“תיזהר” – “אם תמשיך ככה, אנחנו פשוט נעזוב את הכנסת – משבר הזהות

“תיזהר” – אמר לי פעם ח”כ באסל רטאס – “אם תמשיך ככה, אנחנו פשוט נעזוב את הכנסת! ”

היה זה לאחר שהוצאתי בזה אחר זה, בלי שום התרעה, ארבעה חברי כנסת ערביים שהשוו את חיילי צה”ל הלוחמים בעזה, לנאצים.

השיחה עם ‘רטאס’ לא התרחשה במליאה ולכן היתה נינוחה.

“הבעיה שלכם” – אמרתי – “זה שהשמאל הישראלי שכנע אתכם שזו לא מדינה יהודית אלא מדינת כל אזרחיה”. “אז אתם ברוב תמימותכם השתכנעתם שזו מדינה ללא זהות וכל הזמן מתלוננים – ובמידה לא מבוטלת של צדק – על אפליה”. “אבל למדינה הזו יש זהות למרות שהיא בורחת ממנה, וכדי לקבל פה את כל זכויות האדם שאנחנו רוצים לתת לכם, אתם קודם כל צריכים להפנים שכאן זה לא שבדיה ולא צרפת, כאן הדת והלאום זו אותה הגדרה ומה שאחיכם עושים למדינות ההן שם – לא יעבוד לכם פה…”

‘רטאס’ – מתוחכם ואינטליגנטי מאוד, כבר ידע שהאיום הזה – “נעזוב את הכנסת” – מהלך אימים על חזון הנורמליות של האינטליגנציה הישראלית.

שהרי אם הערבים יעזבו את הכנסת, אם הכנסת תישאר יהודית בלבד, משמעות הדבר היא שרק יהודי יכול להיות ישראלי…והבריחה מן השונות היהודית אל הנורמליות הישראליות פשוט נכשלה – אם הם עוזבים זה אומר שחזרנו מן הנורמליות המקווה אל משבצת העם לבדד ישכון…

שאלתי פעם ח”כ דרוזי – ” תגיד לי, שנינו שירתנו בצבא, אבל אם בן דוד שלי מאוסטרליה מחליט לעשות עליה, הוא מתקבל מיד, ולעומת זאת בן דוד שלך יסורב – זה לא מפריע לך? ”

“לגמרי לא” – ענה – ” אני מבין שזו מדינה יהודית, שבתוכה יש לי את כל הזכויות, הנה שנינו יושבים בפרלמנט שלה ולאצבע שלנו יש את אותו כח – אבל אני יודע שזו מדינה יהודית ואני לא רוצה לשנות את זה”.

ובחזרה לרטאס.

כששמעתי את האיום שלו – “תיזהר שלא נעזוב את הכנסת” – הבנתי מיד על איזה מיתר הוא מנגן. הוא פשוט לא הבין שהוא מדבר עם ישראלי שאין לו את תסביך הצורך להיות נורמלי – אותו תסביך שדחף אותו ואת חבריו אל התיסכול והקיצוניות. להיפך – אני מבין שעם ישראל שונה מכל העמים, שהשונות הזו מתבטאת באתגרים ובקשיים שמטרתם היא טובת האנושות כולה, אני גאה בעם שאני שייך אליו וממש לא מבקש
לטשטש את זהותו. טוב לי בשונותי.

“ולמה אתה חושב שזה יפריע לי אם תעזבו?” – שאלתי את ‘רטאס’.
‘רטאס’ שמע, חשב לרגע – הסתובב והלך.
היום הוא נכנס לכלא.