נאום לא שגרתי באזכרה ממלכתית בהר הרצל - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד | 06/05/2024
אקטואליה ופוליטיקה ארכיון תקשורת חברה ומדינה יהדות ותרבות

נאום לא שגרתי באזכרה ממלכתית בהר הרצל

כ״ח באייר ה׳תשע״ד (מאי 28, 2014)

נאום לא שגרתי באזכרה ממלכתית בהר הרצל


דברים שנשאתי היום בשם הכנסת בטקס האזכרה הממלכתי לנופלי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה:

משפחות יקרות,
כבוד שופט בית המשפט העליון, השופט אורי שוהם,
מפקד זרוע היבשה בצה”ל, אלוף גיא צור,
סגן המנהל הכללי וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, מר אריה מועלם
אנשי צה”ל, משטרת ישראל,
מכובדי כולם.

בחיל ורעדה, בדמעה נסתרת ובפיק ברכיים,
ניצבים אנו כאן היום,
נוכח הוד גבורתכם והדר ניצחונכם
– ומצדיעים לכם –
אחינו גיבורי התהילה.

לעולם לא נדע, מדוע אחרי אלפיים שנות,
דווקא בכם, בחר אבינו שבשמיים,
להיות מגש הכסף, עליו תוגש לנו – ירושלים –
במלחמת הניסים הפלאית של ששת הימים
ובמלחמת ההתשה שנמשכה ממנה.

רק זאת נדע.
כי משנקראתם למשימה,
נפרדתם מיקיריכם ונחלצתם חושים לפני המחנה –
השארתם הכל מאחור ויחדיו הסתערתם אל תוך האש.

בארמון הנציב ובגבעת התחמושת,
בסמטת המוות ובבית הספר לשוטרים,
בתעלה, במעוזים, בארץ המרדפים,

ברית אחים כרתם אז, מסרתם נפשכם איש למען רעהו
יד ביד אחזה, ולרגע נדיר – נדיר מדי – לימדתם אותנו,
אחדות מהי.
אחדות בחזית ואחדות בעורף.

בזכות היד (י ד – 14) האוחזת ביד אחות – זכינו לכח –
ל כ”ח באייר הפלאי ההוא
משל נתרצה אבינו שבשמיים וכמו אמר
אם כך מוסרים בני את נפשם מתוך אחדות אחים מופלאה –
ראויים הם כי אהיה להם לאב ואשנה בעבורם סדרי בראשית.

וחמישה רדפו מאה – ומאה, רבבה רדפו
והאויב ניגף, ובימים שישה, שחררתם את ארצנו הקדושה.
וכשנפלו חומות המחלוקת שבלב
נותצה גם חומת האבן ואוחדה ירושלים.

“הר הבית בידנו” – קרא מוטה
“אני חוזר – הר הבית בידנו”
ודגלנו בהר הקודש הונף

ותקיעת השופר …

ואתם התרועה
ואתם השברים
ואתם תמיד –
הזעקה הגדולה.

*

התבלבלנו מאז.
את תנופת השחרור האותנטית הטבעית – המאוחדת
לא ידענו לברר ולהמשיך.
לא ידענו מה לעשות עם מתנתכם.

בסדק שנפער שוב בינינו
קמה שוב חומה בירושלים
ושוב – – נשפיל מבט ונודה על האמת –
די חצויה העיר..
שמטנו דגלנו,
לא כל כך שמרנו
על איחודה
שבדמכם נרכש.

וטוב, שבחיל וברעדה,
בדמעה נסתרת ובפיק ברכיים
נשוב בכל כ”ח ונתייצב בפניכם
בכל אייר, מדי שנה בשנה.

ונמסור לכם דווח
ונעמוד אילמים מול משפטכם
מה עשינו השנה בכדי לשמור על מתנתכם
על איחוד ירושלים עיר מקדשנו
ירושלים של זהב.

שאתם מגש הכסף,
עליו, לנו הוגשה.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה