פרשת יתרו ה'תשע"ו - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד | 18/07/2024
מאמרים ופוסטים מהעבר פרשת השבוע

פרשת יתרו ה'תשע"ו

י״ט בשבט ה׳תשע״ו (ינואר 29, 2016)

פרשת יתרו ה'תשע"ו

"וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. יא וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. יג וּבְכֹל אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיךָ." (פרשת משפטים – שמות כ"ג).
כשקיבלתי לראשונה תפקיד פיקודי זוטר בצבא, "גיליתי", שלמרות שבסמכותי לצ'פר חייל ולשלוח אותו לחופשת שבת הביתה, לעצמי אינני מוסמך להעניק את אותה חופשה. לרגע יכולתי להסתחרר ולחשוב שמרות הצבא ממני והלאה – הרי אם אני מוסמך לשחרר אחרים, על אחת כמה וכמה שיכול אני לשחרר גם את עצמי. אבל האמת הפוכה – את כולם אני יכול לשחרר, חוץ מאשר את עצמי, משום שבאמת – "בעל הבית" שלי – הוא צה"ל, ואת השחרור שנתתי לחיילי עשיתי רק מכוח האצלת סמכותו.
ארץ ישראל ניתנה לנו כדי להקים בה 'ממלכת כהנים וגוי קדוש' לשם המלכת הבורא על עולמו. לשם כך הארץ ולשם כך ירושלים ולשם כך ארמון המלוכה – המקדש בהר הבית.
מי שמתנער מן המקדש ומן ההר – משמיט את היסוד עליו נבנה הבית כולו. בלי ההר ארץ ישראל הולכת ונשמטת מידנו, בלי הייעוד שלשמו קיים עם ישראל ולשמו קיבלנו את הארץ, אין משמעות, טעם ותוקף לריבונות היהודית ומדינת ישראל הולכת ומתפוררת.
כשאנו שומטים את הארץ בשנה השביעית אנו זוכרים כי הארץ הזו היא "ארצך" – על תנאי. על תנאי שתזכור מי בעל הבית באמת. ניתנה לך הסמכות לזרוע את ארצך ולאסוף את תבואתה. אבל בשביעית הסמכות הזו ניטלת ממך. אם הייתי מוציא גם את עצמי לחופשה, הייתי נחשב לעריק. יהודי שממשיך לעבד את אדמת ארץ הבחירה בשנת השמיטה, עורק מקבלת הריבונות של – ריבון העולם
והעיקרון הזה שתקף במרחב, חוזר על עצמו בפסוק הבא – בזמן.
כשם שאנו מקבלים את ריבונות ה' על הארץ באמצעות שבת הארץ, כך אנו מכריזים על קבלת עול מלכות שמים באמצעות שבת הזמן – באמצעות השביתה ממלאכה ביום השביעי ומעידים בזה כי רק מתוקף הסמכות הא-לוהית פעלנו בכל ששת ימי המעשה.
או אז מגיע הפסוק השלישי "… וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ…" וחותם על דרך השלילה.
השומר שבת ושביעית ממליך עליו את ריבון העולם ומרחיק מעליו אלוהים אחרים.
שבת שלום

שתף את הפוסט:

השאר תגובה