“תעודת עניות: ישראל במקומות האחרונים בעולם בדירוג המדינות בהן קל לעשות עסקים…
בדירוג הכללי אפילו מדינות כמו מלזיה, קזחסטן, ארמניה וקפריסין עקפו את ישראל…”
הכותרת הזו, אתמול בכלכליסט, מציעה תשובה לא מחמיאה לשאלה מי שייך כאן למי, המדינה לאזרח או האזרח למדינה…
אבל גם מי שהחירות לא בוערת בקרבו, אלא סתם רוצה בטובת המדינה, בשגשוגה הכלכלי וברווחת תושביה – ובעיקר רווחת העשירונים הנמוכים והבלתי מקושרים – צריך להיות מודאג מאוד מהכותרת הזו.
כי סביבה עסקית רגולטורית, כמוה כחסימת עורקים במחזור הדם. התוצאה היא פחות עסקים, פחות חברות, פחות מקומות עבודה, משכורות נמוכות יותר ועוד כמה וכמה תופעות שכאלה שעלולות להסתיים בסוף גם ב”התקף לב כלכלי”.
מפלגת ‘זהות’ מבטיחה לעשות דה-רגולציה מסיבית בשוק הישראלי. אנחנו נשחרר את האזרח הישראלי מהסבך הבירוקרטי המשתק.
‘זהות’ לא חייבת כלום לשום קבוצת אינטרסים או קבוצות לחץ כי היא ממומנת בעיקר על ידי פעיליה.
מתוך פרק המצע הכלכלי של ‘זהות’ :
“מפלגת ‘זהות’ מאמינה ששוק חופשי, ליברלי, הוא המודל היעיל ביותר והמוסרי ביותר לניהול כלכלת ישראל.
במובן זה, איננו ממציאים את הגלגל מחדש. המודל הליברלי מצליח בכל מדינה, בכל מקום, בכל תרבות ובכל זמן ב-200 השנה האחרונות. לעומת זאת כל מדינה שמנסה להתרחק מהמודל הזה, דינה להיכשל. לכן, מי שמחפש את שורשי הקשיים הכלכליים שבהם מצויים מיליוני ישראלים, יכול למצוא אותם בכישלונה של המדינה לאמץ את המודל הליברלי הקלאסי.
אחת התמונות למטה מראה את רשימת עשר המדינות החופשיות ביותר מבחינה כלכלית (עפ”י נתוני מכון הריטג’). ישראל משתרכת לה במקום 35, הרחק מאחורי עשר המדינות האלה. החזון של ‘זהות’ הוא לקדם את ישראל ולהפוך אותה לאחת המדינות החופשיות והמשגשגות ביותר בעולם.”
מדיניות ליברלית כלכלית עוזרת במיוחד דווקא לעשירונים הנמוכים. כפי שהגרף “החלק בהכנסה הלאומית של העשירון התחתון” מראה, למרות הפערים, במדינות הקפיטליסטיות ביותר, חלקו של העשירון התחתון בהכנסה הלאומית הוא הגדול ביותר.
אולם הגרף “ההכנסה השנתית לאדם בעשירון התחתון” הוא המעניין במיוחד – ההכנסה של העשירון התחתון במונחי דולרים היא גבוהה לאין ערוך במדינות הליברליות לעומת המדינות הפחות ליברליות. הנתונים לקוחים מ-“Fraser Institute”.
