מלחמה שהוכרעה בטרם החלה

הדיון שיתקיים מחר בבג”צ בשאלת פסילת התיקון לחוקי היסוד, הוכרע עוד בטרם החל.

כי אם אין לבג”צ סמכות לדון בחוקי יסוד, מדוע מייצרת הממשלה הטוענת כך, את עצם האפשרות לדיון שכזה?

אם הדיון בחוקי היסוד מתנהל בחוסר סמכות,
אזי לא רק שהממשלה, לא צריכה להשתתף בדיון שכזה,

אסור לה להשתתף בו!

כי הרי עצם העובדה שהממשלה טורחת ומשיבה וטוענת טענותיה בפני בג”צ, אומרת באופן הברור ביותר שיש גם יש לבג”צ סמכות לדון –

ולכן יש בכלל דיון!!!

בעצם שיתוף הפעולה של הממשלה עם דיון שנעשה בחוסר סמכות, נותנת הממשלה לבג”צ את מלוא הסמכות והלגיטימציה לנהל את הדיון הזה.

בעצם שיתוף הפעולה של הממשלה עם הדיון הזה, מעבירה הממשלה את סמכותה לבג”צ ומועלת בתפקידה כמייצגת את ריבונות העם שבחר בה!

ומה לנו כי נלין על אותם חברי כנסת שהודיעו כי יישמעו לפסיקת בג”צ?

הרי ברגע שהחליט נתניהו להשיב – ובלי שום קשר לתוצאת הדיון – הוכרעה בפועל השאלה החשובה באמת – שאלת הסמכות. הוכרעה השאלה – מי כאן בעצם הריבון? מי כאן אומר את המילה האחרונה!

ואם אתה נתניהו, במקום להודיע לבג”צ, כי הוא פועל בחוסר סמכות ולכן באופן בלתי חוקי,
אם במקום להודיע, כי ממשלה ישראל לא תפקיר את ריבונות העם לידי גוף שלא נבחר על ידו – ולכן לעולם לא תתייצב לדיון בלתי חוקי המתנהל בחוסר סמכות –

אם אתה, ראש הממשלה לא נהגת כך,

מה לנו כי נלין על שריך המסכנים, המתחילים להישמט מן המערכה ולהודיע כי יישמעו לבג”צ?

כיצד נבוא אליהם בטענות, כשהם נגררים אל מלחמה אבודה שבה אתה, נתניהו, החלטת להיכנע להיכנע עוד בטרם החלה?

לפני 15 שנה עמדתי בפני הכרעה דומה