מרחב פוליטי למבקשי הזהות היהודית הקולקטיבית

את המאמר הזה, פרסמתי השבוע בעיתון הרשת השבועי של ‘זהות’:
חברות וחברים יקרים!
שמתם לב שישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא יודעת להגיד מה הם גבולותיה?
אנחנו לא מסוגלים לעצב את הגבולות שלנו, משום שעוד לא הצלחנו לעצב את זהותנו. זו הסיבה ש’זהות’ היא המפלגה היחידה היודעת לומר בדיוק מה צריכים להיות גבולות המדינה.
ואנחנו לא מסוגלים להגיע לשלום משום שמי שאינו יודע מה הם גבולותיו לא מסוגל להתחיל שום דיאלוג עם שכניו.
תנועת (ומפלגת) ‘זהות’ מייצרת אט אט את הקומה הפוליטית למבקשי הזהות היהודית בארץ ישראל. מבקשי הזהות היהודית – לא בהכרח הזהות הדתית הפרטית, גם לא בהכרח הזהות הימנית הלאומית.
‘זהות’ יוצרת מרחב פוליטי למבקשי הזהות היהודית הקולקטיבית – מרחב פוליטי לזהות יהודית הפתוחה לכל מבקשיה (דתיים וחילוניים כאחד). מרחב פוליטי לזהות יהודית, שעל יסוד תפיסת החירות, מציפה אל פני השטח של חיי הכלל, את החזון והמשמעות הטבועים במצולותיו.
אף לא אחת מהמפלגות מנסה כיום להציב חזון לאומי הנשען על יסוד ערכי היהדות. לזקק מתוך החזון הזה ייעוד ומשמעות לחיינו הלאומיים, לשאוב מן הייעוד הלאומי טעם ותוקף ואנרגיות חדשות, ולגזור מתוך היסודות הללו דרכי התמודדות עם כל אתגרי התקופה – הן כלפי פנים (כלכלה, דיור, חינוך, יחסי דת ומדינה) והן כלפי חוץ (ביטחון ויחסים בין לאומיים).
‘באין חזון יפרע עם’. בשבועות האחרונים אנו עדים להתדרדרות מואצת של אמון הציבור במערכות שבעבר זכו לאמון בלתי מסויג. התנהלות צמרת צה”ל ומערכות המשפט והתביעה נוכח פרשת החייל מחברון, פרשת זדורוב, ההתלהמות של שר הביטחון כנגד מבקריו, ההיסטריה של ראש הפרקליטות. דומה כי ככל שאובד האמון, כך הופכות המערכות אטומות ואכזריות יותר ויותר.
ככל שאובד האמון כך מנסות המערכות הללו להחזיק בו בכל מחיר – אכזרי ככל שיהיה.
עדיף שאדם ישב בכלא בגין רצח, מאשר לבדוק ברצינות ראיות הנראות לכאורה משמעותיות ביותר לחפותו.
ואם החלטנו לעצור אזרח במעצר מנהלי, ללא עורך דין, ללא משפט ובתנאי בידוד (בשל מסוכנותו האיומה…), אז איך ניתן לשחררו לברית המילה של בנו…?
ואם עצרנו חייל בגין “רצח”, אזי חייבים לערער ולהמשיך להתעקש להחזיקו מאחורי סורג ובריח – ועוד ועוד
‘באין חזון יפרע עם’. אמון הציבור הולך ואובד אך מפלגות המציבות חזון אין. האלטרנטיבה היחידה המציבה חזון ולכן גואלת מן הפרעון – היא מפלגת ‘זהות’.
אין זה מקרה ש ‘זהות’ היא המפלגה היחידה בישראל היודעת להגיד בדיוק מה הם גבולותיה של מדינת ישראל.
כי רק מי שיש לו זהות, יש לו גבולות.
רק מי שיש לו זהות יודע היכן נגמר הוא – ומתחיל השכן,
לכן רק ‘זהות’ יודעת מי האוהב ומי האויב.
רק מי שיודע מי האויב מסוגל לנצח,
וכשמנצחים – נגמרת המלחמה.
וכשנגמרת המלחמה –
בא השלום.