שעתה הקשה של החירות – היכן הימין הישראלי?

תופעה מוזרה מתרחשת בישראל.
בעוד בעולם הרחב, מתקיימת התאמה מובהקת, בין התומכים ברודנות הקורונה, לבין מצביעי השמאל –
ולעומתה בין המתנגדים לכל טירוף הסגרים, הבידודים וההזרקות בכפיה –
לבין אנשי הימין,
בעוד שבארה"ב – למשל – מדינות רפובליקניות דוחות על הסף את המגבלות והליכי הכפיה שמדינות דמוקרטיות אימצו בחום, בעוד רשתות התקשורת המזוהות עם הימין (כגון רשת FOX ) מציגות כל העת קו רעיוני המדגיש את חירות האדם ודוחה על הסף את ה"מדעיות" שמאחורי הטרללת –

בישראל זה פשוט לא קורה.

בישראל הימין מגוייס למען רודנות הקורונה ממש כמו השמאל
אין בכל הפרלמנט הישראלי, ולו ח"כ אחד המעז להרים קולו נגד אסטרטגיית השיעבוד והחיסונים – ולהתמיד בכך –
וגם ערוץ 20 מדברר כשאר הערוצים את קולה של העריצות הרפואית החדשה.

מדוע בישראל אין מאבק ימני למען החירות?

מדוע דובריה המובהקים של האינטליגנציה הימנית בישראל, הכותבים, אנשי התקשורת שהגיעו לעמדות בכירות (עמית סגל, יינון מגל ועוד) מדוע ערוץ 20, מדוע 'מכון קוהלת' – מדוע כולם בחרו להצטרף אל המפלצת במקום להילחם בה כפי שקורה בארה"ב.

סיפור אישי

כשפרצה הקורונה לחיינו (מרץ 2020), לא התעניינתי במיוחד באפידמיולוגיה, בחיסונים, בווירוסים ובשאר מרעין בישין. כרובה המוחלט של האנושות, שמתי מבטחי בממסד הרפואי ונמנעתי מלפשפש במניעיו.

בעצם זה לא כל כך מדויק…

בהיותי חבר כנסת, מצאתי עצמי נאבק קשות בנציגי הממסד הרפואי – משרד הבריאות וקופות החולים. המאבק התמקד בשני נושאים שונים. הנושא האחד היה קידום אישור השימוש בקנאביס באופן חופשי לחולים ולאזרחים בגירים. והנושא השני היה השחיתות המהותית בכל התנהלות משרד הבריאות, אשר את עיקר הרכש שהוא מבצע עבור בתי החולים הממשלתיים, הוא מבצע ללא מכרז ,מחברה פרטית, 'שראל' שמה, חברה המקושרת מאוד לבכירי מערכת הבריאות לשעבר.

ואולם למרות העוולות הרבות שמצאתי בהתנהלות הממסד הבריאותי בישראל, לא מצאתי סיבה מדוע שלא להישמע להנחיות המשרד עם פרוץ ה"פנדמיה" החדשה. מכל עבר – בארץ ובעולם – הוסבר שוב ושוב כיצד הוירוס החדש משכפל את עצמו באופן אין-סופי, כיצד הדרך היחידה להתמודדות היא להיכנס לסגרים ולבידודים (ובהמשך למסכות, בדיקות וחיסונים) על מנת לקטוע את שרשראות ההדבקה, לשטח את העקומה האקספוננציאלית ולהציל רבבות אזרחים ממוות ודאי – אם לא ננהג כך.

לא היתה לי שום סיבה לחשוב כי אין אמת מדעית מאחורי הצגת הדברים, הסכנה נראתה אמיתית ומוחשית, וכשהתותחים רועמים, אינך בודק בציציותיו של מי שנמצא איתך עכשיו בשוחה.

