לחסל את סינוואר? - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד | 07/06/2024
מחשבים מסלול צבא ובטחון

לחסל את סינוואר?

ז׳ באייר ה׳תשפ״ב (מאי 8, 2022)

לחסל את סינוואר?

קודם שאנו דנים בחיסולו של סינואר, ראוי שנזכור שה’חולירע’ הזה כבר היה בידינו ושוחרר בעסקת שליט.
כלומר השאלה הראשונה שאנו צריכים לשאול, היא האם נכון היה לשחררו.

לא רק סינוואר שוחרר בעסקת שליט, העסקה הזו סיפקה את מרבית שדרת הנהגת החמאס הנוכחית בעזה.

קשה להעריך כמה אזרחים ישראליים כבר שילמו בחייהם כדי לשחרר חייל אחד ובלתי אפשרי להעריך כמה עוד ישלמו – להערכתי מדובר בלפחות כמה מאות, אבל במוקדם או במאוחר אנו עלולים למצוא את עצמנו שוב חלילה וחס בסיטואציה שכזו והשאלה היא האם הפקנו את הלקח? האם ישראל תימנע מכל משא ומתן ופשוט תגבה מחיר כבד מספיק בכדי שחטיפה שכזו תהפוך למאוד לא משתלמת.

ובכן ברור שממשלת ישראל אינה מסוגלת להפיק לקח שכזה משום שהתודעה המערבית והישראלית, היא תודעה טלוויזיונית. כולנו מזדהים עם מר גורלו של החתול שנתקע בראש העץ ותמונתו מגיע שוב ושוב אל מסכי הטלוויזיה שלנו.
יכול באותה שעה ממש שבט הטמגוצי, לטבוח ולשרוף את שבט הצ’יוואווא שבטימבוקטו – וזה כמובן לא ידיר ולו דקת שינה מעינינו.

ככה זה עובד היום – תודעתנו נתונה לחסדי זרים ובכדי לשחרר את בנם, הבינו בני משפחת שליט שעליהם לנהל מסע יחצנות שיעקוף את המנהיגים שאמורים לעשות את חשבון הדמים האמיתי.

כך הבריחו שלי יחימוביץ’ וארבעת האימהות את צה”ל מלבנון, והפכו את ישראל לשבויה של החיזבאללה – מהלך שגבה עד היום יותר חללים מכל שגבתה השהייה שם – וחמור מכך, הפכו את ישראל לשבויה בידי הזרוע האסטרטגית הארוכה של איראן מצפון.

וכך שיחררה משפחת שליט היפה, את סינואר וחבריו, והפכה את ישראל לשבויה בידי הזרוע האסטרטגית הארוכה של איראן – מדרום…

ובכן הצלנו את החתול, אבל הפכנו את עצמנו לאותו שבט הנתון עכשיו לחסדיו של השבט השכן.

ועכשיו בואו ונדבר על שאלת החיסול.

אילו היתה בישראל תודעה לאומית שמבינה את מקומו של האזרח הישראלי כחלק מן הגורל הלאומי, אזי ברור שעסקת שליט לא היתה יוצאת לפועל, ייתכן ושליט היה נהרג, אך רבים מקורבנות אותה עסקה היו חיים כיום ביננו וכל מצבנו האסטרטגי מול עזה היה טוב בהרבה. כלומר בסופו של דבר גם מאזן החיים האינדווידואלי, יוצא נשכר מאוד, כאשר הפרט מבין את מקומו בתוך הכלל.

האם תודעת הפרט מעל הכל, השתנתה מאז עסקת שליט?

ברור שלא – המצב רק הורע.

ולכן ברור שלא יהיה שום חיסול של סינוואר.

אתם מבינים, לחיסול שכזה עשויה להיות מחיר מיידי שברור שבטווח הארוך, כדאי מאוד לשלם אותו. הרי אם לא נחסל אותו עכשיו כי איננו רוצים לשלם את המחיר, אזי המלחמה הבלתי נמנעת פשוט תתגלגל הלאה ותפגוש אותנו במצב הרבה יותר קשה – אבל כשהתודעה היא תודעת הפרט על חשבון הכלל, לממשלות ישראל אין את העוז לבוא אל הציבור ולדרוש ממנו הקרבה עכשיו, למען בניו בעתיד.

על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בממשלת כל אזרחיה, שגנבה את השלטון מן הרוב היהודי, ולא זו בלבד שהיא מתקיימת בתוך תודעה המוחקת כליל את כל הזהויות – אלא שהיא תלויה לשם עצם קיומה, בשלוחה הישראלית של תנועת האחים המוסלמים.

השינוי הביטחוני, השינוי האסטרטגי הנדרש להמשך קיוה של מדינת ישראל, השינוי הזה תלוי קודם לכל דבר אחר בשינוי תודעתי.

היכולת לחזור ולנצח, ולהרתיע, ולהבטיח את ביטחון אזרחיה, ואת עצם קיומה – אינה תלויה בשאלה טקטית – האם נכון עכשיו לחסל את סינוואר או לא –

היכולת הזו תלויה ביכולתנו להחליף לחלוטין את הדיסקט הלאומי – בלי שום קשר להזדמנות טקטית כזו או אחרת.

היכולת לנצח ולהבטיח את קיומנו תלויה ביכולת לשוב ולהעמיד תפיסת הזהות הפרטית שלנו, בתוך המכלול הלאומי ולא במנותק ממנו.

כשנחזור אל הזהות האמיתית שלנו, נזכה שוב בביטחון שלנו.

