מדיניות החזקת הנשק בישראל
ח׳ בסיון ה׳תשפ״א (מאי 19, 2021)
שלום לצופי ערוץ התוכן ישראל מחר וברוכים הבאים לפינתנו היומית – מחשבים מסלול.
בואו ונדבר לרגע על מדיניות החזקת הנשק בישראל.
האם לכמויות הנשק האדירות בחברה הערבית יש רשיון?
האם המנפנפים בנשקם,
המרססים חנויות ותחנות דלק בדרום ובערים המעורבות,
והיורים במקביל לפוגרומים ולהצתת בתי הכנסת והמכוניות,
– טרחו להגיש בקשה לרשיון?
כמובן שלא
מדיניות רישוי הנשק מעניינת רק את האזרחים שומרי החוק, לא את העבריינים וגם לא את האוכלוסיה הערבית המעוניינת בכך.
כלומר מה שבעצם קורה כאן, הוא שמי שחשב שהגבלת כמות הנשק במדינה תוריד את היקף השימוש הלא ראוי בו, לא באמת הגביל את כמו הנשק, הוא רק גרם לכך שהנשק המצוי בידי האזרחים יתרכז כמעט כולו בידיים עברייניות ובידי קבוצות ערביות לאומניות.
בישראל 2021 – לערבים יש נשק וליהודים – מלבד קבוצה קטנה שהצליחה לקבל רשיון – אין.
למחשבה התמימה, שלפיה בעיית הנשק הבלתי חוקי אצל הערבים והעבריינים, היא בעייתה של המשטרה, קיבלנו מענה מצלצל במלחמה הנוכחית.
המשטרה עומדת חסרת אונים מול ציבור מתמרד שאינו מקבל את מרותה הבסיסית של המדינה. עם נשק או בלי נשק – מי שמגן כרגע על יהודי לוד ורמלה הם אזרחים יהודים – המשטרה עסוקה בעיקר בלהציק למגינים הללו.
יהודים שמשתמשים בנשקם להגנה עצמית, נעצרים ונחקרים.
אך מהיורים הערבים איש לא נעצר – המשטרה מוותרת על המאבק הזה.
מדיניות רישוי הנשק בישראל חייבת להשתנות מיד.
זכותו של אדם להגן על עצמו היא זכות אדם בסיסית.
וודאי שכל אדם שקיבל נשק ליד בשירותו הצבאי, ואין לו רקע עברייני, יכול לרכוש מיידית נשק להגנה עצמית.
הניסיון מראה שבמדינות דמוקרטיות בהן רשאים האזרחים להחזיק בנשק, יש פחות פשיעה ופחות מקרי רצח.
במקומות בהם התחוללו פיגועי טרור והיה לאזרחים נשק, האירוע הסתיים מהר יותר וחיי רבים ניצלו.
תנו לאזרחים היהודים שומרי החוק להגן על עצמם.
זו זכותם הבסיסית.
תנו להם לרכוש נשק.
להתראות מחר במחשבים מסלול.
8 תגובות
כמובן שאני מסכים עם כל מילה. ואני חייב להעיר שמאד חסרה תרבות של החזקת נשק.
אדם הבא לרכוש נשק, קונה חתול בשק. בשונה מאדם הבא לרכוש מכונית לאחר שהוציא רישיון והתנסה בנהיגה בכל מיני רכבים ואז יש לו מושג איזו מכונית מתאימה לו. ברכישת נשק הסדר הוא הפוך. קודם קונים את האקדח ורק אחר כך מקבלים רשיון. יוצא שקונים אקדח מבלי שהתנסית בו.
אין אפשרות להתאמן ללא רשיון.
אין אפשרות לאמן ילדים (כמובן עם מדריך מנוסה)
ראיתי אנשים מגיעים למטווחים עם אקדחים לא מתוחזקים. לא בטיחותי בעליל.
נושאי הנשקים לא תמיד מאומנים מספיק. מטווח של פעם בשנה רחוק מלהספיק.
אני מוצא שיש מקום להתיר נשיאת רובי סער פרטיים ולא רק אקדחים.
יש מקום לאפשר זאת גם בתוך הקו הירוק.
הפעלת אקדח לכאורה מאוד מאוד פשוטה. דורכים יורים, כמה פשוט… אבל השימוש בנשק נעשה תמיד בתנאי לחץ, בזירה דינמית ומפחידה. זיהוי האוייב לעיתים בעייתי כמו גם הבנת הזירה בזמן אמת (שיכול לארוך שברירי שניה גורליים). אלה תנאים שקשה מאוד לקבל החלטה מושכלת ומדודה.
בקיצור: בעלי נשק. לא מספיק להחזיק אקדח. לכו להתאמן.
או שלכולם יש נשק או שלכולם אין נשק. ברור שאי אפשר מצב שלפורעים יש נשק ולאלה הרוצים להגן על עצמם אין.
לא תמיד הבעיה היא זמינות נשק, אלא הפחד להשתמש בו.
יש הרבה אזרחים שיכולים להסתדר מצוין עם פורעים, אבל חוששים מהמשטרה, ומלהישפט בעוון רצח כמו שרואים כאן חדשות לבקרים במדינתנו ההזויה.
השינוי במדיניות הרישוי צריך לבוא ביחד עם חקיקה שתתיר לצורך הגנה עצמית ירי על מנת להרוג, ובנוסף שינוי משפטי כך ששופטים שיערערו על זכות זו יודחו מתפקידם ללא פנסיה.
מסכים
נכון בהחלט!!!
כמה פעמים ביקשתי נשק, הבירוקרטיה עצרה אותי…
אני בוגר 3 שנים בצבא..
הזוי!
אבסורד נוסף אירע היום.
חיילי מילואים בחטיבת אלכסנדרוני נתבקשו להשאיר את נשקם בבסיס ביציאתם הביתה, כדי שלא יהוו פיתוי לפורעים ערבים לגזול את נישקם, או כדי שהחיילים לא ינצלו את נישקם להגן על חייהם ועל חיי חבריהם, במידה ויידרשו.
החיילים סירבו והודיעו שמוכנים להשאר בבסיס, אך לא יפקידו את נישקם ביציאתם הביתה.
ואני הקטן תמה : מדינה הבוטחת בחייליה הנפלאים הללו, המוכנים למסור נפשם על הגנתה, – אין לה אימון באותם החיילים עצמם, שידעו להפעיל את נישקם כראוי, בשעת מבחן מול הפורע הערבי שאורב בפינה ?!
אוי לנו. בושה וכלימה.
פשיטת רגל מוסרית וטילול מוחלט.
המשחק היום הוא משחק ההסברה והתקשורת (לצערינו). הרשויות מפחדות מסצנה שתצטלם לא טוב בעולם.