לא דתיים לא חילוניים

“אתה מוכר לי כאדם רציני – יו”ר התאחדות הסטודנטים וצעירי הליכוד – מה אתה עושה עם פייגלין” – כך פונה, בערוץ 10, טומי לפיד – ראש מפלגת החילוניים שנעלמה – אל הצעיר ה”חילוני” היושב מולו. הבחור לא מתבלבל מן ההתפרצות האוטו-אנטישמית של לפיד, ובחיוך מסביר לו שאין אצלנו יותר דתיים וחילוניים. באחת נמחקה ללפיד מרכבת השנאה עליה רכב שנים כה רבות.
ערוץ הכנסת מזמין לעימות את נציגי שני המתמודדים. הנציג האחד – ליכודניק מבטן ומלידה, עגלגל, ראש קצת מקריח – תושב פתח תקווה. הנציג השני – בחור רזה, כפה גדולה לראשו – נראה קצת מעופף – רחוק מאוד מהמראה הליכודניקי הרגיל. המפיקה ממהרת להושיב את נציגו של נתניהו במקום המכובד יותר – לצידה של המראיינת, ואת נציגו של פייגלין במקום המרוחק יותר. השידור מתחיל – אלא שאז מתברר למראיינת שהליכודניק גלוי הראש – הוא הוא נציגו של פייגלין, ואילו הדתי עם הכפה הגדולה הוא נציגו של נתניהו. ככול שהדיון ממשיך כך גוברת המבוכה באולפן.
בחיפה מתיישבים לספור את הקולות. נציגה בלבוש חילוני למהדרין משגיחה בשבע עיניים על ספירת הקולות מטעם פייגלין, בחור בכפה סרוגה משגיח כל העת מטעם נתניהו.
בירושלים מנסה צעיר חרדי לשכנע זוג דתי לשים פייגלין. בסוף הבעל שם נתניהו והאשה – דנון…
בדרום מתרוצץ הרכז של פייגלין – צעיר עם הרבה ג’ל בשיער, ומשכנע ליכודניקים חילוניים להצביע עבור המועמד ה”דתי”, ולעומת זאת הרכז הצפוני של מטה פייגלין הוא בכלל רב ידוע ביישובי הסביבה.

כל הגבולות ניטשטשו בפריימריס הללו. פתאום לא ברור למי שייכים הדתיים, ולמי החילוניים והחרדים, כל המושגים הללו מאבדים ממשמעותם. החלוקה בין המחנות נחתכת במחוזות אחרים לגמרי. משהו מאוד חשוב מתרחש כאן, והוא ילך ויגבר. מאוחר בלילה נועלים עלינו את הדלתות בגני התערוכה. המיעוט הבורח מזהותו, זה השולט ברוב היהודי של החברה הישראלית – המיעוט הזה קיים ושולט גם בליכוד. הרעיון של “להחזיר את המדינה לעם” – “להחזיר את המדינה לרוב היהודי”, מפחיד אותם נורא. זה מפחיד אותם בתוך הליכוד ומפחיד אותם מחוצה לו. מדובר במאבק ברובד עמוק הרבה יותר מהרובד האישי או הפוליטי. הוא יעדיף להתבזות ולא לתת לי להיכנס, התקשורת תמהר להתיישר ולהפוך אותו לאתרוג מול הסכנה המתהווה. ה”חילוניים” רוצים לפרוץ בכח. ה”דתייים” לא חושבים על כך כלל. אני מתרחק מהדלתות – בכח לא ניקח שום דבר. “אין מלכות אחת נוגעת בחברתה כמלוא הנימה”. הסיפור הישן צריך לגמור את תהליך ההתפוררות שלו. ובנתיים מתהווה כאן משהו חדש – לא דתיים לא חילוניים – פשוט יהודים – פשוט יהודים.