שתף את הפוסט:

12 תגובות

  • יש עוד נקודה לגבי עסקת שליט שלא ראיתי שמדברים עליה.
    נהוג לומר – שחרור חיילים בכל מחיר נחוץ לשמירה על המוטיבציה, כי חייל שיוצא לקרב צריך לדעת שכל המדינה תתגייס לחלץ אותו אם יפול בשבי.
    אני טוען שההפך הוא הנכון.
    הדבר היחיד שיגרום לחייל להסתער בקרב הוא המשמעות. לא הכסף, לא הכבוד (שכל לוחם צריך לקבל מהם והרבה), אלא רק הידיעה שהוא עושה זאת למען משפחתו ולמען עמו. כשאנחנו מוכנים דה-פקטו להרוג אזרחים יהודים ע”מ לשחרר חייל אנחנו הופכים את היוצרות, ומנטרלים את המניע העיקרי שבשמו שלחנו אותו מלכתחילה. המסר כאן ללוחם בשדה הקרב היא שהקרבתו הפוטנציאלית אינה עד כדי כך משמעותית, משום שחייו שלו ממילא שקולים לחייהם של מספר לא ידוע של אזרחים חפים מפשע. מהכיוון ההפוך, זה מתחבר להפיכתו של יום הזיכרון לחללי מערכת ישראל ו*נפגעי פעולות האיבה*, אלה מתו ואלה מתו, ואין כל גבורה מיוחדת בהקרבתם של הראשונים.

  • דוד המלך אמר “ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם
    לא אמר עד שיהיו האויבים מורתעים
    לא אמר עד שתיהיה חומה גבוהה וחזקה מספיק
    אלא אמר עד כלותם שכל מי שאויב אותנו יחוסל
    וכפי שאמרת יפה מאוד ב-2014 ב-cnn האמריקאית על דרך 3 איגרות ששלח יהושע
    לא רק את שני הנבלות עם הגרזנים לא רק את הנבלה סינוואר
    אלא את כל הדומה להם שמאיים ברעידת אדמה

    וכך כתבתי היום לסובבי בזעמי:
    אתם מבינים !
    המעשה הכי חכם מבחינת הנבלות,
    זה לחזור לזירת הרצח, להראות עייפים, להניח את הגרזנים בצד,
    ופשוט לחכות שהמדינה המשת”פית תבוא לאסוף אותם למלון/כלא !
    שם יסרסרו להם בצוהרות ! כדי לא להרגיז את לוחמי החופש האלו !
    ושלא נעשה להם פרובוקציות ח”ו !
    [ולמרות כל הבעיות האלו,
    אני עדיין מסכים איתך, שעדיף מדינה כזאת, מאשר בלי מדינה.
    ועל זה אמרנו ביום העצמאות הלל לה’ יתברך ! ולא להנהגה המבולבלת !]

    [אחרי זה עוד כעסו עלי, שאני פוגע בכבוד בנות ישראל, במה שכתבתי על הצוהרות.
    אז רק אבהיר: אני כותב ככה בציניות קרה, בכדי לזעזע ! ובכדי לעורר !
    ורומז, שכמו שאמרת, הסיבה שגרמה להם להגיע לזה, היא היחס הזה למחבלים.
    ומלבד זאת, לי אין דבר נגד הצוהרות המסכנות, שנכלאו לסיטואציה הזאת.
    לא אני זה שפוגע בכבודן, אלא זה שסירסר בהן !
    ואולי גם זה ששם אותן שם מלכתחילה, על זה כבר אפשר להתווכח.]

    • ואולי גם זה ששם אותן שם מלכתחילה, על זה כבר אפשר להתווכח.]”
      ידידי טעות בידך כבר אי אפשר להתווכח על זה , זאת אומרת אפשר לזעוק לתוך השרוול של עצמינו ותו לא , ” חלון אוברטון הזה כבר מזמן פעור לרווחה (בעל פעור) ,
      כתבת גם ”שעדיף מדינה כזאת, מאשר בלי מדינה ” בסדר נכון , אך לעינין ההלל וכו’ , דעתי היא
      שיפסיקו להכריז בחוגים אמוניים מסויימים על אתחלתא שמתחלתא , ראשית כסא ,ושאר הגיגים מסוכנים (מזל שהרוב לא שם כי אם היה ,זה היה כנראה מחייב בדיקה של ”הבוס” האם ”החומר” באמת ב”צורה ” שהוא מכריז על עצמו ,( להבנתי הבדיקה האחרונה לכך הייתה במרד בר כוסבא ונגמר נורא ) ”תנורו של עכנאי ” שלנו מלא שרצים וטומאה ועד מט” השערים כבר באנו, שים לב לזה וסליחה ממשה על שאני מעלה את זה לאתר שלו אך הגיעו מים עד גועל נפש

      https://rotter.net/forum/scoops1/741629.shtml

  • השאלה אם יחוסל סינואר או לא, כמו גם השאלה אם ניתפסו מבצעי הפיגוע באלעד או לא, איננה חשובה.
    “לא העכבר גנב אלא החור גנב” (מסכת קידושין).
    סינואר והמחבלים מאלעד הם העכברים. החור הוא אוסלו ולכן יש לבטלו מבלי לחכות לסבב הבא או לשום תירוץ אחר. פשוט משום שזו ארצנו.

  • אני תוהה לעצמי האם במקרה שבו תהיה ראש הממשלה – באמת תעשה את כל מה שאתה אומר, או שכמו כולם – תהפוך לפרגמטי ותבין שיש שיקולים נרחבים יותר.
    לדוגמא: האם באמת תבצע טיהור אתני ברצועת עזה כמו שהטפת פעמים רבות (גם אם לא ציינת את המונח הזה מפורשות), או שפתאום תגלה שיש דבר כזה שנקרא “עולם”, שלא יאפשר לך לבצע את זה?

השאר תגובה