הידברות בנושא הרפורמה - עם אבי ברק, ממובילי המאבק בטרפת הקורונה - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד | 13/04/2024
הפודקאסט

הידברות בנושא הרפורמה – עם אבי ברק, ממובילי המאבק בטרפת הקורונה

ל׳ בשבט ה׳תשפ״ג (פברואר 21, 2023)

הידברות בנושא הרפורמה – עם אבי ברק, ממובילי המאבק בטרפת הקורונה

בזמן הקורונה, מצאתי את עצמי נלחם על חירות האזרח הישראלי, לצד אנשי שמאל וימין כאחד – נגד ממשלות שמאל וימין כאחד.
את האמון וההערכה ההדדית שנוצרו בקרב אותה חבורה איכותית, חשבתי לנצל בכדי לנהל דיון מכבד בנושא הרפורמה.
פניתי לאבי ברק, שנעתר לבקשתי.
האמת – נדהמתי כמה קיצונית ומהופכת יכולה להיות פרשנות הצדדים, לאותן עובדות ממש.
ואז שאל אותי אבי שאלה, שנתנה לכל הדיון תפנית מרתקת.

עקב תקלה טכנית חסרות 10 דקות האחרונות, ניתן להאזין לחלק החסר בגרסת האודיו או להמתין
להאזנה לפודקאסט המלא: (2:05:39)
שתף את הפוסט:

16 תגובות

  • הקשבתי בקשב רב. אני רוצה להציע רעיון מה משותף לכם מדוע לא קניתם את העירייה של הקורונה… זה לא קשור לעמדות פוליטיות אלא קשור לאישיות האדם. יש סוגי אדם שקשה להפנט אותם. ייתכן שהשקפת עולם (שקשור לאישיות האדם) משפיעה על יכולת/ אי יכולת להיות מהופנט (למשל חוסר אימון בסמכות) השלד שנים האחרונות עשו Psyop אחד גדול על כולם……

  • .
    אדון אבי ברק לא מתחיל להבין. לא אותך, משה, ולא את היהודים. וזה בגלל חוסר ידיעה.
    הוא חושב את עצמו איש “צדק” אבל הצדק שלו “להגן על החלשים” היא צדק נוצרי או פסאודו-נוצרי. ביהדות, צדק פירושו:  “לא תעשו עול במשפט:  לא תשא פני דל: ולא תהדר פני גדול: בצדק תשפט עמיתך” [ויקרא י”ט ט”ו ועוד]. אבל אבי ברק מחליט בשקט, מי החלש הצודק, אפילו כאשר החלש הופך לחזק. בשם “חולשתו” מתיר לו לקנאות, לחמוד, לגזול, לגנוב, לקחת פרוטקשן, לדרוס, לרצוח, ולרצוח, ולרצוח.
     
    בגלל שאין לאבי ברק אלוהים לאהוב, הוא – וחבריו – צריכים להמציא לעצמם שטן לשנוא ולהאשים.  החלש שלו בינתיים הפך להיות מפיה,   לכן אבי ברק משליך את מעשי החלש על “ביבי, ראש ארגון פשע.”  הצדק של אבי ברק לא כולל מוסג ש”אדם חף מפשע עד שיוכחו אחרת.”  אבי ברק לא שמע על חקירה צודקת, ולא יודע שספרים שלמים נכתבו על איך להחליט איזה עדים מדברים אמת ואיזה משקרים. הוא מעמיד את עצמו כשופט, משטרה ותלין, התחיל עבודה חדשה, איסוף השקרים של ביבי, והוא מקדיש את חייו להעיף אותו – ואת כל החבורה שלו,  אם נבחרו כדין או אם לאו – וחוזר ומאשים את ביבי במשך על שעתיים של השיחה.
    ה”תחושת בטן” של אבי ברק דומה ל”סבירות” של השופט אהרון ברק. שניהם עושים צחוק מצדק.
     
    הוא מגמגם ש”לא יודע אם יש אלוהים” זה אומר, הוא מפחד לחשוב על זה כי אז הוא צריך להודות שהצדק שלו כשל, הצדק שלו תומך ברוצחים. המוסר שלו נוראי! “מוסר היה מגיע בלי יהדות” הוא אמר. “היינו מבינים בין טוב ורע בין כה וכה.” זה התוצאה  – הפיכת רוצח ל”גיבור לוחם” –  לוחם נגד אזרחים חפים מפשע.  לא פלא שהוא מאוכזב מ”הדת.”  הוא מאוכזב מעצמו – מהפחד שלו לקרא קצת, ללמוד קצת, מהפחד שיגלה עולם עשיר באותם ערכים שהוא בעצמו טוען כי רוצה: חברה עם “קו למעלה” או צד רוחני, [אהבת השם]  פלוס חברה שחי כאן בשקט [ואהבת לרעך כמוך].
     
