פורים שלנו

“…וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז.”
בחורף 1953 הגיעו ההכנות להשמדת יהודי ברית המועצות לשיאן.

ע”פ פקודתו הישירה של סטאלין, הוכנו רשימות מפורטות של כל שלושת מיליון היהודים שמעבר למסך הברזל. כל וועד בית, כל וועד עובדים, הכינו את רשימות היהודים והעבירון לשלטון המרכזי.

משפט הרופאים היהודיים היה שיאו של מסע שיסוי שבעקבותיו אמורים היו לפרוץ פוגרומים “ספונטאניים” בכל רחבי ברה”מ. השלטון המרכזי אמור היה להעביר את היהודים לסיביר – “בכדי להגן עליהם”. בתחנות הרכבת אמורים היו להירצח כמחציתם על ידי אזרחים זועמים והיתר לקפוא למוות בצריפים חסרי דפנות שכבר הוקמו בערבות סיביר.
אפופי אימה וצלמוות, הסתגרו היהודים בבתיהם – לעתים מאחורי חלונות מנופצים – ממתינים לפוגרום ולגירוש.

ואז – בפורים תשי”ג (1953) נפח לפתע הצורר את נשמתו. ההודעה הרשמית דברה כמובן על כך שאיבד את הכרתו. רק כעבור יומיים, כשהתייצב השלטון יצאה ההודעה הרשמית על מות הצורר ושקיעת שמש העמים של הקומוניזם. אבל התאריך בוא נפל הפור והתהפך גורלם של של היהודים היה ללא ספק יום חג הפורים –
“כַּיָּמִים אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב” (מגילת אסתר).

מה מוביל דיקטטורים עולמיים המושלים מהודו ועד כוש, מפרעה ואחשוורוש ועד היטלר וסטאלין, למסקנה הבלתי נמנעת כי עליהם להשמיד את כל היהודים – למה היהודים כל כך מפחידים אותם.

כשהעולם מתחיל להיכבש תחת רגליו של דיקטטור, מגיע בהכרח הרגע בו הוא נתקל בעם ישראל – בעם המייצג את שררת הא-ל.

בעם הזה נגע הנצח. לא משנה איזה זוועות תתכנן ואף תוציא לפועל כנגדו – תמיד יקום וכעוף החול יצלח כל דיקטטור.

בספרו ‘ציוויליזציות גוועות’, מראה ‘שפנגלר’ כי על פי המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות, בתום 100 שנים לשואה, עתידה מדינת היהודים להעמיד דור יוצאי צבא (בני 18) גדול מזה הגרמני…
“בנים אתם לה’ א-לוהיכם” (ויקרא כ”א). את בני הא-לוהים לא ניתן לשעבד – פשוט כי כבר יש להם מלך.

בדרך להמלכת עצמו על העולם, נתקל הדיקטטור בעמו של הריבון האמיתי, עמו של בורא עולם, מלך מלכי המלכים – העם שהביא את החירות לעולם, החירות משעבודם של כל הדיקטטורים וכל הדיקטטורות – קטנות כגדולות, גלויות כנסתרות, מכוערות ומחופשות.

את בשורת החירות מכל שיעבוד האדם לאדם, בשורת החירות האוניברסאלית תחת כנפי האל האחד – מבשר עם ישראל, מבשרת (גם אם תכחש) מדינת ישראל ומכאן הרצון להשמידם.
אבל תמיד צוחק מי שצוחק אחרון
כי מלכנו הוא המלך
וכולנו מוזמנים היום למשתה
לחיים!