לא מוזמנים לאח הגדול

מדוע ביידן לא מזמין את נתניהו לבית הלבן?
התשובה היא, שנתניהו לא מוזמן, משום שזה מאוד חשוב לו…
ואם יש לביידן משהו שהוא מאוד חשוב לנתניהו,
אז למה שיתן אותו בחינם?…

תראו – הבעיה אינה ביידן, ביידן הוא נשיא זקן ויש אומרים שאותות ראשונים של סניליות כבר הופיעו אצלו.
ביידן הוא נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית שכנראה שולטת היטב בנשיא ששלחה לבית הלבן. הוא עצמו עוד שריד של ימי טרום הפרוגרס. היו ימים שבהם דווקא המפלגה הדמוקרטית, היתה נוחה יותר ליהודים שם, ולישראל כאן.
אבל כיום, המפלגה הדמוקרטית היא משהו כמו מפלגת העבודה אצלנו – על סטרואידים.
ליד סגנית הנשיא, קמלה האריס, מרב מיכאלי שלנו, נראית כמו אורית סטרוק…
כלומר מדובר בפלטפורמה שהיתה פעם מרכזית ומכובדת, שהקצינה מאוד אל מחוזות הפרוגרסיביות המטורלל ביותר, וככזו היא בוודאי לא דורשת את טובתה של ישראל בכלל, ושל מנהיג הרוב היהודי בפרט.

אז ביידן הוא לא הבעיה ואל תצפו מן המפלגה הדמוקרטית מודל 2023, לאיזה ג’סטא מיוחדת לישראל.

אז מי כן הבעיה?
נתניהו הוא הבעיה.
הבעיה אינה בפרה שלא רוצה להניק, הבעיה בעגל שלהוט לינוק מעט לגיטימציה מנהיגותית מן הפרה האמריקנית.

אתם מבינים, מדינת ישראל קמה על ברכי החזון הציוני שביקש להתקבל אל משפחת העמים הנאורה.
וזה לא כל כך הלך לנו. תראו כמה אוהבים אותנו באו”מ… למשל…

מה שהאמריקנים נותנים לנו הוא לא סיוע כלכלי ולא סיוע צבאי. עד 67 הסתדרנו הרבה יותר טוב בלעדיהם.

כשניצחנו והפכנו למעצמה אזורית עם סיני ועם רמת הגולן, החלו האמריקנים למכור לנו נשק ואת המראז’ים הצרפתיים החליפו סקייהוקים ופנטומים אמריקנים.

פשוט הפכנו להשקעה משתלמת.
אז אם אנחנו לא באמת צריכים אותם, יותר מכל מדינה אחרת שאנו סוחרים איתה,
מדוע פיתחנו כזאת תלות פסיכולוגית באמריקנים?

כי היינו צריכים את הדוד מאמריקה כדי לחוש שכן הצלחנו להימלט מהבדידות היהודית. יש לנו איזה אח גדול מעבר לאוקיינוס. אנחנו כבר לא עם לבדד ישכון.

והמנהיגים שאנו בוחרים, מתחרים ביניהם מי יביא לנו יותר אהבה מהאח הזה.

אל תתפסו אותי במילה, אבל נדמה לי שבן גוריון ביקר בארה”ב פעם אחת, וזה היה שלוש שנים אחרי הקמת המדינה.

אבל מאז זרם קצת ביוב בירקון, וכל ראש ממשלה ממהר לרוץ ולחלות את פני הנשיא האמריקני בכדי לזכות במעט לגיטימציה בעיני בוחריו שחונכו לחשוב שאנו חיים מיד האמריקנים ושהפרויקט הציוני הצליח לנרמל אותנו בזכות קשריהם הטובים של נבחרינו עמם.

אז טוב שביידן מחרים את נתניהו.

כך נלמד כולנו, שיש חיים אחרי אמריקה.

אחרי ככלות הכל – הטיטאניק האמריקנית עתידה להתפרק ולשקוע, וככל שנרחק ממנה עכשיו, ונגוון את מקורות החימוש ושווקי הייצוא, כן ייטב לנו בעתיד.