כשהודיע שרון על ה'התנתקות' שלו, "העיר שושן נבוכה" - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ג באייר ה׳תשפ״ד | 21/05/2024
אקטואליה ופוליטיקה חברה ומדינה יהדות ותרבות מאמרים ופוסטים מהעבר

כשהודיע שרון על ה’התנתקות’ שלו, “העיר שושן נבוכה”

ח׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ו (מרץ 18, 2016)

כשהודיע שרון על ה’התנתקות’ שלו, “העיר שושן נבוכה”

כשהודיע שרון על ה’התנתקות’ שלו, “העיר שושן נבוכה…”
אף אחד לא הבין למה הוא עושה את זה. איש לא הבין איך מדינת ישראל מרוויחה מביצוע הפשע הנורא הזה באוכלוסייה שלמה. איש לא השלה את עצמו שמהטרוף הזה יבוא שלום, גם העזתים עצמם לא השאירו מקום לספק.
כיצד אם כן הצליח השלטון להעביר באופן ציבורי החלטה לא מוסרית ולא הגיונית?
“בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.”
לאחר חצי שנה רצופה של משתאות, נותר למלך האוויל עניין אחד אחרון להתפאר בו – יופייה של אשתו, הוא מצווה להביאה ולהראותה לכל העם, עם כתר על הראש – רק עם כתר.
התיתכן פקודה מטומטמת יותר מפקודה שכזו? אומנם איש לא יגורש מביתו, שום חיים לא יהרסו וחוץ מכבודה של ושתי, דבר לא יחרב, ובכל זאת אין ספק שמדובר כאן בפקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנופף מעליה…
“וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ.”
ושתי אכן מסרבת לפקודה הבלתי מוסרית והיינו מצפים שבו במקום יצווה המלך לערוף את ראשה. כך נעשה עם בגתן ותרש, וכך חששה אסתר שיקרה גם לה כשהעזה לבוא אל המלך ללא תיאום מראש. אך כאן אחשורוש מבין שהוא נתפס בקלקלתו. הוא מבין שהפקודה שנתן אינה עומדת במבחן הסבירות, מה שמעמיד בסכנה את עצם הלגיטימיות של שלטונו ופקודותיו. מי יודע, אולי התליין עוד עלול להניף בטעות את החרב על צווארו של אחשורוש במקום על צווארה של ושתי…
מהו מפלטו של שלטון טיפש ופושע? כיצד ישיב לעצמו את הלגיטימציה? כיצד מצדיקים למשל ראש ממשלה, שר ביטחון ושר חינוך – החלטה פושעת לענות קטינים בכדי להשיג התקדמות בחקירה?
“וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי-כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל-יֹדְעֵי דָּת וָדִין. ….כְּדָת מַה-לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא-עָשְׂתָה אֶת-מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים.”
פתאום נזכר אחשורוש ב”שלטון החוק”, הוא מבקש ייעוץ משפטי, הוא פונה לבג”ץ… “הכל נעשה בסמכות ובפיקוח…” המדרש מספר שבתחילה פנה אחשורוש אל החכמים היהודים (“יודעי העתים”), אך אלה הבינו מהר מאוד שלא צדק מבקש אחשורוש אלא לגיטימציה לפקודתו הבלתי מוסרית ולעצם שלטונו, אז החכמים היהודים התחמקו מהמשימה. הבג”ץ הפרסי לעומתם, קיבל את האתגר בחפץ לב ומצא דרך משפטית יצירתית להתמודד עימו. הוא כלל לא דן בשאלה מי צדק, אחשורוש או ושתי, את “שלטון החוק” עניין רק נושא אחד – שרידותו של הממסד הקיים. וכך נכתב בחוות הדעת המשפטית:
“לֹא עַל-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל-כָּל-הַשָּׂרִים וְעַל-כָּל-הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. כִּי-יֵצֵא דְבַר-הַמַּלְכָּה עַל-כָּל-הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא-בָאָה.”
אתם מבינים? זה בכלל לא משנה אם יש הגיון בפקודה, אם היא מוסרית, כן חוקית בעליל או לא חוקית בעליל. זה בכלל לא הסיפור של ושתי או של גוש קטיף, או של עינוי הקטינים לשם ריצוי התקשורת (ומה כבר שווה כל ההליך הזה? העיקר שיש לנו איזה ‘זדורוב’ חדש בכלא והתיק סגור בין אם הם אשמים ובין אם לאו, ולעולם לא באמת נדע)…
אתם מבינים?! זה בכלל לא מה שחשבתם!
הסיפור כאן הוא לא סיפור על צדק, הסיפור כאן הוא שרידותה של ממלכת אחשוורוש – אם המלכה לא תבוא עירומה לפני כל העם, תימחק באחת הדיסציפלינה של כל הנשים לבעליהן בכל מאה עשרים ושבע מדינות הממלכה והכל יתמוטט…מאוד הגיוני לא?
כך בדיוק נאמר לחיילים שקיבלו את הפקודה לגרש אזרחים מבתיהם: “אם לא תבצעו את הפשע – המדינה כולה תיחרב”, וכך בדיוק הסביר גם שר החינוך בעניין עינוי הקטינים: “עלינו להיות מאוחדים מול מי שמבקשים לפרק את המדינה” (דקירת יהודים בכל שעתיים ו33 דקות בממוצע לא מפילה את המדינה, אבל תיק אחד לא מפוענח – יפיל. אם לא נענה נערים המדינה תתמוטט… אם וושתי לא תבוא עירומה – כל ממלכות אחשוורוש תתפרק…).
“שלטון החוק” – כך מסתבר – מסוגל להצדיק רשעים בדיוק כפי שהוא מסוגל להרשיע צדיקים, השאלה היחידה היא בידיו של מי הוא מופקד, צדיק או רשע. אך הציבור התמים רוצה להאמין שמוסרות הצדק ניתנות בידיים טובות – שיש סמכות ופיקוח של גורם מוסרי.
זה לא הכבוד המפוקפק של המלך האוויל שעומד כאן על הפרק, זה גם לא הצורך להיות אתרוג, שעומד כאן מאחורי פקודת החורבן הנואלת, וגם לא לחצה של התקשורת “לה עוד אין עצורים בפרשת דומא”. זו כמובן האחריות לעצם קיום הממלכה, שהרי אם לא נבצע את הפקודה ונגרש נשים וילדים מביתם, מחר אף אחד לא יבצע פקודות בצבא והמדינה תיחרב…
ולכן טוענים חברי הממשלה – אם לא נענה כמה קטינים זבי חוטם – הם יחריבו את המדינה…
יש עובדי השם ויש עובדי מדינה.
מלכות אחשורוש אכן נחרבה זמן לא רב אחר כך. אך לא היה זה בגלל סירובה של ושתי אלא להיפך – זה קרה בגלל שהמדינה יישרה קו עם התנהלות בלתי מוסרית של מנהיגיה.
שבת שלום ופורים שמח

שתף את הפוסט:
הפוסט הקודם

הפוסט הבא

השאר תגובה