הפוסט הבא
פוסטים נוספים
כששוטר בעט ברגלו של מפגין שמאל ערבי
באמת כל הכבוד לשידור הציבורי ולגל”צ שלא נותנים לאף אחד להתעלם מכך ששוטר בעט ברגלו
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
באמת כל הכבוד לשידור הציבורי ולגל”צ שלא נותנים לאף אחד להתעלם מכך ששוטר בעט ברגלו
6 תגובות
מקום בו הגנים אינם מתמזגים נחלק בריבונותו.
מערכת המשפט מייצגת שווה בשווה, את כל האזרחים.
מן הסתם, בשנייה, שמתגוררים פה 20% פלסטינים והם אזרחים – ישראל, באחת מפסיקה להיות בהגדרה מדינה יהודית והופכת לדמוקרטית.
באחת, אויב הציונות, עובר ממעמד פליט פלסטיני ל״ישראלי״ לכל דבר ועניין.
זכותו לממש את עתידו בישראל. עתיד נכדיו, תרבותו, הרחבה מתמדת של היאחזותו באדמה, על פי הכלל גבולות ההתיישבות הן גבולות הריבונות.
המעבר מפליט פלסטיני, מאויב לישראלי לכל דבר ועניין, משנה במידית את יחס המערכות והחוק לגביו.
באחת, הוא מקבל את מלא זכויות היהודים, להתיישב בכל פינה, להיות עם חופשי בארצו, בעל שליטה על עתידו וגורלו במדינה – זכות בחירה.
זכות לקבוע ולהכריע בענייני גבולות המדינה הישראלית, מלחמות ונסיגות, הגירה והקצעת קרקעות קק״ל/מנהל.
משקולת בין גושית, אנטי ציונית, מטה את המחלוקות היהודיות לצד האנטי ציוני. תמיד.
תמיד, הרוב היהודי במיעוט. הרוב היהודי, אינו מכריע בחירות.
לרוב היהודי במדינה ישראלית איו יכולת להכריע ולמשול.
העם היהודי אינו חופשי בארץ הישראלים. היהודי תלוי בעתידו בחסד אויבו הפלסטיני.
הפלסטיני, בבחירות דמוקרטיות מנווט את גורלו של האויב הציוני. מכשיל, דרך זכויות האזרח שניתנו לו את הריבונות בנגב ובגליל. מכשיל את פעילותו של צהל והמשטרה.
בשל זכויות האזרח שניתנו לו, השיל מעצמו את מעמד האויב והפליט. מאה שנות מאבק לאומי חיצוני הפכו למאבק פנימי חסר סיכוי. כובש הנגב והגליל מוגן ממתקפת נגד של הצבא, מוגן מהדיפת האויב למחוזותיו. את דיני המלחמה החליף הדין הפלילי.
את המאבק הלאומי, מחליף סכסוך שכנים. אלימות אזרחית, משני הצדדים. צדק – הפך לצדק לכול, לפשרות קטלניות, שום משמר לאומי לא ישנה את הזיקה הפלסטינית לעצמם ועתידם ולאומיותם והאחזותם, שעל אחר שעל בפלסטין.
בנינו, חומה וגם מגדל.
אחרי הצאן לטבח בנינו דיר לתפארת.
ובדקה יהודית בודדת, הכנסנו לתוכו זאבים.
מצא היהודי עוז לעצמו, להקדים את הזמנים, להגשים בתבונתו, את חזון אחרית הימים האלוהי.
”סכסוך, שאין להתגבר עליו, פרץ בין שתי עדות לאומיות בגבולותיה של ארץ קטנה. כמיליון ערבים עומדים במלחמה גלויה או נסתרת עם 400,000 יהודים לערך. אין כל יסוד משותף ביניהם. העדה הערבית היא אסיאתית באופיה, העדה היהודית רובה ככולה אירופית. שונות הן זו מזו בדתן ובלשונן, בחייהן התרבותיים והחברתיים. דרכי־מחשבתן ואורח־חייהן רחוקים אלה מאלה לא פחות משאיפותיהן הלאומיות. שאיפות אלו הן אבן הנגף הכבדה ביותר העומדת על דרך־השלום. הבית הלאומי לא יכול להיות לאומי למחצה”. – ועידת פיל.
כל כך חשוב שאתה מופיע ב 14.
תודה רבה.
הוויכוח בינך משה לבין יהודה גליק המחיש את הדיסוננס הקוגניטיבי העמוק שבו נמצאת קהילת “מדינה שהוקמה כסוציאליסטית/ כפרנית-היא ראשית צמיחת גאולתינו” ואת ההזיות שהדיסוננס הזה מוליד.
מילא אתה שמתעלם אם לא כופר בדברי רבי משה בן מיימון שדבריו (שנשרפו בהתחלה על ידי הרבה) מקובלים כפסיקה הלכתית על כל היראים לדבר ה שאומרים שיהיה סדר ברור של מלך מבית דוד שיעמוד לנו ורק לאחריו יחלו שאר התהליכים (מלחמות ה, קיבוץ נדחי ישראל, ורק אז בניין הבית) לפחות מאמין עדיין בבניית המקדש והיחיד שמזכיר את דבר בנייתו העתידית בציבוריות הישראלית, אך יהודה המסכן השתגע לגמרי בדבריו על הגשמת חזון ישעיהו באירועי ימינו, ולעניות דעתי ההזיות הללו נובעות מאותה טעות: החלת קדושה על הפלטפורמה שנקראת מדינה ריבונית (עלק ריבונית אגב) מודרנית ותפיסה שלה כהתחלת הגשמת חזון הנביאים בפועל, המדינה הוקמה (הן חזונית והן מעשית) על ידי גדולי האתאיסטים וכפי שכולנו נוחכים בכך כיום ממשיכה דה פקטו לישלט על ידהם וממשיכי דרכם (מבלי הבט על כך שהאידאולוגיה טיפה השתנתה, מסוציאליזם לזה שהאנשים מיותרים כיום..)
מעניין כמה עוד פינויי סיני אוסלואים וגושי קטיפים ומהפכות צבאיות על נבחריכם המסכנים (חוץ מהשרלטן בן ניתאי..) תצטרכו כדי להפנים את טעותכם המרה.
צפייה בהופעות בתכניות הבוקר היא בד”כ עניין קצת רפטטיבי (בכל זאת המסרים קצת חוזרים על עצמם לא שיש בעיה עם זה) אבל היה שווה להחזיק רק בשביל הדו שיח עם ג’בארין, שדי נראה כאילו ההסכמה ביניכם עלתה על אי ההסכמה.
יש להחליף את המילה “הסכמה” בהבנה.
המושג דמוקרטי ” רוב” כבר לא רלונטי במצב הנוכחי
זה כמו לדבר בלירה ישראלית במקום ₪
כל אליטות העולם גילו ביחד העמציים לשלוט כליל בצורה בלתי אפיכה על “רוב העזרחי”
הפגנות של שמאל מראים עד כמה אפשר לשתוף מוח ,עד שמוכנים למסור נפש לסוהר שלו
אולי צריך לדבר ” במיעות המדוכא היהודית” לארגן מלחמת שחרור מוסגית ולכל תחום אפשרי בלי אלימות