    בגלל שאבי ברק לא מקבל את הברית [לא הדת]  בין היהודים עם השם, הוא אימץ, במודע או בלא-מודע, את מחשבות המערב הפסאודו-נוצריות.  ואיתם, הפחד מכפייה דתית, ה”בייבי” של הנוצרות הקתולי.  איפה ביהדות קיימת כפייה דתית בכל ההיסטוריה הארוכה שלנו?  לא קיימת!  “היהדות שווה לחרות” אומר פייגלין, וזה החרות לבחור מה אתה מאמין ואיך אתה מקיים “בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ.” 
     
    אנחנו לא צריכים “לייצר בו אימון מוחלט שאנו חפצים בחרותו…”  מה שעלינו לעשות זה הרבה יותר קשה: להיות הבן-אדם, הדוגמה החיה, אוהב את השם ואוהב את הבריאות, שהוא ירצה לחקות ולהחזיק בידו – במקום לאמץ את המיקס הפגאני המסתובב באווירת התקשורת היום יומי.   
    שיהיה “לחיים!”

  • אולי אני בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל בניגוד לאורי זכי שבא להחתים כרטיס ולספר שהוא כן מדבר עם ימנים, זה אדם שבאמת מקשיב, ואם ישבו איתו 10 שעות או 100 שעות יש לדעתי סיכוי לשנות את דעתו לגבי כמה דברים, אולי עד גבול מסוים אבל יותר ממה שהוא חושב שאפשר לשנות את דעתו. ואם נסיבות חיצוניות יעזרו לשינוי הדיעה כמו בקורונה אז בכלל. התופעה החדשה שצצה בקורונה של שמאלנים שמתעבים את מרץ ומתפכחים מהשמאל הפוליטי היא חלום רטוב של כל ימני, זה דבר גדול שרוב הימנים בכלל לא שמו אליו לב. טמבלים.

  • ולאחר שאמרתי מה שאמרתי למטה, האזנתי לפוסדקסט הזה עד סופו כמעט. שני אנשים מאוד אינטליגנטים, עם סבלנות אינסופית של פייגלין, וגם של בר הפלוגתא שלו. אבל מה שהומחש בויכוח הזה, שאפשר גם לקרוא לו עימות, שאין באמת נקודת חיבור בין הרליגיוזיות היהודית, הזהות היהודית המקפת שמייצג פייגלין, לבין האתאיזם הפרוגרסיבי, הישראלי המנוכר לחלוטין ליהדות שמייצג אבי ברק. ככל שהלך הדיון והתקדם, הפער הזה רק גדל, התהום המפרידה רק העמיקה. שבניגוד למה שטוען פייגלין, זהו פער שאינו ניתן לגישור. אין גישור בין הפרוגרס הבינלאומי, לבין הפייגליניזם היהודי, אין גישור בין האתאיזם הפוסט לאומי ופוסט יהודי לבין הלאומיות השורשית, היהודית אמונית שמייצג פייגלין. ואפילו שהיתה נקודת חיבור אחת והיא דווקא בתחום של הליברטריאניזם המשותף לשני המתווכחים, אפילו זה לא יכל ליצור גשר צר על פני מיים סוערים שכאלה. זה עתה סיימתי גרסה בטא של ספר בשם “אגדת משיח” שדווקא מאמץ את התפיסות הפייגליניסטיות בעיקרן, ומתאר את בפנטזיה פוליטית עתידנית את עלייתו של מנהיג שמאחד את רוב העם מאחוריו ומבצע מהלכים מרחיקי לכת, אזרחות כפופה לנאמנות, ריבונות, כסף בר קיימא, מדינת החירות בכלכלה בשוברי החינוך, הקמת משטר נשיאותי, חוקה, ולבסוף הקמת בית הבחירה. לאורך כל שנותיו של בן דוד הזה, מתקיימת כנגדו אופוזיציה חריפה, שמנסה אף להיתנקש בחייו, שמאלנית, נחושה, אבל הרוב הגדול שעומד לצידו מאפשר לו את המהלכים משני העולם, משני התודעה ומעצבי הזהות שאליה פייגלין חותר. הסינרגיה עם השמאל הפרוגרסיבי הוא חלום באספמיה, חסר כל היתכנות, ולכן זהות נכשלה ברגע האמת, למרות שפייגלין עצמו כמנהיג נדיר הצליח להקים כאן משהו לא יאומן, אבל ברגע האמת, הזהויות המתנגדות קמו לתחייה ומוססו את החלום הגדול. הפיתרון איננו בסינרגיה עם תפיסת הבולשוויזם הפרוגרסיבי שסיסמת הקרב שלו היתה ונשארה “עולם ישן עדי היסוד נחריבה” לבין התפיסה לשמר את הישן, את האתוסים והמיתוסים התנכיים ולשלב אותם עם המודרנה החדשנית ביותר שאותה מבטא פייגלין.

  • משה פייגלין היקר, הסרטון נמשך כמעט שעתיים, אתה חייב לקצר הרבה, לאיש אין זמן לסרטון כל כך ארוך, זאת דעתי. סרטון של 20 דקות גם הוא יכול להכיל המון מידע ולהאיר היבטים חשובים, אבל שעתיים, זה מוגזם מאוד לדעתי. ואם רוצים להגיע לנקודת המפנה עליה אתה מדבר, איך עושים זאת.

השאר תגובה