כך מצאתי עצמי מקפיד, יחד עם כל עם ישראל, על כל הכללים, דואג להדק היטב את המסיכה מעל אפי, ונוזף בכל אזרח מעצבן שנותן חירות לאפו לבצבץ אל מחוצה לה.

כשמונה לתפקידו פרויקטור הקורונה רוני גמזו, ששימש בתקופתי מנכ"ל משרד הבריאות, הנחתי בצד את כל המאבקים והמשקעים שנותרו לי מן ההתנהלות מולו כח"כ, ויצאתי להגנתו מול הביקורת שספג((https://www.facebook.com/MFeiglin/posts/3196161353796291)). גמזו אף מצא לנכון להודות לי על כך ולהתוודות בפני ברבים כי "שינה בינתיים את דעתו בעניין הקנאביס".

כך התנהל הכל "למישרין" עד שפנו אלי קבוצת אנשי מדע, חוקרים ורופאים בכירים – ובקשו להיפגש. מדובר היה בקבוצה שכינתה עצמה 'הגיון בריא' ובהמשך, בשינויים כאלה ואחרים, 'מועצת החירום הציבורית' (מח"צ קורונה). לאחר כמה פגישות ושעות רבות של שיחה, שוכנעתי שגישת המערכת יסודה בטעות, שמשהו מאוד לא טוב קורה כאן ושככל הנראה שיקולי בריאות חפים מכל אינטרס אחר, אינם עומדים בראש סולם העדיפויות של קובעי המדיניות במשרד הבריאות.

הקורונה והקנאביס

או אז, חזרו צפו ועלו בזכרוני, הדיונים האינסופיים מול בכירי המשרד בוועדות ובמסדרונות הכנסת, כשניסיתי לשחרר לשימוש חופשי את השימוש בקנאביס, עבור חולים, שהצמח הזה פשוט הציל את חייהם. תשובתם של הרופאים נציגי מערכת הבריאות היתה – "עוד אין לנו הוכחה מדעית לכך שזה עוזר…".

"עוד אין לנו הוכחה מדעית"

כמה ניבזית היתה הטענה הזו שמשמעותה היתה, שמצידנו,כל עוד לנו אין הוכחה מדעית – כלומר הליך הריפוי לא עובר דרך יתרון הידע שלנו (וכמובן דרך קרן השפע של תעשיית הפארמה) – אז שימותו כמה חולים…

את עומק השפל ניתן לראות כיום כשהטענה הנטענת בעד החיסונים -הפוכה. "אמנם אין לנו באמת יכולת להוכיח שהחיסון יעיל ובטוח" אבל מכייוון שיש לנו את כל השליטה והתגמול מהתהליך – אנו מאשרים ואף מאלצים את האוכלוסיה לנוטלו (ומעלימים מהשוק תרופות אחרות שהוכחו כיעילות)

כשחזרתי מהלווייתה של סיוון מימוני ז"ל, צעירה בת 25 שחלתה בסרטן קשה בעמוד השדרה והחזיקה את עצמה בחיים בזכות תמצית שמן המופק מצמח הקנאביס, ונפטרה לאחר שהחומר המושיע נמנע ממנה – איבדתי את עשתונותיי. הבנתי אז שההתנגדות לצמח, נובעת ממשהו שאין לו כל קשר לטובת החולה – ולכן בולמוס החיסונים.חסר ההגיון המדעי, לא מפתיע אותי.

עכשיו, כשהבנתי שכך הם פני הדברים גם בהתנהלות המשרד נוכח אתגר הקורונה, התחברו אצלי זכרונות העבר למציאות החדשה. גם במאבק למען הקנאביס הרפואי, טענתי כי מדובר למעשה ברצון לשלוט בכל הליך הטיפול – ולא "להפקירו" בידי צמח פשוט שניתן משמים ואין אפשרות להוציא עליו פטנט.
והנה – באורח פלא, אותו סיפור בדיוק חזר והתברר, כשראיינתי את ד"ר זאב זלנקו.

