את הקינות השארתי במוצאי תשעה באב, בבית הכנסת. כך בכל שנה, עד שלא נותרו ספרי קינות בבית. בכל שנה אני מגיע לבית הכנסת ומחפש אחר חוברת קינות, כזאת שבית הכנסת עצמו מחלק למתפללים. פעמים שאני מוצא את עצמי מציץ מאחורי כתפו של מתפלל אחר, משום שהגעתי באיחור ואזלו הקינות

בכל י"ט לחודש העברי, אני עולה להר הבית. לפעמים אני עולה גם בזמנים אחרים. אבל י"ט זה הזמן הקבוע שלי. בשבע וחצי בבוקר אני מתייצב בשער הכניסה הראשי של הכותל המערבי וממתין כמה דקות עד שיתקבצו כמה עולים נוספים. מי שמגיע לסיור הזה, אינו עושה זאת כתייר.