מחירות לעבדות ובחזרה

איך חוזרים מיובל נח הררי ומדן אריאלי, אל משה רבינו…

"אדם יכול לומר – ראו! יש אלוהים מעל העננים", מרצה הררי – "אבל זו כמובן המצאה אנושית"

"כל הרעיון הזה שלבני האדם יש בחירה חופשית" – מסביר במיאוס ובביטול, פרופ' יובל נח הררי – " זה נגמר…"

"השאלה הגדולה של המאה ה-21 היא מדוע אנו צריכים כל כך הרבה אנשים" – שואל הררי את המראיין באירוע המכובד.

ואם לתמצת את הפילוסופיה שמציג נח הררי – 

אין אלוהים, אין בחירה חופשית ואין צורך בבני אדם מיותרים.

1 – אין אלוהים.
2 – אין חירות.
3 – אין חיים.

השנה, בליל הסדר, נחגוג את יום ההולדת ה- 3334 ליציאת מצרים – יציאתנו מעבדות לחירות.

"יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו" (הרב קוק,'מגד ירחים').

הולדת עם ישראל ובשורת החירות האוניברסלית, שלובות היטב זו בזו. 

לא בכדי הוצב פסלו של משה רבינו ולוחות הברית שבידיו, גם בבית הנבחרים האמריקני וגם בבית המשפט העליון של האומה שביקשה לבסס עצמה על יסודות החירות.

התגלות האל לבני האדם, והמסירה בידם של סולם ערכים טרנסצנדנטלי (חיצוני לעולם) –  כלומר עשרת הדברות שהוריד משה בהר סיני, הן סולם ערכים מוסרי, המחייב עשיר כרש, אדון כעבד – הן הן בשורת החירות מכל משעבד בן תמותה, חירות תחת כנפי האל האחד, בורא עולם המולך לבדו על כל ברואיו.

יש אלוהים – אדון הררי – ולכן יש מוסר. 

יש אלוהים – ולכן לחיים שברא, יש ערך העומד בזכות עצמו.

יש אלוהים –  והוא לא אתה.

יש אלוהים –  ולא אתה תקבע מי זכאי להם ומי לא.

ואולם לא רק משה רבינו יצא מעם ישראל, גם קארל מארקס יצא ממנו, ובשורתו של זה היתה הכפירה ומלחמת המעמדות – לא תחת כנפי האל, אלא תחת כנפי הקומוניזם.

"כל הרעיון הזה שלבני האדם יש בחירה חופשית" – הסביר מארקס במיאוס ובביטול – " זה נגמר…"

והמוות הסיטונאי לא איחר לבוא. 

"אין אנשים אין בעיות" – הסביר סטאלין. 

"השאלה הגדולה של ברה"מ היא מדוע אנו צריכים כל כך הרבה אנשים"…

אפשר אולי להבין את ההמונים שהעלו על נס את לנין וסטלין (איש הברזל). הם לא העלו על דעתם שהתהליך ייגמר במותם של עשרות מיליונים מהם.

ואולם כיצד ניתן להבין את הקהל המפורכס באירוע של טד, או את המראיינים המתבטלים בפני הפרופסור הישראלי שמסביר להם בצורה המפורשת ביותר, כי חירות האדם היא המצאה, וכי האנושות ברובה – מיותרת…

לעיתים הקהל מגחך באי נוחות כאילו היתה זו בדיחה, אבל שמץ של בת צחוק לא עולה על פניו של מבשר הפילוסופיה החדשה. הוא מתכוון לחלוטין לכל מילה היוצאת מפיו.

הררי לא לבד. הנה עוד פרופסור ישראלי, פרופ' דן אריאלי, המתייחס אל בני האדם כאל יצורים הניתנים לתכנות (זו מומחיותו) ומפרט ברצינות גמורה כיצד ניתן להיפטר מחלקים מהם:

כיצד ייתכן שאינטלקטואלים שמרמזים בצורה שלא ניתן לטעות בה, וחלקם אף מדברים בצורה המפורשת ביותר – על הצורך להביא למותם של המונים (ובמקרה של דן אריאלי אף מציעים שיטות כיצד להשיג זאת), איך ייתכן שהאנשים הללו, לא זו בלבד שאינם מוקעים בכל דרך אפשרית, אלא אף זוכים לכבוד מלכים, לתקציבים שמנים, ספריהם הופכים לרבי מכר, וכל סלתא ושמנה של החברה משחרת לפתחם?

העניין הוא שבני האדם מטבעם, הם אנשים טובים. הם בטוחים שלא לגמרי הבינו את נח הררי, הם משוכנעים שדן אריאלי אומר את דבריו באיזו ציניות  – מדובר כמובן בבדיחה לא?…

וחוץ מזה, אם כולם כאן נותנים למלך העירום כל כך הרבה כבוד, אז ככל הנראה זה רק אני שלא מבחין בבגדיו היפים, מדוע שאתבזה בהטרדה מביכה של המרצה החכם? מוטב שאמחה כף עם כולם…

בקטע הבא, מדבר אריאלי על האשליה לפיה אנו שולטים כביכול בהחלטות שאנחנו מקבלים ולמעשה מדגים שבני אדם נתונים להטיות – שגיאות קוגניטיביות והתנהגותיות שניתנות לחיזוי, אריאלי מדגיש עד כמה קל לנווט את התנהגות בני האדם למקומות אחרים. הכל במסגרת הוכחה שאנחנו לא רציונליים כפי שאנו חושבים שאנחנו כאשר אנו מקבלים החלטות.((https://www.ted.com/talks/dan_ariely_are_we_in_control_of_our_own_decisions?language=he))

והררי ואריאלי – מבינים כנראה מצויין את אופיו של הטבע האנושי.
הם מבינים שהמקום הטוב ביותר להחביא את מטבע הזהב – כלומר את כוס התרעלה – הוא לשים אותו באופן גלוי ממש במרכז החדר. שם איש לא יחפש…

אז הם פשוט אומרים שוב ושוב את האמת העירומה, אומרים, בידיעה שמסר כל כך בוטה, אינו חוצה את סף התודעה אצל אדם הגון. זה הרי לא באמת יכול להיות – אומרות הבריות, בדיוק כפי שפטרו בביטול את הצווחן ממרתף הבירה "הוא רק מנסה למשוך תשומת לב…" "שעשוע אינטלקטואלי שכזה…".

