למה שונאים את החרדים?
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ג (מאי 22, 2023)
כולם, כל האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל, צריכים להתגייס לאימון בסיסי קצר (רובאי 2) ולהיות רשומים במצבת המילואים למשימות ביטחון בשעת חירום.
לחרדים, יש להתאים את זמן האימון לפגרות הלימוד בישיבות, ולייצר מסגרות מוקפדות של הפרדה מגדרית, מזון בהכשרים שירצו וכדומה.
לאחר כשבועיים של אימון וחיול, יש לשחרר את כל המעוניינים בכך לחייהם האזרחיים.
מתוך המעוניינים להמשיך להתנדב ולשרת שירות ארוך ומשמעותי, צה"ל יגייס רק את מי שהוא באמת צריך – והוא ישלם לו משכורת מלאה, ויתגמלו בלימודים אקדמאיים משולבים בשירות.
העובדה שעבור החרדים, ברירת המחדל היא שלא להתגייס, היא בעייתית מאוד.
אבל!
וזה אבל גדול מאוד…
בין הבעייתיות הזו לבין השנאה הרוחשת משמאל, אין שום קשר.
איך אני יודע?
כי המנהיג שרובם בחרו, יאיר לפיד, הוא גדול המשתמטים – משתמט גדול יותר מכל החרדים יחדיו.
הפטריוטיות שמגלה פתאום המחנה שהפך את המשתמטים שבקרבו לגיבורי תרבות, לא משכנעת אותי.
אני גם לא רואה שהפטור לערבים מציק להם…
אפילו לא טיפה…
והרי הערבים הם אזרחים שווים לכל דבר לא…?
עכשיו תראו, בשלב הזה, יכולתי לחזור אל הנתונים ולהראות, שאחוז החרדים שאינם מתגייסים, אינו נופל מאחוז החילוניים שאינם מתגייסים,
ולהוסיף ולהראות את מפעלי ההתנדבות הרבים של החרדים וכו וכו,
אבל אין בכך שום טעם,
כי כל עניין הגיוס לצבא, אינו הסיפור האמיתי, ולכן גם עובדות לא יואילו.
אז מה הסיפור האמיתי?
הסיפור האמיתי שבגללו כל כך שונאים את החרדים הוא שיש להם קו אדום שמעבר לו הם פשוט לא בעניין.
החרדים הם עובדי השם, לא עובדי מדינה.
יש אצלם גבולות ברורים לציות.
ובדיוק כפי שהשמאל יקשיב לאדמוריו ולא לתוצאות הבחירות
ובדיוק כפי שהשמאל יודע לא לציית ולסרב כשמתאים לו – כך גם החרדים.
וזה אומר שלאורך זמן, הניסיון לאכוף בכח את הנורמליות הציונית, את הישראלי שבא להחליף את היהודי,
הניסיון לשבט כדמותכם וכצלמכם את הרוב היהודי, לעולם לא יצלח.
ולא בזכות המסורתיים- הליכודניקים, ולא בזכות הסרוגים – לאלה אין קוים אדומים.
זה לא יצליח בזכות החרדים.
אז כן, יש בעייתיות בחלק מאורח החיים החרדי.
אבל כשאני רואה עד כמה שונאים אותם,
אני מתחיל לקנא
כי כנראה שיש שם משהו מאוד חזק ואמיתי.
