“אל לאנשים טובים לציית לחוקים יותר מדי טוב” (Good men must not obey the laws too well) אומר אמרסון.
מסתבר שהכיעור שבהתנהלותה של איילת שקד לנוכח עינויי הנערים בפרשת דומא עמוק ממה שחשבנו.
עד כה, היינו סבורים ששרת המשפטים לשעבר אך ורק פעלה ברשלנות מחרידה. חשבנו שהיא לא באמת טרחה לחקור את המציאות ומיהרה להרגיע את הרוחות תוך שהיא ובנט מבטיחים לכל עבר “בדקנו לעומק, הכל תקין”.
והנה, זה עתה, מודה שקד שהיא ידעה בזמן אמת על קיומם של העינויים.
אז מדוע שקד לא הזדרזה לזעוק את זעקתם של ההורים? אותם הורים מהמגזר שבחר בה לייצג אותו. ומדוע פעלה שקד בצורה אקטיבית על מנת לבלום את המחאה ולהכשיר את העוול הנורא לאותם הנערים?
על כך עונה שקד “הכל נעשה במסגרת החוק”.
אתם מבינים? “הליברלית הגדולה” גברת שקד מוכנה להכשיר עינויי תופת לנערים, פשע מוסרי בל יתואר רק כי ניתן להתחבא מאחורי החוק!
ההיסטוריה לימדה אותנו שהצעד הראשון במעבר מחברה חירותית המכבדת את זכויות האדם אל חברה משעבדת המדכאת את האדם היא החלפת המצפן המוסרי במצפן החוקתי.
כאשר האזרחים, וקל וחומר המנהיגים, מפסיקים לשאול את עצמם “מה טוב ומה רע” אלא שואלים במקום “מה חוקי ומה לא חוקי”, נדע כולנו שאנחנו נעים בכיוון המוסרי הלא נכון.
