על שיוויון וזהות

איך עברנו מהמקלטים בדרום השרוף, לדגלי פלסטין בתל-אביב?
מהצבע האדום בדרום לצבעי הקשת (מחאת הפונדקאות) במרכז?
אז זהו, שהכל קשור.
מילת המפתח שעושה הגיון בשיגעון הזה היא זהות.
אתם מבינים? מה שקורה כאן זו מלחמה נגד כל הזהויות וכל המהויות. זו מלחמה עולמית שמקבלת אצלנו את הביטוי הקיצוני ביותר – כי אנחנו במלחמה ממש, כזו שנהרגים בגללה מאות אזרחים וחיילים.
הצד האחד מאורגן וממומן היטב, הצד השני מבולבל ואינו מבין כלל את מהות המתקפה עליו.
יצאנו מעזה בהסכם אוסלו שנועד על פי עדות אדריכליו (רון פונדק 2014) למחוק את זהותה היהודית של המדינה.
היה זה קצה הקרחון של מלחמה רחבה יותר, מלחמה נגד כל זהות לאומית שהיא – שמעון פרס כתב על כך במפורש בספרו המזרח התיכון החדש (עמ’ 73). כך הקרבנו 2000 קורבנות והגענו למצב שאין אנחנו והם, יש רק לובשי מדים מחד ושאינם לובשי מדים – משני הצדדים – ואלה אמורים למות למען אלה (האלוף יאיר גולן 2006)
מאות חיילים כבר נהרגו עבור האוייב. קצין גבעתי שחטף כדור צלף היה האחרון. בנתיים.
למה? ככה… כי עבורם כל זהות היא חזית למלחמה.
לכן מלחמת החורמה הזו בחוק המכיר בזהותנו הלאומית.
אבל המלחמה היא לא רק בזהות הלאומית, המלחמה היא בכל הזהויות.
אין באמת בעיה של שוויון אזרחי בישראל. אם מישהו כאן מופלה לרעה, אלו היהודים הנורמטיוויים.
אם אתה רוצה להתקבל למקצועות הרפואה או לקבל מגרש לבניה, מוטב שתתאסלם…
ואם אתה רוצה שקולך יישמע, מוטב לך להיות הומוסקסואל או פמניסטית רדיקלית,
אם אתה סתם ישראלי מן השורה אתה אחרון בשרשרת המזון של תשומת הלב וההטבות.
למה לעזאזל צריכים הישראלים הנומטיביים לשלם עבור טיפול רפואי מסובך ובעייתי מאוד שאין בו שום צורך ביולוגי? האם הומוסקסואליות היא מחלה?
ועוד כשתרופות וטיפולים למחלות אמיתיות טרם נכנסו לסל?
אותו מניע בדיוק עומד מאחורי החוק להפללת צרכני זנות – שהעוסקות בה רק יפגעו ממנו בכל היבט אפשרי.
בקיצור חברים. בפעם הבאה שאתם שומעים על הפגנה בכיכר, או מצעד בירושלים בדרישה לשוויון –
תבינו ששוויון הוא ממש לא העניין.
העניין הוא המלחמה בזהות – כל זהות.
מלחמה בזהות הלאום
(“פלסטיניות”)
מלחמה בזהות המשפחה
(פמניזם רדיקלי)
מלחמה בזהות המינית
(להט”ב)
מלחמה בזהות האנושית
(בשר זה רצח)
כך הפך צה”ל לצבא אימג’ן (לנון), צבא משולל זהות שאין לו אוייב ולכן אין לו ניצחון, צבא שאינו מסוגל להתמודד עם עפיפון משאיר את הדרם לבעור, את האזרחים במקלטים, מקריב את חייליו עבור הפגאניות הנאורה הזו ומתנצל על כך שהרג בטעות את צלפי האוייב (שכאמור לא קיים…)
אני יודע. לאדם מן השורה קשה לעכל את גודל המפלצת – אז תזכרו רק דבר אחד קטן,
זה לא על שוויון
לא השוויון של ה”פלסטינים”
לא השוויון של ה”ערבים”
לא השוויון של הדרוזים
לא השוויון של ההומואים
לא השוויון של הנשים
גם אם פה ושם יש טענות מוצדקות – זה פשוט לא על זה
זה הכל מלחמה בדבר אחד בלבד
מלחמה בזהות.