הפוסט הקודם
סטנדרט הפליליות של נתניהו
הפוסט הבא
פוסטים נוספים
משמעות יהודית
“למה חזרת?” – שאלתי את עומרי כספי, “הרי הצלחת בענק?”כמעט בכל הנושאים שעלו בהמשך השיחה,
היכן אנו מתחברים, והיכן ממש לא?
פרופ' עומר מואב ואני אלו שני קצוות שנפגשו בשיחה אחת מרתקת. הבנו היכן אנו מתחברים,
לאן הולכת הציונות הדתית?
עם יאיר שרקי, הכתב המוכשר לעניני חרדים, ניסיתי לרדת לשורשי האידאולוגיה החרדית כדי לנסות ולפצח
5 תגובות
הוא טועה בכמה דברים
קומה שניה של כביש אפשר להוסיף רק בכבישים בינעירוניים. לא ישימו עוד קומה בכבישים בתוך שכונות שבהם גם יש הרבה תנועה
לרכבת אין ביקוש? הוא בא פעם לירושלים וראה כמה מפוצצת בנוסעים הרכבת הקלה? ושם באזור רק חצי מכמות האוכלוסיה מאשר בגוש דן. גם בערים אחרות בהם האוכלוסיה לא גדולה כמו ניו יורק יש רכבות תחתיות
את אובר צריך להכניס בשביל תחנות בשוק המוניות אבל עדיין זה יהיה יקר יותר מנסיעה באוטובוס
רכבים אוטונומים זה גם טוב למי שאין רישיון אבל זה לא יוריד מהפקקים כי זה בנאדם אחד בתוך רכב של 5 מקומות
הוא גם לא התיחס לזה שאין מספיק שבילי אופניים
ואם יש אוטובוסים בפריפריה שנוסעים ריקים אז אפשר להחליף אותם במיניבוסים או בעוד מוניות שרות
וואו, כמה זמן לקח לי להבין שאני לא מתבלבל בהפרש המספרים הזה, 9,000 איש נוסעים ברכבת, ו200,000 איש בכביש בדרך לירושלים, זה בלתי נתפס! (סביב דקה 10 בסרטון)
כמה נקודות.
לגבי רכבת תחתית בגוש דן.בגוש דן גרים בערך 3.5 מיליון בני אדם.כמעט ואין ערים בעולם המערבי בגודל כזה שאין בהם מערכת של רכבת תחתית.אפילו בעיר כמו פראג שהיא בקושי מיליון וחצי יש רשת של רכבות תחתיות שפועלות מצויין.כל עוד לא נכנסו לכאן רכבים אוטומטיים רכבת תחתית היא צורך חיוני.
לגבי רכבת לאילת.נכון שהיום אין הרבה ביקוש לנסיעות לאילת אבל זה נובע בעיקר מהקושי להגיע למקום הזה.
נסיעה לאילת זה הרפתקאה לא קטנה.למי יש כוח לנסוע 4-5 שעות? אם היו בונים קו רכבת מהירה לאילת כך שתוך שעה תושבי מרכז היו יכולים להגיע אליה זה גם היה מגדיל מאוד את כמות הנוסעים.אנשים היו קופצים לאילת לשחות בים ולטייל ובאותו יום לחזור הביתה ברכבת של הערב.
שיחה מאוד מעניינת. אהבתי את סיום השיחה עם הדיבר הראשון “..אשר הוצאתיך.. מבית עבדים”.
יש עוד כמה נושאים שכדאי לדעתי לחדד. הרחבת תשתיות הכבישים באה על חשבון השטחים הירוקים בפאתי הערים, שטחים אלו הולכים ומצטמצמים בשל פיתוח מואץ המנסה להדביק את הגידול באוכלוסיה. שימור הסביבה בפרט בפאתי הישובים – הינו צורך חשוב מאוד לבריאות הציבור, איך אתם מציעים לאזן בין הצרכים הללו? מבחינה זו, לרכבת יש ייתרון שהתשתיות מאוד צרות ביחס לנפח הנוסעים, אבל הסיבסוד נראה באמת בלתי סביר עבור נפח התנועה בישראל. ההתייחסות לתשתיות ולסביבה מופיעים במצע של זהות באותו הקשר – וזו גישה נכונה לדעתי – נשמע שצריך עוד לפתח את הנושא. ישר כח
לשחרר את האדם מעול של רכוש פרטי. אופניים וקרקינט משותף כבר רגיל. אוטו שיתפי בדרך.
משרדים שיתופיים כבר אצלנו. דירה שיתופית בדרך.
מה עוד ? בגד? אוכל?
וכמובן יהיה מישהו שכל זה יהיה שלו והוא יכלית עם תסע, אם תעגוד, אם תגור. ובסוף אם תחיה.