ההבדל בין מרי אזרחי ואנרכיה

היה לי הכבוד לארגן את חסימת הכבישים הגדולה ביותר בתולדות ישראל (במחאה על הסכמי אוסלו).
אין בישראל תרבות דמוקרטית מפותחת. הציבור חש מבולבל נוכח מראות המחאה האלימה שנפלה עליו פתאום ואינו יודע היכן עובר הגבול בין מחאה לאנרכיה.
את הקטע הבא המובא בספרי ‘קץ הנורמליות’ (עמ’ 112) כתבתי ב-1996 – כשנה לאחר חסימות הכבישים הגדולות של זו ארצנו.
מומלץ לקחת את הזמן ולקרוא, בכדי להבין את ההבדל שבין מרי אזרחי בלתי אלים לבין אנרכיה.

*

“שלושה עקרונות הנחו את כל פעולותינו: אי שימוש באלימות, בין פיזית ובין מילולית; מאמץ להקטין עד למינימום את הסכנות והנזקים העלולים להיגרם מפעולותינו; ונכונות מלאה לשאת במחיר שייגבה מאיתנו בבתי המשפט. הנכונות הזאת חשובה מאוד, שכן משמעותה היא שאנו מכבדים את החוק ואיננו מנסים להתחמק ממנו, אלא להפך, אנו מקבלים בהכנעה את תוצאות מעשינו על פי החוק שבגלוי הפרנו. מורד ייענש על מעשיו אם ייכשל. לעומתו, הנוקט במרי אזרחי ייענש בכל מקרה – גם אם השלטון יתחלף (וכך אמנם היה במקרה שלנו).
במסגרת כללים אלו הכול היה כשר להשגת המטרה. פעלנו מתוך תחושה קשה מאוד של סכנה קיומית, ולפיכך לא העסקנו את עצמנו בכל משמעויותיה החוקיות של מילה זו או אחרת…”
הקטע המלא בקישור הבא – https://bit.ly/2KXAfAq