האוייב אינו המנהרות - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 27/03/2024
מאמרים ופוסטים מהעבר צבא ובטחון

האוייב אינו המנהרות

א׳ באדר ה׳תשע״ז (פברואר 27, 2017)

האוייב אינו המנהרות

המחדל אינו המנהרות אלא העובדה שהממשלה וצה”ל שלחו אל מותם חיילים –
כדי לא לנצח.

הפיל במרכז החדר שאיש לא מעז לדבר עליו, הוא ש –
‘צוק איתן’ לא היה מלחמה להגנת תל אביב.
‘צוק איתן’ היה קודם כל מלחמה להגנת שלטון החמאס בעזה.
את מקבלי ההחלטות – גם בממשלה וגם בצבא – הדאיגה האפשרות שהחמאס יקרוס, יותר מפגיעת עוד טיל באזרחי תל אביב.
בסיטואציה הזו, שום שינוי ב”תהליך קבלת ההחלטות” לא יכול היה להביא לתוצאה אחרת, ולכן הדיבורים עכשיו הם דברי הבל.

ממשלה לא אמורה להבין במנהרות. מחדל הממשלה היה שלא הגדירה מטרה צבאית לצבא, אלא מטרה פוליטית.

מחדל הצבא היה ההתקרנפות ושיתוף הפעולה עם הפוליטיזציה הזו. לכן הרמטכ”ל לא היה מסוגל לענות לשאלתי – מי האויב?

תפקידו של הצבא הוא לחסל את החמאס – לא לרסן את החמאס.

רמטכ”ל שמקבל פקודה “לרסן” צריך להסביר שלרסן זה תפקידה של משטרה לא תפקידו של צבא – ואם אין ברירה, להניח את המפתחות על השולחן ולא לשלוח אלפי חיילים אל הסמטאות והמנהרות כעלה תאנה של קונספציה מדינית שכשלה.

מאז החתימה על הסכמי אוסלו, מקריבה ישראל מאות חיילים בסבבים חסרי טעם בכדי להשאיר את אוסלו בחיים.

צוק איתן היה מלחמת שלום אוסלו (אוסלו התחיל ב ‘עזה תחילה’ – למי שזוכר – חיסול החמאס הוא חיסול אוסלו).

גם ההנהגה הפוליטית וגם ההנהגה הצבאית חייבות לפנות את מקומן למנהיגות חדשה – מנהיגות נקיה מתודעת אוסלו.

אם לא נעשה זאת,שום F-35 ושום צוללת, שום ועדת חקירה ושיפור בקבלת ההחלטות לא ישנו דבר ותוצאת העימותים האחרונים תחזור על עצמה גם בסבב הבא.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה