיום עושה את הייעוד.

המדינה החשמונאית התקיימה 77 שנים. היתה זו העצמאות היהודית האחרונה עד להקמת מדינת ישראל – 2000 שנים אח”כ.

כמה זמו תוכל הריבונות היהודית המודרנית להתקיים ללא ייעוד?

יורשי החשמונאים חזרו ואימצו את התרבות ההלניסטית. מרכז הכובד התרבותי עבר מירושלים לרומי. עד מהרה אבדה הריבונות, וזמן לא רב אח”כ אבד גם המקדש והחלה הגלות.

חנוכה הוא התשובה לשאלתו של יאיר.

מדינה יהודית יכולה להתקיים זמן קצוב ללא מקדש.

מקדש יכול להתקיים זמן קצוב ללא ריבונות לאומית.

אבל לאורך זמן, לא ייתכן מקדש ללא מדינה ולא תיתכן מדינה יהודית המנותקת מייעודה, מנותקת מבשורתו של עם ישראל – בשורת תיקון העולם במלכות ש-די, כלומר לא תיתכן מדינה יהודית ללא מקדש.

חנוכה שמח!