הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ב בכסלו ה׳תשפ״ה | 13/12/2024
כלכלה מאמרים ופוסטים מהעבר

על סדרת התעמולה 'מגש הכסף'

י׳ בכסלו ה׳תשע״ו (נובמבר 22, 2015)

על סדרת התעמולה 'מגש הכסף'

כל פרק בסדרה 'מגש הכסף', מסתיים בגלגול האחריות אל קהל השומעים.
"מי יעשה את השינוי?" – שואל המרצה התורן,
"אתם!" – הוא עונה בנחרצות (רצוי תוך השלכת הגיר אל הלוח…),
מוזיקה, כיתוביות,
וואו…

נו טוב – אנשי הקרן לישראל חדשה שמימנו את מסע התעמולה המקצועי, היקר והמרהיב הזה, לא באמת חושבים שהציבור התמים היושב שם יעשה פתאום איזה שינוי.

מי שבאמת רוצה שינוי, מי שמציע מנהיגות שמעבר לדיבורים, גם מראה תכנית כל שהיא לשינוי המציאות. לזרוק לציבור מזדמן סתם כך: "אתם תעשו את השינוי" זו דמגוגיה בגרוש, והדמויות המככבות בסדרה אינטליגנטיות דיין בכדי להבין זאת.

אלא שתיקון ושינוי אינו מטרת היצירה הזו, מטרתה זריעת דמורליזציה ותו לא.

ובכל זאת אני חושב שהסדרה 'מגש הכסף' היא סדרה חשובה מאוד.

ראשית – כי על אף הסילופים הרבים, הסדרה אכן חושפת בצורה מבריקה כמה יסודות רקובים מאוד במשק הישראלי.

שנית – כי יוצרי הסדרה לא מצליחים להתאפק ומבצעים בתחכום רב אינדוקטרינציה מרקסיסטית ממש, המאלצת את הצופה הנבון להגדיר לעצמו מחדש את השקפת עולמו הכלכלית.

הצופה הנבון שאצל גיא רולניק (הפרק הראשון) יכול היה להבין שיש כאן השקפת עולם כלכלית, שגם אם אינה מצליחה להסביר את המציאות, לפחות היא מתיימרת לשמור עמה על קשר עין כל שהוא, כלומר – השקפה לגטימית…

הצופה שאצל ירון זליכה (הפרק השני) פשוט התעצבן, ומספר פעמים – בצדק רב.
אותו צופה, משהגיע לתאוריות הקונספירציה של פרופ' גוטווין (בפרק השלישי), כבר הבין שהפרק הראשון והשני, היו פשוט ריכוך לקראת ה"פאנץ' ליין" של גוטווין;
• "אין שוק חופשי בלי רגולציה" – מסביר רולניק בפרק הראשון.
כלומר, אין חופש ללא אזיקים…
• "הגז של כולנו כמו הכינרת" – קובע פרופ' זליכה בפרק השני
הכינרת אכן שלנו – אבל האם הדגים אינם של הדייגים?!
• "מדוע ישראל אינה דומה לפינלנד?" – זועק פרופ' גוטווין
טוב זה פשוט – משום שישראל נמצאת במקום ה 39 במדד המדינות הקפיטליסטיות (מכון פרייזר) – הרבה מתחת לפינלנד המגיעה למקום ה 19…

גם במדד כמות הרגולציה שהסדרה 'מגש הכסף' כל כך משתוקקת אליה, נמצאת פינלנד הנחשקת במקום ה 62 לעומת ישראל – עם הרבה יותר רגולציה – במקום ה 82.

אבל מה שצריך באמת לעניין את צופי 'מגש הכסף' הוא הנתון הבא:
ככל שמדינות הן קפיטליסטיות יותר – כלומר מדינות עם פחות רגולציה, חוקים, תקנות ושאר מניירות – ההכנסה לנפש אצל העשירון התחתון (!) עולה.

הכלכלן גלעד אלפר מביא בסרטון מצוין את העובדות לאשורן. כאשר מחלקים את מדינות העולם לארבע קבוצות על פי מדד הקפיטליזם, מתברר שההכנסה השנתית לנפש בעשירון התחתון בקבוצת המדינות הקפיטליסטיות ביותר עומדת על כ – 10,000 דולר לשנה – יותר מפי שתיים מההכנסה השנתית לנפש באותו עשירון בקבוצה השניה בדרוג הקפיטליזם (כ 4400$), כמעט פי ארבע מהקבוצה השלישית (2600$) ופי שש מקבוצת המדינות הכי פחות קפיטליסטיות (שם ההכנסה השנתית של העשירון התחתון עומדת על כ- 1630$).

לסיכום – ישנן הרבה עובדות נכונות וחמורות בסדרה 'מגש הכסף'. אך התרופה לטיפול בחוליים הללו אינה הזרקת נגיפים נוספים של רגולציה וריכוזיות, אלא בדיוק ההיפך.

צריך:
• לחשוף את השוק (בעיקר המזון והרכב) לייבוא מתחרה (תקן אירופאי מספיק – לא צריך מכון תקנים).
• להפריט את קרקעות המדינה (93%!) לדיור בהגרלה, לכל חייבי הגיוס.
• לקצץ קיצוץ עמוק במנגנון הציבורי ובתקציב המדינה
• לבטל את מס החברות ולעודד אותן ליצור עוד מקומות תעסוקה באמצעות רווחיהן.
• להקטין מאוד את מס ההכנסה.
• להילחם בביצות השחיתות, בעיקר במשרד הביטחון (כפי שהתחלתי לטפל במשרד הבריאות וחברת שראל).
• להפסיק לממן את אויבנו, למשל – חשמל חינם לעזה (טריליון ₪ מעלויות אוסלו, שהם כ- 10% מהתקציב בכל שנה, שווה ערך לכל שווי תגליות הגז או לחילופין בית חינם לכל זוג צעיר).
• להחזיר את קצבת יוצאי צבא שהיתה נהוגה בביטוח הלאומי (כיום 52% מהוצאות הביטוח הלאומי מושקע בציבור הערבי – ההכנסה מאותו ציבור מגיעה לאחוזים בודדים בלבד).
• ובקיצור – להקטין ככל האפשר את המדינה, ולהגדיל ככל האפשר את האדם וחירותו.
שאלו את עצמכם: לאיזו קבוצה אתם רוצים שישראל תשתייך, לזו שהעניים המרודים בה משתכרים 10,000 דולר בשנה, או לקבוצה הבאה שבה משתכרים העניים פחות מחצי…
חוששני שלאנשי הקרן לישראל חדשה, השוטפים את מוחכם בסדרה 'מגש הכסף', לא ממש אכפת כמה מקבל העשירון התחתון, מה שחשוב באמת – הוא כמה מקבל העשירון העליון…
כלומר, לעזאזל העניים, העיקר שנדפוק את העשירים, נוציא לעצמנו עין אחת, ובלבד שלעשירים נוציא שתים…

שתף את הפוסט:

1 תגובה

השאר תגובה