פרשת 'לך לך' ה'תשע"ז
י׳ במרחשוון ה׳תשע״ז (נובמבר 11, 2016)
נגיעה מהפרשה (לך לך)
וַיְהִי אַבְרָם בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵ-ל שַׁ-דַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.
אל תאבד את התמימות, אומר מלכו של עולם לאבי האומה – אתה אמנם כמעט בן 100 וכבר ראית הכל, אבל גם כשבדרך הטבע נראה שאפסה תקווה, התמימות הזו היא הכוח שבאמצעותו תתקיים הברכה.
ובאמת – מאז ועד היום – העולם היהודי שייך לתמימים, לאלו, שכשהא-לוהים קורא להם מקירות ליבם ואומר 'לך לך' –
הם , תמימים שכמותם – לעולם לא מפסיקים ללכת.