אבל משיצאו הדברים לאוויר העולם, מתחילים הם לפעול את פעולתם.

הררי הוא אינטלקטואל גדול ומשמעותי. תורתו הולכת וקורמת לעיננו עור וגידים. נבואתו בדבר קץ הדמוקרטיה כפי שהכרנו אותה, מתגשמת במהירות מפחידה. אין באמת יותר דמוקרטיה. אין יותר חירות. דרכונים ביומטריים, כסף דיגיטלי, מצלמות מזהות פנים, ושלל אמצעי מעקב, רוגלות, האזנות לשליטה בהמונים – כבר נכנסו לשימוש, ומה שחווינו בשנתיים האחרונות סביב בידיון המגיפה עולה על כל מה שג'ורג' אורוול, לא יכול היה לדמיין.

הדרך "לעכב קצת את האמבולנסים לאוכלוסיות מסוימות", נראית כיום קצרה מתמיד. יש לנו את הטכנולוגיה, ועכשיו, כשהדברים נאמרו (למרות שהקהל הנבער לא מסוגל היה לעכל את משמעותם), יש לפעולה הזו לגיטימציה של מסגרת פילוסופית ידועה ומקובלת.

"מה אתם רוצים?" – יוכל נח הררי לטעון במשפטי נירנברג החדשים, כשיתברר לאן הובילה הפילוסופיה השטנית שעבורה הניח את התשתית, "הרי לא הסתרתי דבר? אתם הרי לא התנגדתם? אם לא שפטתם אותי אז, אם נתתם אז לגיטימציה לדברי, איזו זכות יש לכם לשפוט אותי היום?"

ואולם ההסבר הפסיכולוגי לשתיקת ההמונים מול הזוועה האינטלקטואלית הזו, עושה ככל הנראה יותר מדי חסד עם ציבור השומעים. האמת היא שהתודעה הכפרנית הפרוגרסיבית, כבר הפכה על פניה את קדושת החיים.
בחלק מן המדינות בארה"ב, ניתן כיון לבצע הפלה גם בחודש התשיעי! בימים אלה עלתה הצעת חוק המתירה במקרים מסוימים, ביצוע "הפלה" גם לאחר הלידה (כלומר רצח של ילוד חסר ישע)((https://www.wusa9.com/article/news/verify/maryland-abortion-bill-would-not-allow-newborn-babies-to-be-killed-fact-check/65-dcfe30b6-cfa1-4f9f-8a13-55e9f0f12e53

https://www.bbc.com/news/world-us-canada-47066307 )).
ההצעה אמנם לא עברה, ואולם אנחנו לגמרי שם, לגמרי במקום בו חיי אדם הופכים לחומר לגיטימי ביד היוצר. אין יותר 'קדושת החיים', כי אלוהים וקדושה הן רק "המצאות של בני האדם" – כלשונו של הררי.

כיצד עוצרים את הטירוף הזה, כיצד שומרים על החירות? כיצד בולמים את מחול המוות?

דומה כי מעולם לא היה חג החירות הממשמש ובא, רלוונטי לאנושות כולה כפי שהוא היום.

בחג הפסח נעוצים כל היסודות לתיקון.

ראשית, כי חג זה נסוב סביב התגלות האל בהיסטוריה, ומלחמתו הגלויה באדם המשים עצמו אל.
"לי יאורי ואני עשיתיני" אמר פרעה – מלך בית העבדים הגדול.
והסוף שאותו נחוג בליל הסדר, ידוע.

יש אלוהים בעולמנו. הוא לא המצאה אנושית, הוא קיים, הוא גילה עצמו לאנושות דרך עמנו והוא בישר את בשורת החירות והחיים.

יש אלוהים, ולכן יש באדם צלם אלוהים. לא מדובר בייצור שראוי לתכנתו, לסממו, להשקיעו במשחקי מחשב – ולבסוף, לחסלו בדרך אגבית. נשמת החיים שבאפינו, שייכת לאלוהים. איננו רשאים לשים נפשנו בכפנו, ובוודאי שלא את נפשם של אחרים.

כבוד האדם, חירות האדם – וקדושת חייו, מתחילים בכך שנתחיל לכבד את פרטיותו. עלינו לבטל את הדרכון הביומטרי, עלינו לפרק את המצלמות שבכל קרן זוית, עלינו למנוע בכל מחיר את המעבר לכסף דיגיטלי בר תכנות, עלינו לשנות את חוק החינוך ולהחזיר להורים את הזכות והאחריות לחינוך ילדיהם (למשל באמצעות שיטת השוברים), עלינו לבטל את רשות מקרקעי ישראל ולהחזיר לאזרחים את אדמתם, עלינו לאפשר לאזרחים נאמנים והגונים – נשיאת נשק להגנה עצמית –
נוכח גל השיעבוד העכור המאיים על חיינו, עלינו לשאוף להקטין ככל שרק נוכל את שליטת המדינה בחיינו,
ולהגדיל ככל שרק ניתן את חירות האדם.

חג חירות שמח.