20 שנה לנסיגה מלבנון - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 27/03/2024
אקטואליה ופוליטיקה מאמרים ופוסטים מהעבר צבא ובטחון

20 שנה לנסיגה מלבנון

ב׳ בסיון ה׳תש״פ (מאי 25, 2020)

20 שנה לנסיגה מלבנון

20 שנה לנסיגה מלבנון, ובכל הדווחים והפרשנויות, לא תשמעו ולו רמז לכך,
שאולי במבט מעט רחב יותר,
הנסיגה הביאה למספרי הרוגים גדולים עוד יותר ממספרי ההרוגים שספגנו כשהיינו שם – וחמור אף מכך, הנסיגה הביאה למפולת אסטרטגית שאת מחירה האמיתי טרם שילמנו.
להיות חייל במוצב ‘ריחן’, היה גיהינום. אסטרטגיית השהיה בלבנון חייבת היתה להשתנות – אם אתה הריבון הביטחוני, אז תהיה כזה.
אבל משהודיע אהוד ברק, לקראת בחירות 99 כי יסיג את צה”ל מלבנון, הוא לא הותיר ברירה לחיזבאללה, כי אם לזנב בחיילינו ולגבות מהם את המחיר הגבוה ביותר.
השילוב הקטלני של שלי יחימוביץ’, שהפכה את תוכנית ‘הכל דיבורים’ הציבורית, ל”דף הפייסבוק” הפרטי של ארבע אמהות, יחד עם פוליטיקאי מושחת שהפך את בטחון ישראל לצעצוע פוליטי (ולפי עדות אולמרט גם להון אישי) – הביא לנסיגה מבוהלת שכיום, במבט אמיתי לאחור, תוצאתו האסטרטגית אינה פחות מאיומה.
הנה פירוט המחיר ששילמנו בשל הנסיגה מלבנון.
1 – מצוק איתן לקורי עכביש –
אבדן ההרתעה.
לשהיה בלבנון היתה מטרה שאין לגטימית ממנה. משהשתלטו ארגוני טרור על שכנתנו הצפונית, חייבת היתה ישראל למלא את הוואקום הבטחוני שנוצר. הבריחה מלבנון הוכיחה שישראל אינה מסוגלת להחזיק מעמד ובמאבק עיקש ניתן להביסה.
2 – אבדן האמינות והמוסר.
הפקרת חיילי צד”ל שהגנו עלינו בדמם, הראתה בשידור חי לכל המרחב, כמה אפשר לסמוך על הברית עם הישראלים ומה גורלו של מי שעושה זאת.
3 – קורבנות
מחיר השהיה בלבנון היה קשה מנשוא, אך בחיי אדם, הוא היה קטן יותר ממחיר הנסיגה.
השהיה התאפיינה בטפטוף בלתי פוסק של קורבנות, מחיר המשוייך כל העת על ידי חכמי המדיה ופוליטיקאים חסרי אחריות לכיבוש חסר התכלית בלבנון. מאז הנסיגה פסק הטפטוף ולכאורה ניתן להצביע על הישג. אך את מלחמת הדרכים החליפו מערכות גדולות שהן תוצאה ישירה של הנסיגה.
הראשונה היא האינתיפאדה השניה – ערפאת לא יכול היה להשאיר את הובלת המאבק באויב הציוני בידי נסראללה (ושמחתי לשמוע אתמול שגם הפרשן הצבאי הוותיק רון בן ישי מבין את פרוץ המערכה הזו כפועל יוצא של הנסיגה)
.
המערכה השניה היתה מלחמת לבנון השניה, שפרצה כתוצאה ישירה של הנסיגה אל הגדר.
במערכות הללו, ובהתקלויות שביניהן, נהרגו הרבה יותר אזרחים וחיילים מאשר בשהיה בלבנון.
4 – איום הטילים.
כשברחנו מלבנון החזיק חיזבאללה בכ-10,000 רקטות לא מדוייקות שהיוו הטרדה טקטית – לא איום אסטרטגי.
כיום, מחזיק החיזבאללה בלפחות 150,000 רקטות שהולכות ומשתפרות וכל האצבעות שיצליח צה”ל לתקוע בסכר, רק יעכבו אך לא ימנעו את הפיכתן למדוייקות.
שנבין! ממטרד טקטי, הפכה נסיגתו של ברק את החיזבאללה לאיום אסטרטגי על עצם קיומה של מדינת ישראל.
לא פחות!
משום שמספרים כאלה של טילים מדוייקים, כשהם מופעלים בתוך מהלך אסטרטגי, מסוגלים לשתק בו זמנית את רוב התשתיות הבטחוניות, הכלכליות והתעבורתיות של ישראל.
מהימח”ים ושדות התעופה של חיל האוויר ועד תחנות הכח ובתי הזיקוק- ותשכחו מכביש שש ומסילות הברזל ומנמלי הים.
עכשיו בואו נראה אתכם מגייסים מילואים, משנעים כוחות מילואים ועוד.
5 – אובדן מעמד המעצמה האיזורית וההרתעה הגרעינית.
אילו היה החיזבאללה אויב בודד, עוד ניתן היה לבודד את האיום. אבל חשוב להבין כי כל התפלצת הזו שייצרנו בכדי לרצות את אורנה שמעוני וחברותיה, עומדת לחלוטין לשירותה ותחת פיקודה של איראן.
נזקם של 150,000 טילים מדוייקים הנורים בו זמנית, משול מבחינה אסטרטגית לנזקה של פצצת אטום. (שמעתם נכון – ובהזדמנות אחרת אסביר מדוע)
כלומר זה לא שלאיראנים תהיה יכולת גרעינית, כבר עכשיו יש להם בגבולנו הצפוני מנוף אסטרטגי משתק שכמובן מצמצם מאוד את מרחב התגובה הישראלי. והשיתוק הזה הולך ומביא את האיראנים גם אל גבולנו הסורי.
לסיכום,
הנסיגה מלבנון כבר גבתה מחיר כבד מהשהיה שם ודירדרה את בטחון ישראל בכל רמה אפשרית.
המוטיבציה של אויבנו גברה ואיום המנהרות שהתפתח בגבולנו הצפוני, הוא רק תזכורת לכך.
הכניעה המבישה של פוליטיקאים, להלכי רוח קצרי רוח, הפכה את האקדח שהופיע במערכה הראשונה (בלבנון), לנשק יום הדין של ממש – נשק שלאויבנו אין שום כוונה לתת לו להחליד.
את ההתמודדות עם המפלצת שהולידה הבריחה מלבנון, השאירו שלי יחימוביץ’, ארבעת אימהותיה ואהוד ברק, לדור חדש של חיילים ואזרחים רבים, שהקורבנות שכבר שילמו הם כאין וכאפס לאלה שעודם צפויים להם חלילה וחס.
אך כשהקומיסרים של התודעה, ממשיכים להחזיק במיקרופונים ובמקלדות, איש אינו משייך את התוצאה לסיבה, את הקורבנות למחוללי המחדל – אלא בדיוק להיפך.
במלאת 20 שנה למחדל, מתראיינים ברק והאמהות, משל היו הם גיבורי האומה ומבטיחים כי תיקון אסטרטגי לא יהיה, עד שלא נשלם את כל מלוא עומק והיקף המחיר.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה