משה שלום,

חייב לומר שמבחינה טכנית, השיחה קצת קשה להאזנה, הרבה תוכן פילוסופי, לא מסודר בנושאים ובלי חתירה למצוא את האמת של אברי בנקודות מסויימות.
הייתי שמח אם בראיונות הבאים תנסה לזקק את המסרים של כל מרואיין, מאוד מעניין אותי לשמוע במה מתבטאת תפיסת החירות של כל מרואיין ואיפה הוא מציב לה את הגבולות (רלוונטי במיוחד בתקופה הזו) זה חשוב כדי להבין תפיסות פוליטיות של אדם, כידוע כל ויתור על חירות מצמצם את שוק הרעיונות ועשוי לפגוע בחירות הפוליטית.

מעבר לכך, בנוגע לאברי אני חייב לומר שבתקופה האחרונה אני נחרד לשמוע את התבטאויותיו בנוגע לחיסונים ומדיניות הממשלה בקורונה.
בשיחת העומק הזו לטעמי הוא נתפס ברדידותו ובחוסר סבלנותו לפתח תפיסת עולם.
לצערי, זאת אחת הבעיות הגדולות היום בדור האינסטנט, אנשים לא מפתחים תפיסת עולם מתוך עצלנות ואז לא מתביישים להתבטא בנושאים שאינם מבינים בהם ויכול להיות שאפילו מנוגדים לאינטרסים הבסיסיים שלהם.
אברי מייצג לדעתי את העצלנות המחשבתית הזאת וממהר לקפוץ על אופנות.

לגבי החזון, יהיה מעניין להציג את החזון ביחסים שבין אדם לחברו, בתמונת חזון שבין אדם לחברו איש לא יעז לומר שחברו צריך לנהוג כפי שהוא נוהג רק כי הוא חושב שזה נכון, אף אחד לא יעז לומר שצריך לכפות על חברו חיסון כי זה טוב לכלל, הוא יהיה מוכן להיות קשוב לחברו.
לצערי, ברגע שעושים זום אאוט לתפיסות רחבות יותר קל להאשים ציבורים ולרצות לכפות עליהם ולצמצם את חירותם.

בקיצור בתור מי שנושא את דגל החירות, אשמח שתנסה לזקק את תפיסת החירות של המרואיינים בצורה קצת יותר ממוקדת.
תודה והמשך בעשייה הנהדרת.

ראיון מקסים. ענקי רוח. נותן דוגמא נהדרת לתרבות ניהול שיחה קונפליקטים…

כמה חיכיתי לשיחה הזו. הסבלנות משתלמת.

החזון של אברי הוא מעורר השראה ונוגע ללב

והאבחנה של משה על גיל ההתבגרות הייתה מדויקת

אנשים סביבי לא מבינים את הצורך שלי לראות עוד ריאיון ולקרוא עוד מאמר של משה.

ואני לא מבינה איך אפשר לוותר על אדם ותכנים שמעוררים את הרגש הנדיר והיקר מפז הקרוי תקוה. והתקוה בזהות מתחברת למציאות ולמעשיות (מעשית) מבלי להשתעבד אליהן.