זלנקו – כך הסתבר, היה כנראה הראשון להשתמש בהידרוקסיכלורוקווין, לטיפול בנדבקי הקורונה. התוצאות שהשיג היו מצויינות והתרופה הביאה בסופו של דבר גם להחלמתם של הנשיא האמריקני טראמפ, של שר הבריאות הישראלי ליצמן, של נשיא ברזיל בולסנרו ועוד אלפי מטופלים שטופלו ישירות בידי זלנקו – וכמיליון שטופלו בפרוטוקול שפיתח.

זלנקו יצר קשר עם ממשלת נתניהו והסביר את ממצאיו. על אף שהתרופה המושיעה כבר הורדה באורח פלא ממדפי העולם (יחד עם האייברמקטין הפועל פעולה דומה), הצליח נתניהו בזכות קשריו עם הנשיא ההודי – מודי – לייבא לארץ מיליוני כדורי הידרוקסיכלורוקווין – ואולם ככל הנראה בזכות התערבות בכירי מערכת הבריאות נעלמו הכדורים כלא היו (אוחסנו במקום נידח או שנשלחו למדינה שלישית) על מנת להשאיר את הבמה ריקה לשחקן החדש שהופיע לפתע – החיסון של חברת פייזר.

כמו בסיפור הקנאביס הרפואי, שוב התברר, ששיקולי בריאות הציבור, אינם עומדים בראש סדר העדיפויות, בקביעת המדיניות של משרד הבריאות.

איך זה יכול להיות?

כיצד ייתכן הדבר? כיצד קורה שאנשי רפואה מעדיפים שיקולים זרים על פני הערך העליון של חיי אדם?

נדגיש כי רובם ככולם של הרופאים, האחיות והצוותים הרפואיים, עושים ימים כלילות כדי להציל חיים. מדובר במלאכת קודש שלא ניתן להגזים בערכה.

ואולם אל הילת החסד, האופפת  – ובצדק – את מקצוע הרפואה, נלווים גם לא מעט נספחים בעייתיים.

האם תעשיית התרופות העולמית היא תעשייה של חסד?

כולנו כבר מבינים שמדובר בתעשיה מסחרית שמגלגלת סכומי עתק (התעשיה השניה בגודלה בעולם אחרי תעשיית הנשק) ושפועלת משיקולי רווח והפסד ציניים ביותר. מדובר בתעשיה שלעיתים קרובות מדי, וביותר מאחד ממפעליה, מתבררות פרשיות של שחיתות מהותית, פרשיות שוחד חמורות, זילזול גמור בחיי אדם במהלך ביצוע ניסויים – תעשיה שתעשה הכל בכדי להציף את השווקים במוצריה, ועושה כל שביכולתה כדי לחמוק מאחריות לנזקים העצומים שלעיתים היא מעוללת.

האם העסקונה הבכירה, משוחררת משיקולים זרים מלבד שיקולי חסד?

ב1976, הורד מן המדף חיסון נגד שפעת העופות, לאחר שדווחו 26 מקרי מוות כתוצאה ממנו.

מספר הדווחים על מקרי מוות כתוצאה מחיסוני הקורונה, שדווחו במערכת VAERS האמריקנית לבדה, כבר חצה את רף ה 16,000 !!! מספר הדווחים על תופעות לוואי קשות ביותר שאינן מוות, גדול כמובן פי כמה וכמה.

ובכל זאת, לא זו בלבד שהחיסון לא מושלח לעמוק והמרוחק שבפחי האשפה, הוא נדחף ונאכף גם על ילדי ישראל – וכל זאת כאמור ללא שום התנגדות מצד נציגי הציבור וקובעי הדעה משמאל ומימין כאחד.

למה הם עושים את זה?

