כאבם של עובדי המלט ברור ומעורר הזדהות.
אבל המשמעות של המשך חסימת ייבוא המלט לארץ היא שאת מחירו היקר של המלט הישראלי ישלמו הזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור כשהם באים לרכוש דירה בישראל.
כלומר מה שבעצם דורשים עובדי המלט, זה לאפשר להם להמשיך לייצר מוצר שכנראה אין הצדקה לייצורו בארץ, ולהעמיס את שכרם העודף על אוכלוסיית חסרי הדיור.
הרבה יותר הגיוני יהיה לפתוח את שוק המלט, להוריד את עלויות הבניה ומחירי הדיור – ולהטיל על כלל אזרחי ישראל מס חדש – מס פועלי המלט…
תחשבו על זה –
פועלי המלט ישבו בבית וימשיכו לקבל משכורת.
שכרם המיותר לא ייפול רק על האוכלוסיות החלשות חסרות הדיור.
וגם זיהום האוויר ממפעלי המלט ייפסק.
ועכשיו ברצינות. כל רגולציה, כל מחסום על השוק החופשי, נופל בסופו של דבר על האוכלוסיות היותר חלשות. מי שבאמת מרוויח מהריכוזיות המטורפת של המשק הישראלי יהיו תמיד קבוצות הלחץ, המקורבים והפרוטקציונרים.
וחוץ מזה, בפעם הבאה שאתם מחליטים לחסום כביש, לא כך עושים זאת, תתייעצו אתי… או שתקראו את ‘קץ הנורמליות’.
