פרשת בהעלותך תשפ"ב
י״א בסיון ה׳תשפ״ב (יוני 10, 2022)
במדבר ט
א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר-סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר. ב וְיַעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. ג בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר-יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ כְּכָל-חֻקֹּתָיו וּכְכָל-מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. ד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. ה וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
קרבן הפסח אינו קרבן רגיל. מדובר באשרור השנתי של הברית הלאומית שנכרתה בין עם ישראל ואלוהיו. בכל שנה, בליל הסדר, מיסב העם כולו, חבורות חבורות למשפחותיהם, סביב קורבן הפסח, שנשחט בהר הבית, ונאכל בליל 14 בניסן בחצרות ירושלים.
קרבן הפסח הוא הברית הלאומית – "החוזה" שבין א-לוהי ישראל לעמו.
על החוזה הזה מוסיף כל אחד מבני ישראל את חתימתו האישית בגיל שמונה ימים.
ברית קרבן הפסח היא הברית הלאומית.
וברית המילה, היא הברית האישית של כל יהודי.
שתי הבריתות הללו חשובות כל כך, ולכן אלו מצוות ה'עשה' היחידות שמי שלא מבצען, עונשו 'כרת'. עונש 'כרת' שהוא למעשה הוצאה מכלל ישראל, שמור לעובר על איסורים חמורים במיוחד (מגדף את ה', עובד עבודה זרה, נותן מזרעו למולך, מחלל את השבת – ועוד)
העונש הזה לא ניתן בשום מקום על מי שלא ביצע מצווה חיובית – למעט מי שלא בא בברית הפרטית ובברית הלאומית.
אליהו הנביא, שטען בחורב כי:… "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱ-לֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…" (מלכים א' יט') – נאלץ מאז לכתת רגליו ולהגיע אלינו, גם בכל ליל סדר, וגם בכל ברית מילה – כדי להיווכח, שלא(!) עזבנו את הברית – לא את האישית ולא את הלאומית.
קורבן הפסח שמופיע בפרשתנו, הוא הקורבן השני במספר.
את הפסח הראשון, הקריבו ישראל ב 14 בניסן – עוד בעודם במצרים,
ועכשיו, בשנה השנית לצאתם, שוב כמובן ב 14 בניסן, מקריבים ישראל את קורבן הפסח בפעם השניה.
ומתי הקריבו את קורבן הפסח – ליל הסדר – בפעם השלישית?
רק כעבור 39 שנים, כשנכנסו לארץ ישראל…
מה קרה?
כיצד זה ויתרו לפתע על מצווה כל כך חשובה – מצוות הברית הלאומית?
ולמרבה ההפתעה – גם על הברית האישית, ויתרו ישראל במן קלות שכזו, לאורך שנותיהם במדבר. 'בגלל שלא נשבה רוח כזו או אחרת…' – משתדלים הפרשנים להסביר – בגלל תנאי הדרך הקשים…
קשה לקבל זאת. בתוך כל ההתנהלות הפלאית והניסית במדבר – תחת כנפי השכינה, חסרו להם התנאים לקיום מצווה כה מהותית.
אלא שמשהו קרה לאחר אותו פסח שבשנה השנית.
בהמשך אותה שנה מגיעים ישראל אל מדבר פראן הסמוך לארץ ישראל ומשם שולח משה את 12 גדולי ישראל, לרגל את הארץ.
בין הפסח שהוקרב בשנה השניה לצאתם ממצרים, לבין הפסח שלא הוקרב בשנה השלישית והרביעית עד לכניסתם לארץ – התחולל חטא המרגלים.
האם בשל חטא המרגלים נענשו שלא להקריב קורבן פסח? ואולי גם שלא למול? הרי כבר נענשו בעונש כבד של מיתת כל הדור ההוא במדבר! מה הקשר לברית הלאומית והפרטית?
ובכן חטא המרגלים אינו עוד חטא, שבגינו נענשים, מתקנים וממשיכים. לא!
חטא המרגלים הוא הפרת הברית באופן המהותי ביותר שלה.
כי לשם מה נכרתה כל הברית הזו שבין בורא עולם לעמו ישראל? רק למטרה אחת – "לתיקון עולם במלכות ש-די'. לקח לו הבורא את עמו ממצרים, הביא אותו אל שערי הארץ, על מנת שיכבשוה, יקימו את ממלכתו בארץ הקודש וכעם המצוי בתוככי המציאות הגאו-פוליטית העולמית – ימליכו את הבורא על עולמו.
'עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו'.
יכול העם לחטוא בחטאים קשים, קשים בהרבה יותר מדווח (די מדויק יש לומר…) לא מחמיא לאחר סיור בארץ ישראל. יכול הוא לחטוא בחטא העגל – להיענש, ולהמשיך במסע.
ואולם חטא המרגלים לא היה חטא מן הסוג הזה. הוא לא היה תקלה בדרך, הוא הראה שהעם בכלל לא רוצה להגיע…
חפץ העם בברית, חפץ העם בהתקדשות דתית מתמדת במדבר – חפץ העם להיות מאוד דתי…
אבל אין הוא חפץ בהגשמת היעד של כל ההתקדשות הדתית במדבר – אין הוא חפץ בהורדת הבשורה אל תוככי המציאות ההיסטורית הלאומית הגלובלית. כעם שכובש וזורע וקוצר ובונה וירושלים והמקדש במרכז חייו.
וכשזה מה שמתברר, אזי כל הברית הופכת לחסרת משמעות.
לכן הביא בעקבותיו חטא המרגלים את השהיית הברית – גם הלאומית וגם הפרטית. אין טעם בברית אם לא יוצאים מן המדבר.
ומיד כשנכנסו לארץ – התחדשו שתי הבריתות.
גם ברית המילה
וגם ברית קורבן הפסח.
3 תגובות
אז למעשה כל מי שמחלל שבת עונשו הוא הוצאה מכלל עם ישראל? כל מי שלא שומר שבת היום הוא לא חלק מהעם?
כפי שלפי סעיף 93 לחוק הישראלי, פרס חייב היה בעונש מוות…
כשהתודעה במקום אחר, לחוק הכתוב אין מש עית מעשית.
ג'ידא רינאוי זועבי מספרת שהיא ולפיד החלו לדון בהקמה מחדש של הכפרים איקרית ובירעם. דקה 3:38
https://open.spotify.com/episode/57IUlo6YU53ocDgRphIUt1