"למה שיעשו את זה? אתה רוצה להגיד לי שיש כאן איזו קונספירציה עולמית?" מטיח בי המראיין

ובכן ראשית לכל קיים כאן המניע הכספי. רווחי פייזר מכל הבל פה ב-FDA ובעקבותיו באופן אוטומטי במשרד הבריאות הישראלי ומקביליו, נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים. בוודאי שקיים כאן מניע של רווח כספי. 

כפי שציינתי, שחיתות כלכלית מהותית קיימת זה עידן ועידנים בצמרת משרד הבריאות שלנו, וממש לא מן הנמנע שהכסף הענק של פייזר מצא את דרכו לעידוד ההחלטות הנוחות לו בצמרת המשרד. רק לאחרונה דווח רופא (בראיון עם גיא לרר) כי תרופה נגד קורונה, של חברה ישראלית, נרכשה באופן תמוה ובכמויות גדולות, ללא שנבדקה כראוי, ניתנה לחולים וגרמה למותם של חלק מהם

כן – הכסף הגדול בהחלט מסוגל לעוות כל שיקול מוסרי.

ואולם יש כאן משהו עמוק אף יותר מחמדת הממון.

כבר לפני כשנה, כשעוד לא החלה מלחמת בני האור (המחוסנים) בבני ה"חושך" (הלא מחוסנים), בימים בהם עוד ניתן היה לדבר ולהתראיין כבני אדם בנושא, שאל אותי אברי גלעד את אותה שאלה – וזו היתה תשובתי.

במילים פשוטות, מדובר כאן בתהליך של העברת הכח מן האזרחים אל הממשלות, ומן הממשלות (הנבחרות) אל מוקדי כח בין-לאומיים (כמו ארגון הבריאות העולמי, בית הדין בהאג, חברות התרופות והרשתות החברתיות – ועוד) שאינם נבחרים.

ובמילים פשוטות עוד יותר – מדובר כאן בהווצרותו (בין אם באופן מתוכנן ובין אם באופן ספונטני) של טוטאליטריזם מסוג חדש, טוטאליטריזם גלובלי, מקיף וחודרני יותר מאי פעם בעבר.

נשוב עכשיו לשאלה שעמה פתחנו.

מדוע אותם כוחות המתייצבים כיום במדינות הרפובליקניות ובימין האינטלקטואלי בארה"ב (ובמקומות נוספים בעולם) כנגד הופעת העריצות החדשה, לא מקבלים את ביטויים גם בימין הפוליטי והאינטלקטואלי בישראל.

יותר מזה – מכון 'קוהלת' המקדם את ערכי השמרנות בישראל ומצופה היה ממנו כי יעמוד לצידה של החירות בשעתה הקשה, הוא ושלל עיתונאים, רבנים ומובילי דעה – מצטרפים בעיזוז ובגבורה לציד המכשפות המתנהל אחר אזרחים המבקשים לשמור על חירויותיהם הבסיסיות ביותר (כגון ריבונותם על גופם).

הנקודה האמונית

נראה לי כי ההבדל נעוץ בנקודה האמונית.

שורשו של הימין האמריקני ביסודות האמוניים שעליהם הושתתה החוקה. 

בבואם לייסד את אומת החירות, פנו האמריקנים אל בשורת ישראל. פסלו של משה רבינו ועשרת הדברות, ניצב בפתח בית המשפט העליון האמריקני מעל כל פסלי דמויות המופת המוצבות שם. האבות המייסדים הבינו, כי סוד החירות נעוץ בבשורת האל האחד. בלעדיו ובלעדי עשרת הדברות שלו – כלומר ללא נקודה ארכימדאית (מחוץ ליקום) למוסר, ללא מלך עליון שגם החזק והשולט כפוף לאמת המידה שלו, לא תיתכן באמת חירות לאדם. הבולטות שבאידאולוגיות השוויון והחירות מוצאות עצמן משעבדות את האנושות לסולם הערכים שהמציאו לעצמן כשהן מגיעות לעמדת הכח. 'לא תרצח' מעולם לא מוצב אז בראש הסולם.

