לעזאזל העובדות - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד | 07/07/2024
אקטואליה ופוליטיקה מאמרים ופוסטים מהעבר

לעזאזל העובדות

י׳ באלול ה׳תשס״ז (אוגוסט 24, 2007)

לעזאזל העובדות

על פי סקר שפרסם השבוע הג'רוזלם פוסט, 32% מהישראלים מעדיפים לפתע את אולמרט כראש ממשלה. רק 24% מעדיפים את נתניהו. ברק על פי הסקר, מקבל 19% ו"אחרים" – 25%. בהתחשב בכך שרק לפני כחצי שנה קיבל אולמרט אחוז אחד (!) בסקרי הפופולאריות – זהו נתון מדהים. את כשלון הליכוד בניצול שעת הכושר הפוליטית הטובה ביותר שאופוזיציה יכולה לחלום עליה, יהיו כמובן מי שינסו לגלגל אל ה"פייגלינים". הסיפור הבא מסביר את המהפך שחל פתאום בדעת הקהל לטובתו של אולמרט.
… הנחתי את המזוודות על שולחן הבידוק בשדה התעופה קנדי שבניו-יורק. הזמן – כחודש לאחר הפריימריס הקודמים בליכוד ואני חוזר לארץ לאחר סבב פגישות והרצאות בארה"ב. לפתע יד בוטחת טופחת על כתפי – "פייגלין" – צועק אלי קול ישראלי טיפוסי, אני מסתובב ורואה מולי באמצע החורף הניו-יורקי – ישראלי עם מכנסיים קצרים וגופיה. "איזה טמבל היה ביבי" הוא ממשיך וצועק בקולי קולות. הייתי קצת נבוך – פה זה אמריקה לא שוק הכרמל… אבל האיש ממשיך – "הוא חשב שאם הוא יגיד שאתה עבריין ויזרוק אותך מהתנועה אז הוא ימשוך אליו את הקולות של 'קדימה', בסוף הוא לא קיבל אף קול של 'קדימה' – אבל הפסיד עשרה מנדטים ימניים שברחו מהליכוד לליברמן" – "דרך אגב – אתה יודע מי אני?", "אין לי מושג" – עניתי – "אני ימין סוויסה מהפנתרים השחורים, זוכר? – כבר חמש שנים במיאמי – אבל עוקב אחרי כל מה שקורה בארץ"…
דברים שימין סוויסה ראה ממיאמי – נתניהו לא מסוגל לראות מכאן. שוב הוא פונה לדרך של מתקפה עלי בכדי לזכות בלגטימיות של "המועדון הסגור". וכאז כן עתה, מבין הציבור חיש קל, כי נתניהו משייך עצמו למועדון של אולמרט וברק. אומנם זאבים ידועים כאמנון אברמוביץ' ומערכת "הארץ" מחבקים אותו בחום כל עוד הוא נלחם בפייגלין. אך הציבור מבין דבר מאוד פשוט – אם אברמוביץ' אוהב את נתניהו, אם הוא "שם" – אומר הציבור לעצמו – אז אין באמת אלטרנטיבה לאומית לדרכו של השמאל. בזכות סצינת סגירת השערים בגני התערוכה, נותרה 'קדימה' האופציה היחידה. נתניהו אולי נחמד יותר מאולמרט, הגון יותר , מרכזי יותר – אבל החיזור המפוחד אחר השמאל הופך אותו- ובעקבותיו את הליכוד כולו – לפחות ופחות רלוונטי.
קודם לפריימריס חזרנו והסברנו, חזרנו והוכחנו כי על פי נסיון העבר – כל פזילה שמאלה תמיד – אבל תמיד מדרדרת את הליכוד בבחירות. כך איבד הליכוד את השלטון בעקבות קמפ דיויד הראשון וחזר ואיבד את השילטון בעקבות ועידת מדריד. הוא איבד את השלטון בעקבות הסכמי וואי וכמובן התרסק לחלוטין בעקבות ההתנתקות. חזרנו והסברנו כי רק מדיניות לאומית אמיתית שתציב אלטרנטיבה לשמאל במקום לנסות ולהיטשטש מולו – רק מדיניות כזו תחזיר לליכוד את 48 המנדטים שאיבד מאז החל לפזול שמאלה. אך כל ההסברים נופלים שוב ושוב על אוזניים אטומות. כל ה"מומחים" הסבירו בידענות כי עלינו לפנות ל"מרכז" ולהחביא את "הקיצוניים". לתשובה כל כך מוחצת, שנותנת לנו המציאות בתוך זמן כל כך קצר – גם אני לא ציפיתי.

שתף את הפוסט:
הפוסט הקודם

הפוסט הבא

השאר תגובה