הימין האמריקני, שבשורשו נמצא היסוד האמוני עליו ניצבה פעם ארה"ב של אמריקה, עודנו מחובר אם כן – ליסוד החירות.

אך לימין הישראלי, ולמבועי השמרנות, אין דבר מכל אלה.

הימין הישראלי, הוא ממשיך דרכם של ז'בוטינסקי והרוויזיוניסטים. 

גדולה זכותם של אלה, ואולם שורשם הרעיוני אינו באמונה אלא בכפירה.

"ב-1928 פרסם אחימאיר סדרה של שמונה מאמרים בעיתון דאר היום, בעריכתו של איתמר בן-אב"י, שנשאו את הכותרת "מפנקסו של פשיסטן". (ויקיפדיה)

מדובר כמובן בפאשיזם רומנטי, פאשיזם רך, פאשיזם שדבר אין לו עם מה שהתפתח ממנו כעבור עשור באיטליה ובאירופה. מאוחר יותר, בהשפעת ז'בוטינסקי, חזר בו אבא אחימאיר מתמיכתו בפאשיזם, ואולם בהגות הציונית הרוויזיוניסטית, זו שכמו הציונות, ביקשה להקים את המדינה על יסודות הנאורות –  ואולם באמצעות בחירה באידאולוגיה (דת) אחרת מתוך הארבעה שהצמיחה הנאורות((ארבע הדתות החילוניות שהצמיחה הנאורות בכדי לתת משמעות למאמיניה, הן: הדמוקרטיה (חירות) הקומוניזם (שוויון) פאשיזם (מדינה) נאציזם (מנהיג וגזע) – ראה מאמרי 'אתגר המשמעות הישראלי'.)), במרחב הרוויזיוניסטי הזה היו בהחלט יסודות פאשיסטיים. 

נאמר בפשטות – לאומיות בלי אלוהים, לאומיות שמקדשת את המדינה במקומו, היא פתח לפאשיזם.

הימין האמריקני מאמין שהמדינה שייכת לאזרחיה.

הימין הישראלי מאמין שהאזרחים שייכים למדינה.

לא במדע ולא ברפואה עסקינן.

האתגר שהתגלגל אל פתחנו הוא אתגר החירות

בלי אלוהים אין חירות

ובעניין זה – אין הבדל בין השמאל לבין הימין הישראלי.

כמובן שמיד נשאלת השאלה היכן הימין הדתי?

ובכן הימין הדתי גרוע מכולם ולכן הצייתן מכולם לטוטאליטריזם החדש. המתגייסים ראשונים להיות שוטרי הרודנות החדשה במוסדותיהם – הם הסרוגים.

מדוע?

משום שמוביליו הרוחניים של הצעבור היקר הזה, הציבו את המדינה במקומו של האל עצמו. 

לא בכדי – אותם רבנים שפסקו כי יש לבצע את פקודת הגירוש של אחיהם מגוש קטיף – כי הפקודה הפאשיסטית הנואלת הזו, פקודתה של המדינה היא ולכן זהו דבר הבורא בכבודו ובעצמו –  לא בכדי רבנים אלו הם גם הראשונים להתייצב לצד דיקטטורת הקורונה (ולאחרונה גם לצד דיקטטורת האקלים). עד כדי כך מגיעים הדברים שהרב שרלו אף "פוסק" כי יש להעדיף בבתי החולים, חולים צייתנים שהתחסנו, על פני חולים שלא התחסנו.

מדובר בתועבה מוסרית (אולי נעדיף רזים על פני שמנים, לא מעשנים על פני מעשנים, משרתים בצבא על פני משתמטים – זו בדיוק מהות הפאשיזם שנותן את סולם הערכים בידיה של המדינה) גדולה בהרבה מהימין התמים – מדובר בפאשיזם אמוני…

לכן קולו של הימין הישראלי, לא נשמע נוכח צמיחת הטוטאליטריזם החדש.